משהו מוזר שקרה לי ...

[פינה בלב]

משהו מוזר שקרה לי ...

לפני מספר ימים חזרתי הבייתה בערב רעבה נורא, מייד הכנתי לי סנדביץ ( 2 פרוסות לחם קל ובינהן חביתה ועגבניה) וישבתי לאכול. לא שכחתי למדוד רמת סוכר בדם לפני האוכל (יצא 77) אבל ... מרוב רעב שכחתי להוסיף בולוס .... נזכרתי בזה רק לאחר שעה, כשהתכוונתי למדוד את רמת הסוכר לאחר ארוחה (בהנחיית הרופא שלי אני מודדת אחרי שעה ולא אחרי שעתיים). נבהלתי נורא וציפיתי לערכים של 200 ומעלה, אך להפתעתי הערך היה 110. איך יכול להיות שבלי בולוס הערך שלי היה מאוזן ????

 

[בוקר השחר]

קרה לי משהו דומה

לפני כמה שבועות אכלתי ארוחת בוקר רגילה ושמתי כמה שצריך , ואז החלטתי לאכול גם קוראסון שוקולד שאני בדרך כלל שם עליו 4 יחידות אך ,אבוי, מרב מהירות ללימודים שכחתי לשים . מדדתי כעבור זמן וגיליתי ערך מאוזן לחלוטין

 

[evgeniy2]

נו זה...

ברור, לא ? איך אתם מטופלים במשאבה ? כי אצלי זה היה פעם ככה: כל שעה הבשאבה הזרימה לתוכי אחד או שני בולוסים.

 

[השושן הצחור]

גם אני החלטתי שאני יכולה לחיות בלי

בולום. שיש בבוקר 44 2פרוסות לחם שיפון וכוס קפה עם חלב. בלי בולוס שעתיים אח"כ 49. צלחת פירות, עוגה ועוד משהו שעתיים אח"כ 129. בקיצור למה צריך בולוס

אפשר לחיות על בזל בלבד.....

 

[לזר]

אאההה, כך?

את בהחלט יכולה לבדוק את הבזל של הלילה וזה שלפניו. הוא מועמד לשינוי לדעתי. השקמה עם 44 צועקת חזק. אני בונה כך את הבזל, שההבדל בין הלילה והשקמה לא יהיה יותר מ-30mg/dl. אז, אפשר ללכת לישון על 120 ולשון טוב. תמיד הבזל צריך להצביע למטה, כלומר 120 -> 90 ולא פחות מזה. זה לא קל, אבל מתבקש. יום נעים על פירות

 

[פינה בלב]

טוב,לא פלא, 44\49 זה ממש היפו, לא?

הרופא שלי אמר לי מראש שאם יש לי לפני האוכל פחות מ 60 אז לא להוסיף בולוס. אני הייתי לפני הארוחה עם 70 +

 

[gabizi]

תשובה לשאלתך ופתיחת נושא הקשור בכך

שלום לכולכם ( נעדרתי קצת...) לכול סכרתי זה יכול לקרות לפעמים והסיבה לכך היא כזו: ייצור האינסולין אצלנו אומנם לא מתבצע באופן נורמלי כמו אצל כול אדם אך גם אצלנו יתכנו מספר גורמים שיכולים לגרום לייצור אינסולין מוגבר ( ולעיתים כמעט נורמלי...) הדוגמה הבולטת ביותר היא פעילות אירובית נמרצת בעלת עצימות גבוהה ולאורך זמן . גורמים נוספים הם מצב הרוח (- וראי התיחסותי בהמשך לגורם זה) ופעילות הורמונלית בגוף . כאשר מצב כזה מתאחד עם אכילת פחמימות מורכבות ( כלומר שמתפרקות לאט - ובלשונו של לזר - בעלות אינדקס גליקמי נמוך) או עם ( או וגם) גורם כמו באזל גבוהה מדי של המשאבה או של הזריקה ארוכת הטווח זה מסביר את התופעה . הערה קטנה , אשמח אם תגיבו עליה : ככלל הפורום הזה תמיד עוסק בנושא אחד - איזון הסכרת או יותר נכון איזון הסוכר בדם וכול מה שקשור בכך . לדעתי זו התעסקות בסימפטומים של המחלה ולא בגורמים שלה. אני מדגיש שהפעילות בנושא איזון הסוכר חשובה ביותר ( אני באופן אישי לוקח אותה בצורה רצינית ביותר , הרבה מדידות סוכר ,ביקורים במרפאה ,צבירת ידע בנושא, פעילות גופנית וכולי ) אבל יחד עם זאת חשוב גם לטפל באורח החיים שמביא למחלה כלומר הלחץ ,המירוץ שבו כול אחד מאיתנו נתון ,שמתי לב שכשחיי רגועים גם הסוכר מתאזן בקלות רבה יותר . הטענה שלי בעצם היא שאנו מזניחים חצי מהטיפול שלנו בעצמנו - וזהו חצי לא פחות חשוב - איזון הנפש - מהחצי של- איזון הסוכר בדם- שמושפע באופן ישיר מהחצי הראשון. אני לא טוען שבאמצעות מצב רוח טוב למשל, ניתן לוותר על איזו זריקת אניסולין, אבל אני כן טוען שבאמצעות טיפול שורשי ומעמיק ( ואני בכוונה לא נוקט איזה , אבל זה יכול להיות למשל מדיטציה או כול דבר אחר) ניתן לאזן טוב יותר את הסכרת

 

[השושן הצחור]

מן הסתם שלווה ורוגע יעזרו גם לאיזון

הבעיה שבשנות ה-2000 כאנשים עובדים עם קשייי כלכלה, משפחה, לימודים, חיים וכו' מעטים מאיתנו מוצאים זמן גם להרגע ולעשות מדיטציה. מה גם שבסביבה כזו לוחצת אם אתה לא איזה הרי קרישנה - כלומר ממש מוכן לשנות כליל את אורח החיים שלך להסתפק בפחות ממון, לאכול מזון טבעי, לעבוד מעט וכו'. זה לא ממש יעזור.

 

[shula30]

ימי שישי....

האם זה קורה לך גם ביום עבודה? בימי שישי יש תמיד משהו שלוותי ורגוע שאיכשהו, לפחות אצלי, גורם לירידה ברמות הסוכר. 44 הוא אכן היפו ואולי בגלל זה לא נדרש הבולוס

 

[חובב טניס]

אצלי זה הפוך

בימי שישי לרוב הסוכר קצת עולה. בערב עולה עוד קצת. פשוט ביום שישי נשברת השגרה הרגילה. אני קרוב למקרר או בכל מיני סידורים בעיר ובערב יש ארוחה משפחתית אצל האמא. בשבועיים האחרונים, כבר שיניתי את מינון האינסולין ביום שישי, והצלחתי להיות מאוזן גם ביום שישי.

 

[השושן הצחור]

אולי- לא הקדשתי לזה מחשבה מרובה

בעיקרון אני בלימוד מחודש של כל נושא האיזון מכיוון שרק לאחרונה עברתי מהאקטרפיד, ששימש אותי בתקופת ההריון וההנקה, לההומולג שהינו אנלוג שנאמר לי שכבר אושר לשימוש בהריון ואני מקווה שלא מטעים אותי. בכל מקרה כל נושא האיזון מצריך עכשיו הסתגלות מחודשת מכיוון שכמויות האקטרפיד שבהן השתמשתי היו מאוד גבוהות - ועדיין לא התרגלתי לכמויות המופחתות הנדרשות מהומולוג מה גם שאני כאילו מתאזנת מאפס מכיוון שקשה להעביר מינונים מאינסולין אחד לשני ולקבל תוצאות צפויות מראש- אז אנחנו מנסים, טועים ומתקנים.

 

[shula30]

נובורפיד

שושן, את יודעת שאני בכל ההריון וההנקה השתמשתי בנובורפיד. רק כשהייתי בחודש 5 או 6 פתאום הרופא נזכר להגיש לי ש"יש שאומרים" שזה בעייתי אבל בארה"ב ובארופה נשים בהריון לא עוברות מהנובורפיד. האיזון עם נובורפיד שפועל ממש מיד הוא הרבה יותר קל מהאקטרפיד, אני חושבת

 

[יפיופי]

מסכימה בהחלט

אם הייתי מצליחה להכניס לחיי קצת פחות לחץ, ודאגה הייתי מצליחה אולי להיות מאוזנת.

 

[הסייח הרוקד]

בעניין של הרוגע והשלווה

פעילות ספורטיבית קשורה לעניין.כשאני עושה פעילות ספורטיבית מאומצת, כמו השחיה, שתוקפת גם את אזור החזה, אז התחושה שלי היא שאני יכול לפגוש את ההפתעות והדאגות מתוך עמדה של כוח. אין לי הסבר לתופעה. אני חושב גם שכשאני לא מאוזן, אז יש לי לי נטיה להכנס ללחץ וחרדה עוד יותר. כשאני הולך לישון עם רמה גבוהה של סוכר, אני לא מצליח להרדם, ואני מלא עצבים ודאגה מסתם שטויות. אני חושב שעניין האיזון הוא עניין רציני מאוד לגבי אך אנחנו חיים כאן ועכשיו. אני חושב שכשאני לא מאוזן, ממש לא נעים להיות בחברתי כי אני במתח וסגור עם נטייה להתפרץ בגלל שאני במצוקה באותו רגע. אנחנו טייפ 2 , לא עושים הרבה בדיקות ביום, ואין לנו את העניין של פולסים, וכחוק אצלי, אחרי ארוחת צהריים אני מאוד גבוהה ולוקח זמן לכדורים עד שהם מסדרים את העניין, בינתיים אני לא האדם שנוח לדבר איתו, ונמצא במצוקה ואם אני אפגוש אזה צרה אז אני אכנס לחרדה רצינית ומיד. אם אני אוכל ארוחת צהריים בעבודה, אז זה מהווה בעיה רצינית עבורי כי מחוסר ברירה אנשים רואים אותי כזה, ואני בקלי קלות יכול להגיע לפיצוצים. כלומר חוסר איזון ועצבים תורמים אחד לשני וזה כמו כדור שלג. אני לא ניסיתי את עניין הבריכה והשחיה, אבל אני חושב שאורח החיים שלי צריך להיות כל יום הליכה של 45 דק' ו יום כן יום לא לעשות 45 דק' בריכה. בעניין שהזכיר לנו חובב טניס, אני חושב שצריך להדגיש כאן כי חובב טניס, עוסק הרבה בספורט, וספורט מאומץ, עוסק עם הרבה "ספרינטים" כלומר הוא פיתאום מזנק רץ מהר ומאיט. ולדעתי הספרינטים האלה יש להם הרבה תועלת, מחזיק את הבן אדם מוכן לפעולה כמו שד. כל הדברים שלי הם לפי תחושות בטן, וזה לא עניינים מדעיים. שיהיה לנו בהצלחה.

 

[לזר]

יפה דברת!

רק שהחיים לא תמיד פסטוראליים כשמדובר ביחסי אנוש. זה בהחלט משפיע על האיזון ועוד איך...קור רוח הוא תכונה מאוד רצויה, אבל מדי פעם האדרנלין צריך להיות בהכון, כי אחרת נראה כמו "לא אכפתניקים". אבל, מתי? קשה לדעת. רק רציתי לציין (ואני יודע שעגבת אחרי הדיו שלנו בנושא האינדקס. פחמימה מורכבת לא בהכרכח בעלת אינדקס גליקמי נמוך (דוגמה נפוצה: לחם הבגט ואפילו לחם לבן ושחו רגיל) וכנגד, גם פחמימה פשוטה לא בהכרח אינדקס גליקמי גבוה (דוגמה אופיינית: סוכר השלחן) גם כאשר לא עושים דוקטורט בנושה האינדקס, אפשר בקלות להפנים אותו לפחות לגבי המזונות המקובלים עלינו. שיהיה יום נעים ומוצלח