משהו מהלב../images/Emo23.gif
שלום פורום, כבר כמה זמן שאני רוצה להגיד לכם משהו, דברים שהתעוררו אצלי ב"ויכוח אחד שהיה לנו פה". היתה טענה שנגעה ל"כשל ניהולי - אי הבנת המדיה הוירטואלית" וחשבתי שאולי הגיע הזמן לדבר איתכם על זה. הכניסה שלי לניהול הפורום, אחרי הודעת הפרישה של טל(שאגב לא היו עליה קופצים), היתה מתוך איזו שהיא תחושת אחריות, ל"תחזק" משהו מיוחד.הרגשתי שחשוב שתשאר הבמה הזאת, למרפאות בעיסוק שמרגישות צורך להתייעץ, להתפלמס ולהביע דיעה מקצועית, במדיה ניאטרלית שמתאפיינת באנונימיות מסויימת. וכמובן לאחר חלוקת התפקידים בין הפורום שלנו לזה שב-YNET (שהוגדר לקהל הרחב),מענה למבקר מזדמן המעלה שאלה. הייתי מרפאה בעיסוק מהשטח, לא איש מחשבים ולא "חיית אינטרנט", אבל היה לי המון רצון ל"פגוש" ו"ללמוד", וזה קרה, אין לי ספק. אני תופסת את תפקידי כמישהי שמחזיקה את המקום הזה בשבילכם, "אחראית על האפקטים", התואר "מנהלת" דורש ממני אחריות על "תקינות החדר" ו"בטחון היושבים". איני אמורה להתוות את הנושא לדיון,אני משתתפת בדיונים בדיוק כמוכם ולכן לא רואה סיבה להיות "מורמת מעם". יש לי את ה"סל" המקצועי שלי, ואני שמחה לחלוק אותו איתכם, ובד"כ מכל הלב. ותוספת קטנה, היום אני כבר מבינה יותר במדיה הוירטואלית - "משודרגת" שכמוני. עם הזמן הבחנתי שמפעם לפעם, עולה תגובה המתייחסת לעזיבת אנשי פורום ותיקים את הפורום, שינוי חד בקונספט, התמקדות בנושאים מסויימים לעומת חוסר התיחסות לנושאים אחרים, תגובות לא הוגנות כלפי דיעה זאת או אחרת, וכן גם השתלחויות. בואו נגיד שכל המצבים האלה בהחלט חדרו את המסך והגיעו עמוק פנימה, במקום שבו אני יושבת. לרוב היתה נטיה לשימוש בניק "מסתורי" כשמישהו רצה להגיד דברים קשים ... וזה נכנס עוד יותר עמוק אפילו. אני יודעת שחוץ מהמשתתפים הפעילים, קיימים "המון" משתתפים לא פעילים, שעומדים מן הצד ומעוניינים להשמע, אך רואים עצמם כלא שייכים. במציאות ציינו בפני אנשים שפגשתי ש"מפחיד" להשתתף לפעמים, שירדו עליהם או הגיבו בזלזול לדיעותיהם, שצפו ב"פיצוצים" וירטואליים, בדעתנות רבה, בחוסר פרגון, השתלחויות,למרות שהדיונים כאן מקצועיים ביותר. אז מה ככה אנחנו נראים מבחוץ ? מה עושים עם האינפורמציה הזאת ? אז יש לי בקשה : לכל מי שצופה\קורא אותנו, אני מזמינה אתכם להכנס ולהישמע, מי ב"כינוי" ומי בשמו האמיתי, נקבל את כולכם בשמחה, וכמובן כך נוכל להרחיב את הדיון בתחומי ההתמחות השונים של המקצוע שלנו. לכל החברים הקבועים, אתם יוצרים כאן משהו מדהים, הייתי רוצה שתיזמו יותר, או לפחות תגיבו ליוזמות שלי - אם כבר הצלחתי להשקיע מחשבה?. (רמז "אירוח" ?). *הזמינו קולגות להכנס אלינו. *הפורום הוא מקצועי, אך לא חייב להיות מעונב, את זה יש לנו במציאות, תחשבו על השיחה הכי מקצועית שאפשר לעשות ב"הפסקת עבודה", תוך כדי חיוך וצחוק.המטרה ליצור כאן אווירה נעימה,ואוזן קשבת. כשאומרים לכם בוקר טוב או שבת שלום במציאות, אתם עונים ? *בואו נארח את עצמנו קודם.בואו נכניס לכרטיס האישי הגדרה ברורה יותר של מי "הדמות המקצועית" מה תחום התמחותה, מקום העבודה ואפילו שנות וותק אם צריך (כמובן בלי פרטים שיחשפו את מי שלא רוצה להחשף). אולי מפעם לפעם נזמין אחד\ת אחת מאיתנו להתארח. *בואו נתייחס קצת יותר בכבוד לדעות אחרות,נפרגן אפילו, נשפר את מיומנות התקשורת ונמצא דרך הוגנת להתמודד עם דיעה שגויה או סותרת. תנו לי להרגיש שהמאמץ לא לשוא. אין בסיפור הזה "תמורה" אחרת. תגובותיכם בהחלט יסייעו לי לקבוע, אם אני במקום הנכון. תודה לכם בכל מקרה, היה חשוב לי לשתף אתכם. נגה ויסבוך
שלום פורום, כבר כמה זמן שאני רוצה להגיד לכם משהו, דברים שהתעוררו אצלי ב"ויכוח אחד שהיה לנו פה". היתה טענה שנגעה ל"כשל ניהולי - אי הבנת המדיה הוירטואלית" וחשבתי שאולי הגיע הזמן לדבר איתכם על זה. הכניסה שלי לניהול הפורום, אחרי הודעת הפרישה של טל(שאגב לא היו עליה קופצים), היתה מתוך איזו שהיא תחושת אחריות, ל"תחזק" משהו מיוחד.הרגשתי שחשוב שתשאר הבמה הזאת, למרפאות בעיסוק שמרגישות צורך להתייעץ, להתפלמס ולהביע דיעה מקצועית, במדיה ניאטרלית שמתאפיינת באנונימיות מסויימת. וכמובן לאחר חלוקת התפקידים בין הפורום שלנו לזה שב-YNET (שהוגדר לקהל הרחב),מענה למבקר מזדמן המעלה שאלה. הייתי מרפאה בעיסוק מהשטח, לא איש מחשבים ולא "חיית אינטרנט", אבל היה לי המון רצון ל"פגוש" ו"ללמוד", וזה קרה, אין לי ספק. אני תופסת את תפקידי כמישהי שמחזיקה את המקום הזה בשבילכם, "אחראית על האפקטים", התואר "מנהלת" דורש ממני אחריות על "תקינות החדר" ו"בטחון היושבים". איני אמורה להתוות את הנושא לדיון,אני משתתפת בדיונים בדיוק כמוכם ולכן לא רואה סיבה להיות "מורמת מעם". יש לי את ה"סל" המקצועי שלי, ואני שמחה לחלוק אותו איתכם, ובד"כ מכל הלב. ותוספת קטנה, היום אני כבר מבינה יותר במדיה הוירטואלית - "משודרגת" שכמוני. עם הזמן הבחנתי שמפעם לפעם, עולה תגובה המתייחסת לעזיבת אנשי פורום ותיקים את הפורום, שינוי חד בקונספט, התמקדות בנושאים מסויימים לעומת חוסר התיחסות לנושאים אחרים, תגובות לא הוגנות כלפי דיעה זאת או אחרת, וכן גם השתלחויות. בואו נגיד שכל המצבים האלה בהחלט חדרו את המסך והגיעו עמוק פנימה, במקום שבו אני יושבת. לרוב היתה נטיה לשימוש בניק "מסתורי" כשמישהו רצה להגיד דברים קשים ... וזה נכנס עוד יותר עמוק אפילו. אני יודעת שחוץ מהמשתתפים הפעילים, קיימים "המון" משתתפים לא פעילים, שעומדים מן הצד ומעוניינים להשמע, אך רואים עצמם כלא שייכים. במציאות ציינו בפני אנשים שפגשתי ש"מפחיד" להשתתף לפעמים, שירדו עליהם או הגיבו בזלזול לדיעותיהם, שצפו ב"פיצוצים" וירטואליים, בדעתנות רבה, בחוסר פרגון, השתלחויות,למרות שהדיונים כאן מקצועיים ביותר. אז מה ככה אנחנו נראים מבחוץ ? מה עושים עם האינפורמציה הזאת ? אז יש לי בקשה : לכל מי שצופה\קורא אותנו, אני מזמינה אתכם להכנס ולהישמע, מי ב"כינוי" ומי בשמו האמיתי, נקבל את כולכם בשמחה, וכמובן כך נוכל להרחיב את הדיון בתחומי ההתמחות השונים של המקצוע שלנו. לכל החברים הקבועים, אתם יוצרים כאן משהו מדהים, הייתי רוצה שתיזמו יותר, או לפחות תגיבו ליוזמות שלי - אם כבר הצלחתי להשקיע מחשבה?. (רמז "אירוח" ?). *הזמינו קולגות להכנס אלינו. *הפורום הוא מקצועי, אך לא חייב להיות מעונב, את זה יש לנו במציאות, תחשבו על השיחה הכי מקצועית שאפשר לעשות ב"הפסקת עבודה", תוך כדי חיוך וצחוק.המטרה ליצור כאן אווירה נעימה,ואוזן קשבת. כשאומרים לכם בוקר טוב או שבת שלום במציאות, אתם עונים ? *בואו נארח את עצמנו קודם.בואו נכניס לכרטיס האישי הגדרה ברורה יותר של מי "הדמות המקצועית" מה תחום התמחותה, מקום העבודה ואפילו שנות וותק אם צריך (כמובן בלי פרטים שיחשפו את מי שלא רוצה להחשף). אולי מפעם לפעם נזמין אחד\ת אחת מאיתנו להתארח. *בואו נתייחס קצת יותר בכבוד לדעות אחרות,נפרגן אפילו, נשפר את מיומנות התקשורת ונמצא דרך הוגנת להתמודד עם דיעה שגויה או סותרת. תנו לי להרגיש שהמאמץ לא לשוא. אין בסיפור הזה "תמורה" אחרת. תגובותיכם בהחלט יסייעו לי לקבוע, אם אני במקום הנכון. תודה לכם בכל מקרה, היה חשוב לי לשתף אתכם. נגה ויסבוך
