משהו להבין
התחתנתי, כדי לברוח. ברחתי מעצמי. ברחתי מכל מה שהיה בי, שלא יכולתי אז להתמודד איתו. ברחתי להתחתן. כי זה היה יותר מדי. כי זה נראה, כמו הצלה. הקמתי בית חדש על גבי חורבות שלא פונו. 8 שנים, של חיים – לא חיים. עם איש שלא נכון לי – למהות שלי. לנפש. לא האיש. שיקרתי לי-לו. והמחיר: 8 שנים של טרור, של אונס נפשי שעשיתי לעצמי. של אונס פיזי, ששיתפתי בו פעולה, שהגוף לא רצה – הגוף – השליח הנאמן היחיד של הנפש... נפילה, ובשנתיים האחרונות התעוררות איטית. בזכות שתיים: אישה חזקה וגרעין של כוח בתוכי. עכשיו אני לבד – מתחילה להבין... מרגישה שזה מאוחר, אולי אמות מחר? אחרי טירוף של "היי" מאני – היי שנועד לערפל, היי שהגן, כמו ליצן עם שיניים חדות, על מה שמאחורי... עוצמת עיניי, וחשה אותו בעוצמה. את הבור אבל הבור הזה הוא הדבר הכי אמיתי שיש לי כרגע. הכי הכי אותנטי ונמצא באמת. ובתוך הבור ובתוך התחתית ובתוך השחור יש גם אור שאני סופסוף רואה, בערפל של הבכי. יש לי עצמי שרוצה לגדול... יש לי עצמי שרוצה לחיות... חיים ראויים. יש לי שמחה. יש לי גוף חי ליהנות מכל מה שהוא נותן ולוקח ועושה ושותק ונושם ובוכה וחולם ויוצר ואוהב יש – מול כל האין. מול כל האין שיצרת בי, אמי. מול כל מה שלקחת ממני – את הילדות, ההתבגרות וחלק גדול מהבגרות. ואני התעקשתי לחיות. לא הצלחת לקחת אותי איתך למטה ואני גם לא אתן לך. אינני שלך עוד. המשמעות של אמנות – לתת משמעות. שיר ישן: תשוקה להיסחף גל חום שוטף מהפינה השמאלית של כף רגלי. הוא מסיח את הדעת דלת נפתחת להקשבה אל מה שמתרחש בי. הוא בינתיים הוא כבר חלף ובצינת הספרייה אני הופכת את הדף.
התחתנתי, כדי לברוח. ברחתי מעצמי. ברחתי מכל מה שהיה בי, שלא יכולתי אז להתמודד איתו. ברחתי להתחתן. כי זה היה יותר מדי. כי זה נראה, כמו הצלה. הקמתי בית חדש על גבי חורבות שלא פונו. 8 שנים, של חיים – לא חיים. עם איש שלא נכון לי – למהות שלי. לנפש. לא האיש. שיקרתי לי-לו. והמחיר: 8 שנים של טרור, של אונס נפשי שעשיתי לעצמי. של אונס פיזי, ששיתפתי בו פעולה, שהגוף לא רצה – הגוף – השליח הנאמן היחיד של הנפש... נפילה, ובשנתיים האחרונות התעוררות איטית. בזכות שתיים: אישה חזקה וגרעין של כוח בתוכי. עכשיו אני לבד – מתחילה להבין... מרגישה שזה מאוחר, אולי אמות מחר? אחרי טירוף של "היי" מאני – היי שנועד לערפל, היי שהגן, כמו ליצן עם שיניים חדות, על מה שמאחורי... עוצמת עיניי, וחשה אותו בעוצמה. את הבור אבל הבור הזה הוא הדבר הכי אמיתי שיש לי כרגע. הכי הכי אותנטי ונמצא באמת. ובתוך הבור ובתוך התחתית ובתוך השחור יש גם אור שאני סופסוף רואה, בערפל של הבכי. יש לי עצמי שרוצה לגדול... יש לי עצמי שרוצה לחיות... חיים ראויים. יש לי שמחה. יש לי גוף חי ליהנות מכל מה שהוא נותן ולוקח ועושה ושותק ונושם ובוכה וחולם ויוצר ואוהב יש – מול כל האין. מול כל האין שיצרת בי, אמי. מול כל מה שלקחת ממני – את הילדות, ההתבגרות וחלק גדול מהבגרות. ואני התעקשתי לחיות. לא הצלחת לקחת אותי איתך למטה ואני גם לא אתן לך. אינני שלך עוד. המשמעות של אמנות – לתת משמעות. שיר ישן: תשוקה להיסחף גל חום שוטף מהפינה השמאלית של כף רגלי. הוא מסיח את הדעת דלת נפתחת להקשבה אל מה שמתרחש בי. הוא בינתיים הוא כבר חלף ובצינת הספרייה אני הופכת את הדף.
