משהו יודע מה הוא ה"אני מאמין" ..

[איתי ושלר]

משהו יודע מה הוא ה"אני מאמין" ..

של תנועת הנוע"ל?

 

[עמית יעקובוביץ]

האני מאמין של הנוע"ל ...

מתומצת בפירוט (?!) בשמונה ערכי יסוד שהתנועה מאמינה בה אשר כולם נובעים מתוך רצון ליצור חברה חדשה המבוססת על האדם ואושרו כיסוד מרכזי בהוויה של אותה חברה. מתוך כך ניתן לגזור דמוקרטיה, סוציאליזם, הטלת ספק, חילוניות (האדם במרכז ולא האל או רב) וכו... עניתי ?

 

[גרעינה ושוש]

הי עמית. טוב לשמוע ממך...

איך בצבא?

 

[עמית יעקובוביץ]

ענת, יופי שאת מזדהה באמת !!

וחבל שאני צריך לחפור בפורום כדי לגלות מי זה גרעינה ושוש אז שלומי מצויין וגם שלום הצבא שלי... מוזמנת לבוא לבקר בקומונת שכבת ר"כ במשמר-השרון

 

[iftach17]

מטרות הנוער העובד והלומד:

א. בוגר הרואה את האדם ואת אושרו כיסוד המרכזי בהוויה והמקיים אורחות חיים המבטאים אמונה זו. ב.בוגר בעל עמדות סוציאליסטיות ודמוקרטיות. ג.בוגר הרואה במסורת ישראל מקור השראה ולא מקור סמכות. ד.בוגר שהאחריות האישית והטלת הספק הינם יסודות בגיבוש תפיסת עולמו ומימושה. ה. בוגר המבסס את קיומו החומרי, החברתי והתרבותי על עשייה אישית. ו.בוגר המעורב ופעיל בתהליכי שינוי חברתיים בכיוון אמונותיו ותפיסותיו. ז.בוגר השואף להגשים את עצמו במדינת ישראל ושותף לתהליכי בנייתה והגנתה. ח.בוגר השואף לגשים את עצמו בקיבוץ או בכל מסגרת סוציאליסטית אחרת.

 

[The Ancient Mariner]

סתירה בגוף המטרות.....

"ד.בוגר שהאחריות האישית והטלת הספק הינם יסודות בגיבוש תפיסת עולמו ומימושה" מצד אחד אתם מחנכים להטלת ספק... מצד שני אתם מחנכים לסוציאליזם, ציונות, דמוקרטיה, הגשמה עצמית במסגרת סוציאליסטית (שזה גם איזשהו פרדוקס כי הגשמה עצמית כשמה כן היא עצמית... ולא כל אחד בהכרח מסכים עם ערכים סוציאליסטיים). יש כאן סתירה, חינוך לערכים הנו סוג של שטיפת מוח, אשר הטלת ספק מנוגדת לא? כיצד אתם מסבירים את זה??? אני אישית ראיתי כמה דפי הדרכה של הנוע"ל וראיתי שם ממש הגדרת מטרות של איזה ערכים יצא הפעיל מהפעולה, בתור אדם שמדריך בתנועת נוער אחרת, לעולם אבל לעולם לא רשמתי במטרות הפעולה איזה מסקנות אני רוצה שפעיל יצא מהפעולה שלי, אני תמיד מציג גם עמדות שאני לא מסכים איתן, אני תמיד מפתח שאלות נוספות אצל הפעילים, אני תמיד נורא נזהר בניסוח המשפטים שלי... שמעתי מחברים שלי שחניכים גם בנוע"ל וגם בתנועת נוער שלי (אם אתם מתעקשים אז זה "נוער מרצ") שהם מרגישים שהפעולות שלהם בנוער העובד הן שטיפת מוח, שהמדריכים שלהם נמנעים מלהתמודד עם שאלות וטענות שהם מעלים בפעולה שמנוגים לדעה שהמדריך מציג, שבסיכום הפעולה ישנה התעלמות מוחלטת של המדריך מדעות שונות שהוצגו במהלך הפעולה וכו´... אם הדברים נכונים אני רואה את זה מאוד חמור, אנא השתמשו בהטלת ספק ובחשיבה הביקורתית שלכם ותדבקו האם המערכת שאתם מתחנכים בה היא המערכת הנכונה לפתח בה את הערכים שלכם? האם אתם אולי צריכים עוד מסגרות כדי לאזן אותה? וכדו´.. (תטענו שהטלת ספק הוא גם ערך ויש להטיל ספק בהטלת ספק, מי שמתעניין בפרדוקסים אני אשמח להסביר בהודעה נפרדת את הפרדוקס שנוצר כאן)

 

[תמר רייס, קן חבצלת]

אין פה שטיפת מח... לפחות לא לדעתי.

אמנם יש משהו במה שאתה אומר, כי כשמגדירים את המטרה שאנחנו רוצים שהחניך יגיע אליה בסוף כל פעולה זה באמת מסמל ומסמן את הדרך אליה אנחנו רוצים שהוא יגיע. אבל אף פעם, אף אחד לא מכריח ילדים או אנדים בוגרים להגיע לאיזושהי מסקנה. כל אחד בוחר בדרך שמתאימה לו. ואני אקח לדוגמא פעולה מתוך מערך דה"ו רבין של המחוז שלי (או שמא זה ארצי?), החניכים אמורים להבין את יתרונותיה של הדמוקרטיה. מציגים להם את המצב כמו שהוא אם לא הייתה דמוקרטיה, וכמו שהוא עם הדמוקרטיה. את אותה סיטואציה בדיוק. אז כן, יש פה איזהשהו- "אוי תראו כמה שטוב לנו כשיש דמוקרטיה"... אבל זה לדעתי נקרא לחנך, ואני את הזכות לחנך נתתי וקיבלתי מעצמי מתוך עצם העובדה שאני חושבת שילדים צריכים לגדול בעולם כזה (אם זה דמוקרטי ואם זה שוויוני) מתוך הידיעה שאני רוצה לשנות את החברה. אז לא, לדעתי זאת לא שטיפת מח, אבל יש הכוונה כלשהי שהיא ספק גלויה ספק סמויה. ובזה אני מתכוונת למערך עצמו שלא נכתב על ידי המדריכים... ומי שצריך להבין, מבין. אני מקווה.

 

[טלי...]

תמר

הי, זאת טלי - אם את זוכרת, התחלנו שיחה על מה שאת חושבת על "היד המכוונת" בתנועת הבוגרים, ולא ממש הבנתי עדיין למה את מתכוונת. למרות שקצת התחלתי להבין, אחרי איזה השתלמות שהיתה לנו. אם יש לך חשק וזמן, אשמח להמשיך את השיחה הזאת.

 

[תמר רייס, קן חבצלת.]

היי טלי!

אוי באמת התגעגעתי אלייך בתור אשת שיחה...! על מה היה הסמינר? מי העביר לכם אותו? מאיזה קן ומחוז ושכבה את בכלל? אוקיי... עכשיו בקשר ליד המכוונת ולדברים שאני אומרת, איזה מהאימרות את רוצה שאני אסביר לך?

 

[טלי...]

תמר וכולם...

מה נשמע? אני בשכבה יא, וזו היתה השתלמות מדצים, אבל הלכתי אליה בתור מששית. העבירו אותה משצים. היתה לנו בסוף שיחה עם בועז, רכז מחוז חיפה, והשיחה לא היתה בדיוק על "היד המכוונת" אבל היא ממש עיצבנה אותי. מישהו פעם אמר, שבתנועה כל מה שחשוב לה זה החניכים, והשיחה הזאת ממש הוכיחה את זה. בשיחה בעצם אמרו שמדצ טוב הוא מדצ שיש לו רק (ולא כמעט, אלא רק) 100% חניכים. זו היתה שיחה ממש מעצבנת. האמת כשאני חושבת על זה, זה לא ממש קשור לנושא שיחה. אז עד שתמשיכי את ההסבר שלך ואני אבין יותר טוב למה את מתכוונת. יש המשך בהודעה הבאה...

 

[טלי...]

המשך...

אני לא יודעת למה, אבל למחשב שלי לוקח מלא זמן לשלוח הודעה,ועכשיו הוא גם אמר לי שההודעה שלי ארוכה מידי או משהו (אני לא מבינה ממש במחשבים...) אז אני כבר אכתוב פה שאלה, ואני ממש מקווה שמישהו יתיחס אליה. מי בעצם נתן לי את הזכות להדריך? יש כאלה שאומרים "אני נתתי לעצמי את הזכות" וזה לא נשמע לי נכון והגיוני. אולי בעצם כל מה שאני (והתנועה) מאמינה בו הוא שגוי? חוץ מיזה, מה קורה במצב שהמדריך לא מסכים עם מה שהתנועה מחנכת אליו? האם צריך להדריך לפי מה שנכון בעיני, או בעיני התנועה?

 

[עמית יעקובוביץ]

אם מדריך לא מסכים, שלא ידריך.

השאלות ששאלת הם נכונות וטובות. בתור מדריך אתה לא מביא לחניכים משהו בנוי מראש אלא מתלבט איתם, לומד ומחליט איתם ביחד על הדרך הנכונה. אולי דרכה של התנועה שגוי ? לכן צריך להמשיך ולהתעסק בנושאים השונים ולהטיל ספק ולחנך. הזכות לחנך היא גם להתלבט וללמוד ביחד עם החניכים.

עמית.

 

[טלי...]

עמית

קודם כל, הכותרת שלך קצת סתרה את מה שכתבת בהודעה. דבר שני,לא הבנתי את התשובה - מה קורה במצב שהמדריך מאמין בערכים שהם לא ערכי התנועה? כי מצד אחד המדריך הוא קודם כל אדם, בעל אמונות וערכים משלו, ומצד שני הוא בא לפעולה עם חולצה כחולה לא סתם כי הצבע יפה. החולצה אומרת משהו.

 

[תמר רייס, קן חבצלת.]

כן, את נותנת לעצמך את הזכות להדריך.

זאת באמת שיחה ושאלה שהעלה לי בן קן שלי דאז, לפני שהתחלתי אני להדריך, ולקח לי המון זמן להבין את זה, אבל כן- את זאת שנותנת (אגב, עמית, אני לא בטוחה אם אתה מגרעין אבל, אבל לידיעתך- זה היה זדביל)לעצמך, או לחילופין- לוקחת את הזכות להדריך. ברגע שיש לך אידיאל מסוים, ואת מאמינה בו ורוצה שגם אנשים אחרים יאמינו בו (מן הסתם זה ככה אם את חושבת ומאמינה בזה את רוצה שגם אחרים יהיו שותפים אליו) אין שום סיבה שלא תקחי לעצמך את הזכות לחנך אליו. עם זאת, מדיעה השאלה אם באמת לנו, שעדיין אין לנו חשיבה מוצקה, ואנחנו עדיין נמצאים בתהליך של גיבוש דעות (תוך כדי שינויין מדי פעם) מותר להתיימר לחנך ילדים של אנשים... אני אוסיף מאמר, כשיהיה לי זמן (סליחה מראש). אלון ניסר היקר- אני מצטערת ששוב כתבתי הודעה, אני אשתדל שזה לא יקרה לי שוב כדי שלא תראה יותר מדי - הודעה חדשה מאת תמר רייס, בעיניים שלך. באמת סליחה! אחלה פעולה.

 

[תמר רייס, קן חבצלת.]

המשך (מתוך) -שטיפת מח בשם הערכים

שטיפת מח בשם הערכים- יהושע צור תנועות הנוער בארצנו מחנכות את חניכיהם, ילדים רכים בשנים, לערכים שהן קוראות להן כביכול- צודקים, או- נכונים, אבל- מיהו שיקבע איזה ערך נכון לאיזה אדם? והאם במה שנקרא כביכול חינוך אין בעצם הכוונה מיותרת לאידיאל שבו מאמינה אותה תנועה? האם זוהי זכותם, חובתם, או שהחינוך הוא לא קניינם של תנועות הנוער כלל? המצב הקביל כיום הוא כי ההורה, בתמימותו, שולח את ילדו לפעולה בתנועת נוער, בידיעה או שלא בידיעה כי הסמכות החינוכית על בנו מוטלת בסך הכל על כתפיו של נער מתבגר, מבוגר אך במעט מבנו, חסר כל נסיון חינוכי, שבעוד שמחנך הוא את חניכיו, הוא עצמו עסוק במודעות פנימית, לומד ומתבגר, מתוודע אל העולם הגדול, ותוך כדי כך מגבש את זהותו ואישיותו. בימינו, כשלכל תנועת נוער יש אידיאולוגיה מגובשת וברורה, חניכים שמובלים לתנועה כשהם עוד חסרי אידיאולוגיה מסוימת, יוצאים ממנה חדורי אמונה באותה אידיאולוגיה תנועתית ברורה, בלי הכרת שאר הדעות, הרעיונות והשקפות העולם השונות. אף על פי שתנועות הנוער מעבירות את האידיאולוגיה שלהן לדורות הבאים באמונה כי זוהי חובתם- אני מאמים כי רק אנשי חינוך מוסמכים ראויים לזכותם לחנך (ואני מדגיש- לחנך- ולא כל נסיון השפעה אחר המתקרא חינוך) ומי שבהחלט לא ראוי לכך ורצוי שיחדל מיד, אלה בני הנוער המתיימרים לחנך ולהחליט החלטות הרות גורל של עתידו של הנוער הישראלי בהתהוותו. יהושע צור זוהי רק נקודה למחשבה, נכונה בחלקה, אבל בתור אחת שמאמינה באמרה "אף על פי כן", אני חולקת עליה ברובה. תמר.

 

[טלי...]

מה קורה במצב

שהערכים של המדריך שגויים? כל אחד יכול לחנך לכל דבר, לא חשוב מה, והתנאי לכך זה שהוא מאמין בערכים?

 

[תמר רייס, קן חבצלת.]

זאת גם הבעיה שלי

-לא כל דבר שאני תופסת בתור ערך עליון, מתאים גם לחניכים שלי, וכיוצא בזאת. כאן הבעיה. כי כשאני מאמינה שיש לי הזכות לחנך, ואני מאמינה בערך שלי, אז המשתמע מזה זה שאני אלך ואחנך את החניכים שלי לערך הזה. ואז בא העיוורון לצרכיהם של החניכים, ולאו דווקא בגלל שאני בוחרת להתעלם, יכול להיות שבגלל שאני פשוט לא מנוסה בשביל לראות את זה. על זה בעצם מדבר המאמר שהוספתי, ואין לי תשובה לשאלה שלך פשוט... חבל.

 

[אייל שניידר-זכרון]

המערך הוא ארצי

 

[iftach17]

אתה צודק במובן מסויים

קודם כל אגיד שחשבתי על מה להגיב הרבה זמן עד שזה יצא, וארצה להגיב על כמה דברים: א. הפעולות של הנוע"ל בהחלט מכוונות.נקודה. מצד שני לחניך יש חשיבה עצמאית ושיקול דעת. (הרי אנחנו מדברים על נוער בעיקר - לדעתי ח´ זוהי השכבה שאפשר להתחיל להעביר פעולות ערכיות שלא דורשות מתודה כיפית ומסובכת...). ב. המדריך צריך להבין למה הוא מעביר ערך זה או אחר. יותר נכון למה הוא מאמין בו! למה הוא פועל לגביו! כי אם באים חניכים ושואלים שאלות ומעלים טענות, והמדריך לא יודע מה לענות , סימן שהוא פועל כמו רובוט, שזה פאק של מי שהדריך ומדריך אותו. אני חושב שהמדריך כן אמור לשכנע את חניכיו למה להאמין בדרך מסויימת אבל לא מתוך התעלמות מהצד השני. לתנועה - לנו, לי, יש דעות מסויימות מאוד לגבי דברים. ומן הראוי שכשאדם פועל בחייו לפי דרך מסויימת שהוא מאמין בה, הוא ינסה להעביר אותה לאחרים.

 

[משתמש לא קיים475E32]

נכון ולא נכון

תראה זה לא שתיפת מוח... אם אתה קורא לזה שתיפת מוח אז כל תנועת נוער היא בעצם שטיפת מוח ! בן אדם הוא לא רובוט שאומרים לו תעשה ככה והוא עושה מציגים לו דעה... מציגים לו את הצד השני ! כמובן שמציגים את הדעה שהמדריך מאמין בה ושבתנועה בכלל מאמינה בה כמשהו הרבה הרבה יותר חיובי, אבל החניך מפעיל את שיקול הדעת שלו ! יש בזה מעט שטיפת מוח, אבל אי אפשר בלי זה ! ומדריך כמו שאתה אומר שנתקע בלי מילים ששואלים אותו על דעה אחרת אז זה כבר לא בסדר !