קיבלתי את Dust to Dust
אחד מהמוצרים של הOnyx Path, עבור השניים וחצי אנשים בפורום שיודעים מה זה - gimmie a high five, mah brotha's! (שתיקה מביכה)
עבור כל האחרים: זה קו מוצרים של White Wolf שהתחיל ב2011 עם הקאמבק של עולם האפלה הקלאסי (או בקיצור cWoD, המונח החדש ל"עולם האפלה הישן" - oWoD) לכבוד עשרים השנים מצאתו. אז ספרים חדשים שלוקחים משהו ישן ועושים אותו חדש יותר. אם זה לא אומר לכם הרבה, דמיינו שנתקלתם בצעצוע של רובוט שהיה לכם כשהייתם ילדים, מפגר כזה שאם מושכים לו בחוט אז הוא מזיז את הרגליים ומנגן איזשהו משפט... עכשיו דמיינו שהוא מופיע פתאום ואתם מגלים שבזמן שזנחתם אות הוא פיתח מודעות עצמית, חימש את עצמו בסגנון איירון מן ועשה סינרגיה עם אייפון. הוא עדיין אומר את אותו המשפט המיושן, אבל עכשיו הקול שמקריא אותו באירוניה מודעת-לעצמה זה קול בריטון רציני שמגיח מתוך מוזיקת טריילרים הוליוודית.
...אוקיי, אולי לא בדיוק ככה, אבל קרוב מספיק.
Dust to Dust ספציפית הוא המשך לAshes to Ashes, הסיפור הראשון שיצא עבור Vampire: The Masquerade כחלק מכרוניקת Vampire הראשונה (בשם Forged in Steel) שהם התחילו לפרסם עבור המהדורה הראשונה. הקטע היה שהם היו אמורים לשחרר את Dust to Dust אחרי Ashes to Ashes, אבל זה נקבר ונשכח בין פרוייקטים אחרים וכרוניקת Forged in Steel נשארה רוח רפאים שאף פעם לא הושלמה בזמן שלאורך השנים כבר יצאו כרוניקות שלמות אחרות. אחרי שיצאה מהדורת עשרים השנים, מת'יו מקפרלנד (סופר די עצמאי ואחד הכותבים היחסית חדשים של White Wolf) הרים את הכפפה.
אותי זה ריגש (מינית) באופן אישי כי כשאני התחלתי להריץ Vampire, אני חזרתי למקורות האלה של Forged in Steel ושיכתבתי אותם למהדורת הרוויזיה. הוספתי לה דברים וניסיתי להתחיל להריץ אותם מספר פעמים כשעוד הייתי שחקן מו"ד זב חוטם (זאת אומרת, כשפגשתי אותך, דני) - התחלתי לנסות להריץ אותה אז לדני ומתן ממה שהיה אז קבוצת פנלטהורן, אבל זה לא ממש עבד טוב ונפל לפני שזה קם. כמה שנים אחרי כן, פגשתי את אחד השחקנים הטובים ביותר שיצא לי לשחק ולהריץ להם (אבל אז הרגתי אותו ואכלתי את ליבו כדי לספוג את כוחו... -ואז פגשתי את major mouse) והתחלתי להריץ עבורו גרסא מחודשת לForged in Steel, שסבבה סביב הדמות שהוא יצר - שוטר סמוי בשם לני שנשאב לעולם התחתון של גארי, אינדיאנה. שיחקנו אותו בערך חודשיים די אינטנסיביים (לפעמים יצא לנו לשחק יותר מפעם בשבוע) זה היה המשחק הטוב ביותר שהרצתי בחיים שלי.
אני עדיין קורא את Dust to Dust, אז אני לא רוצה להגיד שום דבר לכאן או לכאן סתם...