משהו גדול.
יום אחד יקרה לי משהו גדול אני אצליח להבחין ולבחול בכל האמצעים שניתן ויבוא משהו קטן שירגיש לי כמו עצום וימלא לי את הנפש אני אצליח להביא סוף סוף את הרגש ולדעת שזו זכות לעמוד על הרגליים בכבוד כשהרגליים מתכופפות מעט,יכולתי למעוד אבל עייפתי ולא נותר בי כוח להתמודד עם כישלון, עם אכזבה אני רוצה להחזיר לי קצת מכל מה שקרה, מי שפגע ועוד ידעתי ואדע ימים של חסד, של אהבה ועוד חיוך ואנשים טובים ששמרתי לי ליתר ביטחון שיהיו לי לרשת הגנה שמקנה לי יתרון. וכרגע יש בי משהו כבוי בעיניים רק כשמסתכלים עמוק רואים אותו ומי שמעיף מבט לא רואה וכנראה שגם לא אכפת וחיפשתי את עצמי ואת הדרך הייעודה שיש האומרים שמרגישים אותה כבר מלידה ולא ראיתי צעדיי מסלול בטוחים שנותנים לי תקווה שמראים לי את האור בקצה המנהרה. יום אחד יקרה לי משהו גדול, אני מאמינה אומרים שהכל מתחיל בראש, בהבנה אז לא וויתרתי ועוד לא מוותרת אם עדיין לא מצאתי את הדרך, כנראה שהיא מתקרבת אני אמצא את האושר ואת השלווה אני חייבת למצוא כי בינתיים שום דבר לא נותן לי מנוחה ולילות קרים רק מגבירים לי את הדופק שהנה יש תחושה שיש משהו באופק ועוד ימים של חלומות עוד יעברו וילכו מן בלון שמתחזק ומתפוצץ כשמתקרב שבעצם מזכיר לא להתרגש מציפיות, הן נועדו לאכזבות. ויום יגיע ואני אעזוב את הבית ואיתו כל הזכרונות הרעים, אני אשים לי בתיבה קטנה את הטובים אני אעבור מהעיר ששמרה והרחיקה ואולי גם על הדרך אתאהב אולי כך יתרפא לי הלב ומתוך כל הבלבול והכעס אני אצליח לנצח את הפחד אכתוב לי שירים ללא זמנים שיתאימו לי בחיים אכתוב על אושר שיבוא, על המר והמתוק, על הנסיון והכישלון על ימים טובים שיגיעו.. שיתחילו. יום אחד יקרה לי משהו גדול.
יום אחד יקרה לי משהו גדול אני אצליח להבחין ולבחול בכל האמצעים שניתן ויבוא משהו קטן שירגיש לי כמו עצום וימלא לי את הנפש אני אצליח להביא סוף סוף את הרגש ולדעת שזו זכות לעמוד על הרגליים בכבוד כשהרגליים מתכופפות מעט,יכולתי למעוד אבל עייפתי ולא נותר בי כוח להתמודד עם כישלון, עם אכזבה אני רוצה להחזיר לי קצת מכל מה שקרה, מי שפגע ועוד ידעתי ואדע ימים של חסד, של אהבה ועוד חיוך ואנשים טובים ששמרתי לי ליתר ביטחון שיהיו לי לרשת הגנה שמקנה לי יתרון. וכרגע יש בי משהו כבוי בעיניים רק כשמסתכלים עמוק רואים אותו ומי שמעיף מבט לא רואה וכנראה שגם לא אכפת וחיפשתי את עצמי ואת הדרך הייעודה שיש האומרים שמרגישים אותה כבר מלידה ולא ראיתי צעדיי מסלול בטוחים שנותנים לי תקווה שמראים לי את האור בקצה המנהרה. יום אחד יקרה לי משהו גדול, אני מאמינה אומרים שהכל מתחיל בראש, בהבנה אז לא וויתרתי ועוד לא מוותרת אם עדיין לא מצאתי את הדרך, כנראה שהיא מתקרבת אני אמצא את האושר ואת השלווה אני חייבת למצוא כי בינתיים שום דבר לא נותן לי מנוחה ולילות קרים רק מגבירים לי את הדופק שהנה יש תחושה שיש משהו באופק ועוד ימים של חלומות עוד יעברו וילכו מן בלון שמתחזק ומתפוצץ כשמתקרב שבעצם מזכיר לא להתרגש מציפיות, הן נועדו לאכזבות. ויום יגיע ואני אעזוב את הבית ואיתו כל הזכרונות הרעים, אני אשים לי בתיבה קטנה את הטובים אני אעבור מהעיר ששמרה והרחיקה ואולי גם על הדרך אתאהב אולי כך יתרפא לי הלב ומתוך כל הבלבול והכעס אני אצליח לנצח את הפחד אכתוב לי שירים ללא זמנים שיתאימו לי בחיים אכתוב על אושר שיבוא, על המר והמתוק, על הנסיון והכישלון על ימים טובים שיגיעו.. שיתחילו. יום אחד יקרה לי משהו גדול.