משהו אישי

e-magine

New member
משהו אישי

לצערי גיליתי על בשרי שארועים קשים ובעיות בחיים המציאותיים הם "תרופה טובה" להתמכרות הזאת שלנו. בשבועיים האחרונים הפחטתי באופן משמעותי את השימוש שלי באינטרנט. הדבר קרה בגלל כל מיני בעיות מסוגים שונים, חלקן בריאותיות וחלקן בעבודה. מה שקרה שכמעט כל יום לא פתחתי בכלל אינטרנט עד הצהריים. כבר שבועיים אני צריך לתאם עם המתקינים התקנת אינטרנט בכבלים בבית ואני לא עושה את זה. כאמור, כמעט כל יום נמנעתי מלפתוח לפחות עד הצהריים וגם אם פתחתי בבוקר, עשיתי בדיקה מהירה של פורומים ואימייל ויצאתי. חשבונות בנק בדקתי בטלפון ולא באינטרנט, למרות שבאינטרנט הנתונים פרוסים בצורה ויזואלית שהיא יותר נוחה וברורה לי. אפילו עברה במוחי מחשבה לבטל במשרד את חבילת החפשי חדשי בבזק ולרכוש חבילה קטנה. נגיד 20 שעות בחודש מהמשרד? בשעות שאני כן נוהג להיכנס, כמעט לא פגשתי ב"אנשים שלי" וחשתי בדידות די גדולה שגרמה לי לחפש חדשים, אך לא ממש הלך לי. הרגשתי ניתוק ובדידות. למעט איזה יומיים, לא חשתי מזה סבל מיוחד ולא מחשבות כאלה אובססיביות בסגנון "מה אני מפסיד עכשיו באינטרנט". בקיצור, הרגשתי שאני מתקדם לכיוון של "מכור נקי". אני לא משלה את עצמי ולא אתפלה אם אפול שוב, אך אני חש ומאמין שבהחלט יש לי כוחות לרכוש שליטה שאני כל כך רוצה.
 
מזדהה...

מה שתיארת בפסקה השניה, זה דבר שהוא מאוד מוכר גם לי ואני קוראת לזה "בדידות וירטואלית". המצב הזה שאני נכנסת לאינטרנט כדי "לפגוש" את האנשים שאני מדברת איתם בדרך כלל באייסיקיו ורואה שאין אף אחד. זה ממש מבאס. אתמול למשל זה קרה ודווקא בנסיבות טובות: מצאתי עבודה לשעות הערב (בנוסף לעבודה הנוכחית הקבועה שלי), מה שגרם לי כמובן להכנס לאינטרנט בשעה יותר מאוחרת מבדרך כלל ובאותה שעה שנכנסתי לא היה אף אחד. במקרים כאלה אני מנסה למצוא משהו אחר לעשות. לפעמים מצליחה ולפעמים סתם נשארת לשוטט ברשת. מה שמשמח בזה זה עצם העובדה שמצאתי עבודה נוספת, מה שבטח יפחית את ההתמכרות או ככה נראה לי לפחות.
 

dors

New member
../images/Emo127.gif

אני לעומתך, לא חושב שהייתי מצליח להשתלט על זה. הייתי מחפש כל דרך אפשרית לחזור ולראות באמת מה אני מפסיד ומה מחכה לי באי מייל או בפורומים (הייתי הולך לחבר, לקרוב משפחה ואפילו לשכנה אם הייתי צריך). אם אתה באמת רוצה להיגמל אז אולי באמת עדיך לך לקחת 20 שעות בחודש במשרד.
 
למעלה