משבר רוחני?

שמיינה

New member
משבר רוחני?

אני לא יודעת אם תוכלו לעזור לי, אבל שווה לנסות.. לאחרונה, כנראה בעקבות חרדות, אני סובלת מתופעה שנקראת "דפרסונליזציה", זה אומר שחוויית ה"עצמי" שלי משובשת, זאת תופעה ידועה בפסיכולוגיה, אך יש לה כל מיני סיבות והסיבה שהיא קורית אצלי עדיין לא לגמרי ברורה. אני לא מסוגלת להרגיש את עצמי כמו שצריך. אני מרגישה מנותקת מעצמי, שאין אני באמת, שאני לא יכולה להגיע לרמה הכי אמיתית ולהיות כנה עם עצמי, כי אין שם כלום. אני פוחדת שבאמת אין שם כלום, שהכל זה אשליה, שאני לא מסוגלת להיות כנה ואמיתית עם עצמי לגמרי, כי אין דבר כזה בעצם. מתמיד היו לי בעיות עם האמת שלי ביני לבין עצמי, אני פוחדת שאני פשוט יודעת יותר מדי, מרגישה יותר מדי, ומודעת יותר מדי לזה שבעצם אין דבר כזה "אני" ואני לא יכולה להיות כנה עם עצמי ולהכיר את עצמי ולדבר עם עצמי.. אני פוחדת שאני צריכה משהו שבעצם אין, שבעצם לאף בן אדם אין, ואצלי פשוט התגלה הצורך הזה בגלל.. משהו.. אולי יש לכם תשובה בשבילי? אני נורא פוחדת...
 

אור גינאל

Well-known member
למזלך, יש רק שתי אפשרויות .

קודם כל זה נכון מה שאמרת ,אין דבר כזה אני או עצמי ומכאן שאין את מי להכיר ואין עם מי לדבר, זאת אשליה, לא אמיתית, כמובן . האפשרות האחת היא לשחק אותה כחלק מהאשליה לא להיות אמיתית עם עצמך לשחק את הפוזה החיצונית כי אין שם שום דבר בפנים ,ואז רק אלוהים יודע לאן תגיעי . האפשרות השניה היא להסכים להכניס לחיים שלך גבר שמתמודד בדיוק עם הבעיה כמו שלך ,את יודעת שאת מכירה אותו ,כי אין אף אחד בעולם שמכיר אותך כמו שאת מכירה את עצמך . הוא יהפוך עבורך לעוגן יציב בחיים גם אם את בטוחה שלא .
 

שיריה

New member
היי,

אני לא בטוחה שאני יכולה לספק לך תשובות, אבל אני יודעת שהגעתי לפורום הזה עכשו, ממש במקרה ופתחתי דווקא את ההודעה שלך, וכנראה שזה לא כל כך מקרה.... אני לא יכולה לתת לך תשובות, רק הרבה הבנה, כי למעשה את מתארת משהו שגם אני חוויתי לסירוגין, ומאוד מאוד התחזק השנה, וגם אצלי, מקור התופעה של זה לא ברור... וגם אני מתמודדת עם השאלה שאולי המשהו הזה לא קיים אצל אף אחד ואולי רק אצלי הוא התגלה... גם אני נורא פוחדת לפעמים ורק עצם העובדה מעוררת בי חרדה , (קראתי את הספר "אישתו של הנוסע בזמן", וזה מאוד הזכיר לי את עצמי...) זה לא נכון שאין שם כלום בפנים, יש שם העבר שלך והווה והעתיד, יש את החברים שלך, והמשפחה שלך, וכל אותם הדברים שהפנמת... יש את התכונות הבסיסיות שלך, דברים שאת מסוגלת להתמודד איתם ודברים שלא. אולי תנסי לצמצם את עצמך, לקבוע את הגבולות שלך, אולי זה יעזור... מלבד זאת, אני חושבת שדה פרסונליזציה מתקשרת לפחד ממוות, ולשאלות קיומיות פילוסופיות, כמו מה זה בכלל, מה קיים ומה לא קיים, מה זה העולם ? מה זאת המציאות ? וכן, גם מיהו האחר ? ומיהו אני ? וגם... מה יש אחר כך ? לדעתי צריך להשלים עם דברים מסוימים, דברים מסוימים לעולם לא נדע ולעולם לא יהיו לנו תשובות עליהם, את יכולה להכיר את עצמך... אבל לעולם לא לגמרי, ההבנה של זה תקל עלייך, אין אדם שיכול להכיר את עצמו לגמרי, אנחנו תמיד מגלים על עצמנו דברים חדשים.... אני מקווה שתפחדי קצת פחות, שתלמדי להתמודד עם זה.
 
למעלה