ואיך זה עכשיו
עם הנוכחות שלו בבית?
ולי מה שכתבת התחבר למקומות שבהם אני נלחצת שתחושות כאלה פתאום מגיעות,
ואז הלחץ גורם לי לשכוח שכמו שהתחושות האלה באות הן יכולות גם ללכת.
הלחץ הזה גורם להתעסק בהן יותר ולא לשחרר...
כשלאחרונה כשאני מצליחה לא להלחץ מהן, ולהגיד- זה בסדר, זה מה שאני מרגישה עכשיו, וזה בסדר לא להיות תמיד בשלום עם עצמי או עם הגוף שלי.
כשאני מצליחה לעשות את זה, בדר"כ התחושה הזאת גם חולפת לה מהר יותר.
אז האם זה באמת משבר?
ואם זה משבר מה את עושה איתו?
