משבר, פעם ולתמיד

[modoo]

משבר, פעם ולתמיד

מפליאה אותי גישת המשתתפים פה בפורום, שאפשר ע"י שיחות בין בני הזוג להסדיר עיניינים, אני מסכים עם הגישה הזאת, אך באחוזים מאוד מצומצמים. כשיש קרע בממדים כאילו כמו שאנו נתקלים פה בסיפורים של הגולשים, בד"כ הסוף רע, גם אם דוחים אותו קצת. עדיף לגמור ולהמשיך הלאה. פשוט להתחיל לחיות ולא לתת לחיים לעבור על-יד....

 

[modoo]

החיים מאוד קצרים

 

[חיפוש עצמי123]

צודק אבל.....

לכל מטבע שני צדדים והפורום לימד אותי שאולי אפילו 3 ... אז מה אכפת לך להישאר ולשמוע דעות נוספות עוד נקודות למחשבה בסוף אתה הולך הביתה ומחליט במה מכל זה אתה רוצה לאמץ ומה לא! והכי חשוב : בחיים בחיים בחיים על תתן להם לעבור לידך!!!!!!!!!!

 

[איליושקה]

למה "בדרך כלל"?

ה-"באחוזים מצומצמים" ו-"בד"כ הסוף רע" - האם יש מאחורי זה איזו סטטיסטיקה, איזה שהוא מחקר? האם מישהו באמת יכול לומר שהידברות בין בני זוג עוזרת רק במקרים נדירים? (אני שואל ברצינות, לי אין שום נתונים זולת הנסיון הפרטי שלי, אשר אומר שהידברות דוקא עוזרת מאד.) ודרך אגב, גם "סוף רע" יכול להתבהר מהר יותר ע"י הידברות, ובכך לחסוך סבל וכאב מיותרים.

 

[modoo]

ודרך אגב

זאת התחלת המשפט האחרון שלך, איתו אני מסכים ללא עוררין. כשאני כותב "בד"כ הסוף רע" כוונתי לאותם זוגות שלא מתגרשים בסופו של דבר, אך חייהם גיהנום עלי אדמות, ובכלל הסטטיסטיקה מראה על 30% גירושים מבין כל הנישואים, האין נתון זה מספיק זועק?

 

[איליושקה]

30% הרבה או מעט?

אינני בטוח איזו זעקה ראית בנתון של 30% מתגרשים, אולי תוכל להסביר. ככלל, 70% הצלחה זה בכלל לא רע, הלוואי ורוב-רובן של התחלות אנושיות הניבו אחוזי הצלחה כ"כ גבוהים.

 

[modoo]

אליושקה, פילוסופיה בגרוש

30% מתגרשים ועוד 60% שאין להם אומץ להתגרש ועוד 10% שהצליחו לדבר...

 

[איש המערות]

לא לתת לחיים לעבור על יד

זה אולי המוטו הכי חשוב שעובר כאן, בכל הוריאציות. אלא שמה שעבורך הוא "החיים" איננו בהכרח מה שעבור האחר. מי שנמצא במשבר, כדאי שיבדוק וילמד מן המשבר כדי לא לחזור על טעויות, כדי לצמוח מן המשבר. הבדיקה יכולה להוביל לחזרה לחיים במסגרת הזוגיות הקיימת, לצד הזוגיות הקיימת או בפירוק הזוגיות הקיימת. אז אני לא יודע ולא מבין באחוזים, אבל מי שמתגרש באופן אוטומטי כשרע לו ולא לומד מה הוא יכול לעשות טוב יותר בזוגיות הבאה שלו, ימצא את עצמו נשוי בשנית בזוגיות גרועה כמו הראשונה, אולי אפילו יותר מסובכת. במובן זה הוא איננו חכם מזה הנשאר באופן אוטומטי בזוגיות הקיימת ולא מנסה לשפרה. לכן הבדיקה חשובה, ובדיקה עושים בדרך כלל באמצעות התבוננות, ניתוח ושיחה - שיחה של אדם עם עצמו ו/או עם בן זוגו. על כך מדברים כאן.

 

[modoo]

צדקת שאמרת

אופי הרעיון שמסתתר מאחורי דברי כאן הוא ,שיש לי תחושה שמתיפיפים פה על מושג הנקרא דו- שיח, במצבים של משבר בזוגיות הדו שיח הופך להיות כלי שרת בידי הצדדים לא תמיד בכנות שאני קורא פה בין השורות שלכם, לצערי. אני מקבל תחושה של עולם תאורטי כאן, אני לא נגד הרעיון, אך אל תטעו ואל תטעו. באופן כללי אני מסכים עם דבריך.

 

[איש המערות]

זה מה שיפה כאן

לאנשים יש דעות שונות והם מבטאים אותן כאן, אבל גם שומעים ולומדים מדעות אחרות.

 

[שרלוטה היחידה]

modoo ............

אולי אתה צודק, ותאמין לי שלפעמים בא לי לרשום: תעזב/י אותו/ה , תתגרשו וכו´...... אבל ביננו, לפעמים צריך לשמור גם על איפוק כי בכל זאת אנחנו לא מכירים את שני הצדדים אלא צד אחד והכי קל להרים ידיים ולברוח מהבעיה שיש. תתפלא- לפעמים דיבורים עוזרים!!! אני מאמינה- שמי שיש לו אופי חזק ומספיק פיקח לראות עם מי הוא חי- ידע מתי הוא צריך לעזוב גם בלי עצות מחברי הפורום!!

 

[modoo]

שרלוטה יקירתי-השקעתי בהסברים

אני חושש שאת לא יורדת לסוף דעתי, בהחלט לא נעים להגיד למישהו\י עזוב, תתגרש,שבור את הכלים ובטח לא על סמך כמה שורות לא אוביקטביות שהוא\י משרבטים פה. בד"כ האנשים שכותבים פה הם אילו הנמצאים במצוקה בזוגיות ובשבילם המצוקה באה לידי ביטוי באופן שהם לא היו רוצים לעזוב\לפרק\להנטש ע"י בן\ת זוגם. בד"כ הם אילו שהיפסידו את המשחק כבר בתחילתו ומספיק רק הזוגיות שמתרסקת להם בין האצבעות. הדיעה שאני מציג פה בד"כ היא פרדוקסלית כי תמיד קיים סיכוי לדו שיח, הקשבה לדיעה של הצד שמנגד,שיכולה לפסול את האפשרות של האדם מן הצד להציג דיעה שתוביל לפירוק\גירושים.וכאן שורש הפרדוקס. אבל........ הצד הנפגע, הנעזב טרם עת תמיד חשוף להעמיק את עוצמת הפגיעה בעצמו\ה עד כדי ריסוק עצמי\דכאונות\חוסר אונים שכולנו בטח יודעים לתאר לעצמינו עד כמה אכזריים ועויינים יכולים להיות החיים לגבי אותו צד מסכן וחסר ישע. כאן אני חייב להיות יותר נחרץ ולהגיד שעדיף להיות מהתחלה לא רק אם-רחמנייה(אב רחמן) המיצר לעצמו קו התגוננות שלפי דעתי עלול להוביל אותו במורד החיים אל השפל (כולנו מכירים סיפורים למיניהם). לכן במקביל לקו הגנה רחמן (דו שיח וכו´) צריך לייצר תוכנית התקפית מאיימת בכדי לאזן בבוא היום את הפציעה. כאן באה לידי ביטוי בדעותיי כביכול קלות דעת של המלצות שיכולות "לגרום" לפירוק המשפחה. דבר בסיסי אחד מוביל אותי כשאני מרשה לעצמי להביע את דעתי, והוא: אם שני הצדדים (הזוג), באופן שאינו משתמע לשתי פנים אינם רוצים פירוק, כי אז לא ימצא כוח אשר יכול לפרק תא משפחתי.!!

 

[שרלוטה היחידה]

אני........./images/Emo41.gif

מבינה את מה שאתה רושם ואני אף מסכימה אתך, אכן יש פה התייפיפות יתרה- אבל אם תחשוב על זה... מי אנחנו שנאמר להתגרש ושוב אני אומרת אנחנו לא מכירים את שני הצדדים- וברור שלמי שפגוע קל לומר בגדו בי, עזבו אותי.. אבל אולי יש דברים, פרמטרים שגורמים לזה??? תמיד קל לבוא ולהאשים את הצד העוזב, זה שמחליט... והכי קשה להסתכל על עצמנו במראה!! אני לא אומרת שכל מי שנעזב אשם- או שהכל באשמתו אבל הפרטים פה מאוד מצומצמים ולכן עדיף שננקוט בזהירות יתרה!! שלך, שרלוטה.