משבר סופי

[endstart1977]

משבר סופי

שלום
אני לא בדיוק יודע היכן להתחיל אז אנסה לספר את הכל , אני נשוי כ-13 שנה אני בן 36 ויש לי 3 ילדים חמודים ,
ס"הכ החיים נראים רגילים וטובים אבל לי לא טוב , אני אל נמשך לאשתי בשום צורה שהיא , כל מה שיש לי איתה זה שותפות לדירה גידול ילדים וחיים
אני רוצה לפרק את הכל ולא מוצא את הכח בעצמי ואת האומץ לבצע את זה , המשפחה הילדים הקשיים הכלכליים הכל..
אני מרגיש שאני בן אדם רע שבגלל שאני חושב על עצמי בלבד עכשיו אני אפגע בכל העולם .
לא הייתה לי ילדות קלה , יצאתי לחיים בגיל מאוד מוקדם ואני חווה כשיו סוג של משבר עצמי , אני פתאום מבין שלא חייתי בכלל וכל מה שהיה לי בחיים
זה רק משפחה ועבודה ותו לא . התחנתי מטעמי נוחות והשרדות ולא מתוך אהבה ורק היום אני מבין את זה ,
למרות שאשתי חשובה לי מאד אבל חשובה ואהבה זה שני דברים שונים לצערי .
אשמח לשמוע מכם מה נראה לכם כאנשים מהצד האם אני צריך להשאר בבית ולשתוק ולחיות בצורה כזאת רק כדי שלא יגידו שאני רע לא לפגוע בילדים
וזה אומר שאני כל הזמן מחפש סיבות לא להיות בבית להתרחק ומה שלא תרצו או שעלי לקום ולפרק את הכל עם כל הקשיים שזה ייצור כאן מחדש
אני מרגיש שהגעתי כבר לנקודה שאני לא מסוגל שלא לעשות שום דבר ואני חייב לבצע משהו
תודה על העזרה

 

[אמיריצה]

איך לדעתך מרגישה רעייתך ? ומה "הדעה" שלה ?

 

[סטנגה Joe]

שום דבר

שתעשה לכוונה לא יהיה "טוב".
אולי כדאי לך לנהל איתה שיחה רצינית על מה שיש לך על הלב.
משם תדע אולי איך להמשיך.

 

[endstart1977]

הדברים ידועים

לצערי אני ורעייתי דיברנו על הכל , הי איודעת הכל על חיי ועל כל דבר שעשיתי , היא בוכה שלא אעזוב אותה ושאני לא הוגן
הלב כואב לי היא אשה טובה אמא טובה ובאמת לא חסר לי כלום חוץ מההרגשה שאני רוצי וטוב שלי
ניהלתי רומן עם מישהי שגרמה לי להרגיש אחרת ולמרות זאת לא קמתי ועזבתי עדין כי אני מרגיש שאם אעזוב
אני בן אדם רע אבא רע ובל רע . בסך הכל מה אני מבקש להרגיש טוב
וכן .. הלכתי לייעוץ שפכתי על זה כסף לא מעט אבל עם כולם אני חוזר לאותה נקודה , אני יכול לחיות איתה חיים רגילים וסטנדרטיים אבל אני רוצה להרגיש יותר
אני רוצה להרגייש אהבה לאשה שאיתי ואני אל מצליח להרגיש את זה , אני רוצה להרגיש שאני אוהב אותך ואני אל מצליח
אני יודע שרק אני האשם וזה משבר שעובר עלי אבל הוא קיים שנים רבות ולא נוצר מאתמול ואני לא מצליח לגרום לעצמי להיות בן אדם טוב בזה
מה אני אמור לעשות ? לקום לפרק ? לעזוב אותם ? לבנות לעצמי מישהי אחרת .
חשבתי רבות אויני יודע אם זו טעות או לא טעות ומה יביא העתיק סה"כ לא רע לי לא חסר לי כלום ואם אעזוב לא יהיה קל
מזונות , תשלומים , ומה לא .. אתן לילדים ולה לפני כל מה שהם צריכים גם אם יחסר לי וזו לא קלישאה אני יודע שככה אני ..
אני אוהב אותם וגם אותה אבל לא בצורה שנאי מאור לאהוב אשה . אין לי את המשיכה והרצון להיות איתה מעבר לחיים הרגילים
אנא מכם ....

 

[endstart1977]

וכן הבעיה מוכרת

לי לא מעכשיו . מדובר בביה רבת שנים שאני כל פעם מדחיק . לציין שאני לא נהנה איתה בסקס ומעולם לא נהניתי שננינו אנשים שונים לגמרי בתחום וזה מעיק עלי לא מעט , היא משתדלת מאד אבל אני מרגיש שאני פשוט לא שם , שוב אני הבעיה אני יודע אבל לא מוצא פתרון . ואני בטוח שהיא סובלת ממני לאמעט על ההתנהגות שלי ושאני פוגע בה לא מעט ולמרות זאת היא נשארת איתי מה שעוד יותר גורם לי להרגיש רע . מה עלי לעשות ? אשמח לכל עצה

 

[סטנגה Joe]

ניסיתם

לשנות?
להשתנות זה עבוד זו?
לגוון את חייכם?
לחוות חוויות ופעילויות יחד?

 

[אמיריצה]

דעתי - אם תעזוב כעת את רעיתך תעשה לה חסד עצום

אתה מעיד על עצמך שאינך מציאה גדולה - בלשון המעטה - וגם לא אוהב את האישה
שכרגע שלך וגם פיזית לא נאמן לה ורווי בעיות קשות ובלתי פתירות - כל מה שמחזיק
אותך זה "רחמים" ותירוצים עקומים של "טוב לב" - זה אומר שאתה נטל על המשפחה
שלך - לא מעריך את מה שיש לך ! - ואף אחד לא זקוק באמת לרחמים שלך - ולחמלה
שלך - אתה תשלם מזונות ואת יתר החבויות שלך לפי הדין - ובן זוג אחר מאוזן - ויציב
יותר - יהנה מהאישה שלך מהמשפחה שלך - אתה מבין שעזיבת האישה בלתי הפיכה
ואין דרך חזרה דקה אחרי שיצאת - בזמן שאתה תרדוף אחרי אשליות וחלומות בהקיץ,
האישה והמשפחה שלך לא יתאבלו עליך יותר מידי - מבטיח לך - ולאחר משברון קליל
יפרחו וישגשגו כל אחד ואחת בתחומו - אשתך לשעבר תשדרג עצמה מאוד וללא היכר
ותתאושש מהר - וכולנו רק בשר ודם - לא יותר - ויש תחליף לכל אחד - גם לי - וגם לך.

 

[shirael]

אתה די קרוב.

אמרת את זה כמה פעמים כי אתה יודע שזה נכון - הבעיה היא לא באשתך והבעיה לא בזוגיות, אלא בראש ובראשונה - בך.

קח משל: בלימודי החייאה אומרים שאם מוצאים אדם קפוא בשלג שאין לו דופק, אין מה לעשות לו החייאה עד שמפשירים אותו, כי גם ככה שום דבר לא יעבוד. באותה נשימה גם אומרים שכל עוד הוא קפוא גם אי אפשר לדעת אם הוא "באמת" מת כי ההקפאה גם מאיטה את המוות ברמה של התאים בגוף, כך שבעצם אולי אחרי ההפשרה כן יהיה מה להציל.

בוא נחשוב ביחד מה הנמשל: כל זמן שאתה עד כדי כך מסובך עם עצמך, אין לך שום סיכוי - א. לצאת לאיזהו כיוון מהמשבר עם אשתך (שהוא אמנם לא הבעיה פה אבל זה לא אומר שהוא לא אמיתי ונוכח), וב. לדעת אם באמת בחרת באדם הלא נכון או שפשוט הבעיות שלך עם עצמך מונעות ממך לראות שאתה דוווקא בדיוק איפה שאתה צריך להיות.

צר לי ששפכת כסף על יעוץ שלא עזר, אבל עוד לא המציאו משהו יותר טוב. נסה יועץ אחר, ואני מתכוונת לזה במלוא מובן המילה - זה יכול להיות מאמן, פסיכולוג, פסיכותרפיסט, רפלקסולוג (כן כן), NLP, היפנותרפיסט, מעסה הוליסטי, הומאופת ועוד מגוון כיוונים (שאגב לא בהכרח עולים 400 שקל לפגישה).

אבל זו עבודה קשה והיא שלך - גם המטפל הכי תותח לא יוציא ממך כלום אם לא תבוא באמת בגישה של "אני עכשיו עף על הטיפול הזה והולך למקומות הכי אפלים שלי ולא מפסיק ולא מוותר כי זה המאבק על זכותי לחיות חיים מאושרים ומספקים". לא פחות.

תעשה את זה ואז תתפנה להביט בעיניים צלולות יותר על הקשר שלך.

 

[אחת למליון]

הי לך

נשמע שאת יודעת על מה את מדברת
גם אני מרגישה קצת אבודה ותוהה מה יכול לגרום לי לקבל החלטה ממקום נכון...
יש לך המלצה לאחד מאנשי המקצוע שתארת? מישהו שבאמת יודע לעשות סדר בבלגן?

 

[shirael]

יש לי המלצות על כמה, כן,

אבל יש עניין של מיקום - אני מכירה בת"א, חיפה, פרדס חנה\הרצליה... שלחי לי מסר אם האזורים האלה קשורים אלייך איכשהו ואתן לך שמות.

באופן כללי אני יכולה להגיד שאם את באמת מחויבת לעבור תהליך פשוט תתחילי לחפש ולקרוא ולשאול - זה יותר עניין של התכוונות והסכמה פנימית שלך לפגוש את המטפל הנכון. למטפל הכי משמעותי שהיה לי הגעתי בכלל בגלל בעיה פיזית דרך הקופת חולים, בלי לדעת מראש אפילו איך קוראים לו, ושובצתי אליו רק כי הימים התאימו!

ורק כדי להבהיר - האחריות לדעת אם זה המטפל הנכון תמיד עלינו. אם תוך פגישה שתיים לא מרגיש שזה "זה", להמשיך לחפש. הקשר הטיפולי משמעותי לא פחות מהידע והתעודה (ולדעתי האישית אפילו יותר).

 

[אחת למליון]

תודה על תשובתך

בינתיים התחלנו משהו... נקוה לטוב

שנה טובה

 

[seeyou]

"כל מה שהיה לי בחיים זה רק משפחה ועבודה"

"
אני אל נמשך לאשתי בשום צורה שהיא , כל מה שיש לי איתה זה שותפות לדירה גידול ילדים וחיים
תחנתי מטעמי נוחות והישרדות ולא מתוך אהבה ""

מה שאתה מגלה היום זה קשור לאופי שלך ואת זה לא תוכל לשנות בגלגול הזה


פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

לדעתי גם אם תכה במיליונים האופי שלך לא ישתנה

ייתכן שתמצא אישה שתגרום לך להרגיש יותר חרמן אבל זה יהיה זמני

יש ביטוי שאומר שהחיים קצרים על מנת לעשות את כול הטעויות שאחרים עשו

אתה מתקרב לגיל בו יש תופעות דומות וזה נקרא משבר גיל ה-40

תזכור שכול החלטה שתקח זה רק הימור



יוסי

 

[ivgy1980]

התייחסות

אתה אומר שמעולם לא אהבת את אישתך והתחתנת מטעמי נוחות.
לו הייתי במצבך, הייתי עושה כל מאמץ להתאהב באישתי -
פשוט כי מחיר החופש שלך עשוי להיות גבוה במיוחד.
אם תתאהב בה, תגלה עולם ומלואו.
תן לה, והיא תחזיר לך פי כמה.

 

[מריוס זכריה]

תתבגר

תסלח לי שאני ישיר, אבל הגישה שלך נשמעת לי ילדותית, ולכן לא יעילה בעליל.

מה זה התמודדות בוגרת? זה אחד מהשתיים:
- או ללכת עם התשוקה שלך ולשלם את המחיר: האישה והילדים יהיו מאוד לא מרוצים,התהיה תקופה קשה.
- או להפסיק כבר עם סיפורי המסכנות, והתחיל להשקיע בקשר ובאישה הזאת, ולרדת מסיפורי גירושין לחמש השנים הקרובות לפחות.

אבל לבכות שאתה רעב ורוצה את העוגה נורא אבל פוחד שהיא תישאר אכולה וכולם יכעסו שאכלת - זה לא בוגר.

וגם לומר "ניסיתי הכל, הלכתי לטיפול, ואני עדייםן רעב ורוצה לחאכול את העוגה אבל רוצה מכתב אישור שאני לא רע - זה לא בוגר.

 

[endstart1977]

צודקים אבל...

זה נכון שאני צריך להחליט או ללכת עם התשוקה שלי או להשאר עם אשתי . אבל התשוקה לא נותנת לי להתאהב בה .
היא לא יוצאת לי מהראש ואני לא לא מסוגל להחליט בצורה נכונה ולכן פניתי אליכם
הנקודה שברור לי שמשהו בזוגיות שלי הרוס מהיסוד כי אם התשוקה תעבור לי אני יכיר אחרת ככה זה שנים
אני מבין שאני הבעיה אני אל יודע לחיות בזוגיות ואין לי מושג איך להתחיל בכלל .
אני אולי ילד קטן שלא התבגר אולי ילד שלא רואה כמה טוב לו במקום שהוא נמצא עד שלא יהיה
אבל למרות זאת ...

 

[שילה1]

אז לך לאיש מקצוע,שילמד אותך לחיות בזוגיות,

וקח גם את אשתך איתך,כדי שהיא תהיה בענינים.

 

[מריוס זכריה]

צודק אבל

למה שעכתבתי היה גם צד שני.
אם אתה חושב שהקשר הרוס מהיסוד, תעזוב ,ותשלם את המחיר, כמו שאומרים לפעמים, "כמו גבר".
בינתיים אתה עומד ליד הקופה עם המוצר ביד, בוכה שאתה לא יכול לעזוב את המוצר אבל גם אין לך כסף לשלם...

 

[פסגות מושלגות]

יש לך קטע של ישירות ואמירות בוטות מול גברים.
עם נשים אתה נוהג אחרת.



קטעים איתך.

 

[מריוס זכריה]

אכן קטעים אתי (לפעמים)

אבל זה לא קשור לגבר או אישה, אלא לסגנון הכותב. אני, כמו כל אדם, מגיב לגם לתוכן וגם לאנרגיה שיש בדברים. מי שמרגיש לי שצריך טילפטול או בעיטה קלה, זה מה שאני נותן. ומי שבעיניי מבין את עצמו וכותב בכנות מוציא באופן טבעי וגם הגיוני תגובה יותר אמפתית ומבינה.

אבל במחשבה שניה אולי יש משהו בדבריך...

 

[מתגנב]

הסבל העיקרי שלך הוא אי ההחלטה

וזה באמת לא משנה מה תבחר.
אם נראה לך מוזר לטעון שלא משנה מה תבחר, חשוב על המשל הבא: יש לפניך שתי דלתות. מאחורי אחת נמר טורף ומאחורי האחרת שלי יחימוביץ' בכתונת לילה. אינך יודע מי מאחורי איזו דלת.
אם תפתח את הראשונה, הנמר הטורף יזנק החוצה, יחלוף על פניך וירוץ לחפשי.
אם תפתח את האחרת, אתה עלול לראות מחזה שישאיר אותך מצולק נפשית לשארית חייך.

האם יש טעם להתלבט? ברור שלא. הבחירה אמנם חשובה, אבל אין לך מושג איך לקבל החלטה "טובה", אז הכי חשוב פשוט לבחור ולגמור עם אי הוודאות.

באותה מידה, אינך יודע איך יתפתחו דברים מכל החלטה שלך עכשיו. יש שלל תסריטים חיוביים מעזיבה אבל אותו מספר של תסריטים שליליים, בדיוק אותו דבר להחלטה להשאר. מה שגורם לך מועקה עכשיו זה התחושה שבכל יום אתה יכול לקבל החלטה משמעותית לגבי חייך, אבל לא מקבל אותה.

אם אתה ממש חפץ בעצה שתדחוף אותך, הנה היא לפניך: אם יש לך אפשרות כלכלית לעזוב, גם אם זה מצריך מאמץ גדול, כנראה שעליך לעשות זאת כי נשמע שלא תוכל לחיות בשלוות נפש עם האפשרות השניה. אשר לילדים - תוכל להיות אבא טוב גם מחוץ לבית. לגבי האשה - זה באמת יכאיב לה, אבל למה אתה אמור להקריב את האושר שלך למען זה שלה? אתה אומלל עכשיו, כל יום מחדש. למה זה מגיע לך? אם תעזוב, היא בוודאי תרגיש רע בהתחלה אבל יש סיכוי סביר שחייה ישתקמו ואולי אף ישתפרו. אם תישאר, כנראה שאתה תמשיך להיות אומלל. לדעתי החשבון ברור וגם השורה התחתונה.

לגבי מי שהציע/ה לך להתאמץ להתאהב באשתך - אני מתנצל בשמו/ה. או שזה היה הומור, ואז אני מתנצל בפני הכותב/ת.