משבר כואב

f l o w e r G

New member
משבר כואב

היי ,

אני נשואה מזה כמה שנים, ורוצה לדעת למה בעלי לא מקשיב לי , הוא כאילו רגיל שאני שם, כאילו אני הפכתי למובן מאליו.
אני לא מרגישה שהוא מבין מה הצורך שלי, הוא משקיע הרבה בעבודה, קודם בלימודים, אבל את הזוגוית הוא הזניח.
את האהבה שאני מחפשת הוא הזניח.
אני לא רוצה אותו 100 מהזמן איתי , אבל אני מצפה למינימום של יחס , הרי להראות אהבה זה עדיין חינם בטח לאישה שאתה מצפה שתחכה לך בלילה ותישן איתך מחובק.
אני אומנם שנים חפרתי לו על הנושא , שנקרא זוגיות וזה הדבר היחיד שאני מדברת עליו, אני חיה בתסכול שאני אוהבת אותו והוא אותי אבל משהו נתקע.
ואני מאוד רוצה לשנות לטובה, אבל בשביל טנגו צריך שניים, וחוץ משאיפה משותפת ומטרה משותפת אין יותר מדי מאמץ ממנו .
זה כאילו הכל בהכרח וזה לא נקרא אהבה
 
אני ממליצה להפסיק לדבר על זוגיות

אפשר לספר לו על מאמר מעניין שקראת או להתייעץ אם בא לאכול פסטה או סושי. אפשר להציע לו כוס תה או לשאול אם בא לו להצטרף אלייך לטיול ערב בשכונה. אפשר לספר לו שחברה המליצה על סרט או ששמעת על הצגה טובה ואפילו לקנות לכם כרטיסים ורפשר סתם לעבור על ידו כשהוא במחשב ולתת לו נשיקה. הכל - רק לא לדבר על זוגית.
 

כל יום

New member
ובעיקר

להימנע מחפירות, שגם אם הן צודקות, שהן לא רק שלא מועילות אלא גם עלולות לגרום לנזק.....
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
התשובה בגוף השאלה

ציטוט: "אני אומנם שנים חפרתי לו על הנושא , שנקרא זוגיות וזה הדבר היחיד שאני מדברת עליו"
מה ציפית שיקרה אחרי שנים כאלה? המח האנושי, ולא רק האנושי, אלא של רוב היונקים, בנוי ככה שגרוי קבוע נעלם אחרי כמה זמן המהמודעות.

למשל, אדם שגר ליד כביש רועש - אחרי כמה חודשים הוא כבר לא שומע את הכביש. כנ"ל לגבי ריחות. וגם תמונות. גם אלו "נעלמות" מתשומת הלב אחרי כמה זמן. זה בצד הפיזיולוגי.

מעבר לזה - כמעט כל זוגיות נכנסת לשחיקה עקב מאבקי כח ארוכי שנים.

אני אגב לא טוען שאת ה"אשמה" העיקרית או האחראית העיקרית. זה בוודאי מצב זוגי ששני הצדדים תרמו לו, כל אחד בדרכו.

הפתרון הרציני הוא טיפול זוגי. לגבי השאלה אם ארוך או קצר - את זה אי אפשר לדעת עד שלא פותחים את הקופסה של הבעיות ורואים מה יש בתוכה.

מה שלא יעזור זה: עוד שיחות, עוד נידנוד, התעלמות, כעס, עונשים וכולי. דרוש כאן או שינוי של 180 מעלות מצידך - ושינוי כזה לא יכול לבוא עקב הודעה בפורום - או צד שלישי שייכנס ויעזור לכם.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
http://www.marius.co.il
 
הדרך לליבו של גבר

עוברת דרך הבטן רק בהתחלה, בהמשך היא עוברת דרך בלוטת 'כפרעליך, תעזבי אותי בשקט, באמא', בעוד שהמומחים עדיין חלוקים באיזה איזור היא ממוקמת.
יש לכם כנראה תפישה שונה למונח 'זוגיות'. הוא כנראה תופש זוגיות כאקט של חיים משותפים בבית, יציאה לעבודה ופיתוח קריירה כדי לספק לך ולו רווחה כלכלית, הוא, יש להניח, נותן לך יד חופשית באשר להוצאות להנאתך, ובאשר לזמן שלך, וכשהוא בא לישון איתך - שם זה שיא הזוגיות
.
את תופשת זוגיות כזמן שהוא צריך לפנות בשביל להקשיב לחפירות שלך, להבנת הצרכים שלך, והגשמת הפנטזיות שצברת במהלך השנים מול סרטים אמריקאיים קלישאתיים. אם את מאוד מתוסכלת, ואין שום מפגש רצונות, אפילו לא בסנטימטר, אז למה שלא תתגרשי?
לא חרם לסבול כל כך בקשר כה לא מתאים לצרכים?

אופציה חילופית ללכת למספר פגישות ייעוץ כדי להבין מה לא עובד, ואיפה זה תקוע, ובעיקר איך להביע את הצרכים שלך כך שהצד השני ירצה לבוא לקראתך.
 

אייבורי

New member
את הכי צודקת

&nbsp
אבל נדמה לי שניסו לומר לך, שהפתרונות שלך נעים בין לשתוק לבין לפטפט את הבחור למוות.
אני חושב שאכן יש בעיה
אבל את צריכה למקד אותה, מה חסר לך בתוך הזוגיות הזאת
אחרי שתמקדי את הבעיה
תצטרכי למצוא פתרונות נקודתיים לכל סעיף וסעיף מבלי לשתוק או לדבר על הנושא.
 

גארוטה

New member
אני מבינה

שיש פער גדול בין היחס שאת מצפה לקבל ממנו לבין מה שהוא נותן.
את טוענת שהוא עסוק 12 שעות בעבודה...מה את עושה בזמן הזה? עובדת גם?
לפעמים דיבורים לא עוזרים וצריך לעבור למעשים.
אם את מארגנת ומציעה בילוי משותף מתוכנן מראש או ספונטני והוא דוחה את זה בגלל עבודה, את לא מוותרת ויוצאת עם חברה/אחות/שכנה...
כדי לא להיות מובנת מאליה וכדי שהוא יבין שאת לא תמיד שם, מקרקרת סביבו, את צריכה גם לעשות ולא רק לדבר. כל זמן שהוא רואה שאת עוצרת את החיים
שלך, הרצונות שלך בגללו ושהכל סובב סביבו...כלום לא ישתנה ואת תמשיכי להיות
מובנת מאליה, עצובה וממורמרת והוא ישאר עם הראש תקוע במחשב.
 
שחיקה

ושיגרה הן אתגרים גדולים לזוגיות ארוכת שנים.
יתכן מאוד שבתחילת הקשר הוא חיזר אחריך, הביע אהבה בצורה מוחצנת יותר, הראה לך את הרצון שלו בך. אחרי X שנים, ילדים ועבודה העיניין הזה דורש תשומת לב = הפניית אנרגיה שכנראה אין לו או שלא מתחשק לו להפנות.
&nbsp
הקטע הוא ש"זוגיות" זה לא משהו שעומד בפני עצמו ויש לו הוויה משלו.
זוגיות זה מה שקורה בינכם, התקשורת, הזמן שאתם מבלים יחד.
אם את רוצה לבלות איתו והוא לא- אתם בבעיה.
אם את רוצה לדבר והוא רוצה לשבת מול המחשב- אתם בבעיה.
&nbsp
מהכרותי עם מצבים כאלה רק התערבות של גורם מקצועי יכולה להצליח להוציא אתכם מהפינות שבהן התחפרתם. גורם שלישי יוכל להראות לך את הצד שלו ולו את הצד שלך.
ואז אולי יש סיכוי שתצליחו לתת אחד לשניה את מה שאתם צריכים וזקוקים לו.
 
ההודעה שלך מזכירה לי איזו מחשבה שיש לי

אין לי עצה מעשית..
אבל לפעמים אני באמת מתפלאה איך נוצר העולם החברתי/זוגי שלנו..
הרבה פעמים חשבתי איך זה שנשים לא מנהלות קשר רגשי וחיות יחד עם נשים.. ז״א ללא עניינים מיניים.. פשוט לחיות עם אישה כבת לוויה לחיים משותפים באותו בית וגידול הילדים וכו, ולנהל מערכות יחסים מיניות/רומנטיות עם גברים מתחלפים...

ולא אין לי נטיות בכלל, פשוט לפעמים זה באמת תמוהה בעיניי איך שני בני אדם מזנים שונים כלכך אמורים לחיות יחד ולהסתדר?
 

נומלה

New member
ממליצה בחום

לקרוא את הספר (הישן) על גברים ממאדים ונשים מנוגה. אולי תוכלי להבין כמה לא יעיל זה לחפור על זוגיות לבן הזוג. בן זוג צריך להיות כמו קינוח, טעים ומתוק אבל לא עיקר הארוחה. בעלך עושה את זה בדיוק. יש לו חיים שלמים שבהם את משתלבת. דאגי שגם לך יהיו חיים מלאים ושימי פחות משקל על הזוגיות כמרכז הכובד.
ומצד שני, לפעמים גבר זה כמו ילד, צריך הוראות ברורות. אז במקום לחפור על זוגיות, תודיעי שיש ארוחת בוקר משותפת ביום שישי בבוקר (באופן קבוע) ושיפנה זמן, או, שיוצאים לסרט פעם בשבוע ביום רביעי בערב ושידאג שערבי רביעי יהיו פנויים, או בוקר שבת פעם בשבועיים יורדים לשפת הים עם הזריחה. דברים מסוג כזה, את יכולה להכניס לתוך השגרה שלו להפנמה.
 
אולי פה קבור הכלב- שאת כל הזמן מתעסקת בזה

ואומרת לו בלי הפסקה איך זוגיות צריכה להתנהל וזה פשוט לא משהו שעובד עבורו.
זוגיות זה רגשות וכשמתעסקים עם רגשות אי אפשר לנהל את זה בצורה אנליטית ונשמע שיש לך המון ביקורת כלפיו.
&nbsp
לי מאוד עזר כשהרגשתי שהבחור לא ממש אקטיבי בזוגיות שלנו שהלכתי רגע צעד אחורה והפסקתי להציק לו על זה וניסיתי גישה אחרת שיותר מתאימה לו וזה באמת עבד.
 
למעלה