משבר טרם הזוגיות . . .
שלום לכולם, הסיפור ארוך קצת אך אני אנסה לקצר. אני ג+1 ומזה שלוש וחצי שנים היתה לי חברה שהיום היא בת 22 (נפרדנו לפני כחודש וחצי). כשהכרנו הייתי עדיין נשוי ובמשך כל השנים הללו הבטחתי שאני אתגרש, כמובן לא בשבילה אלא בשבילי. לקח לי הרבה זמן זה נכון אבל בסוף זה קרה. היחסים עם החברה היו מדהימים שנינו היינו מאוהבים ואוהבים הכי בעולם, מעולם לא הרגשתי דברים דומים ואפילו רחוקים כאלו כלפי האקסית שלי. זה פשוט היה אחר. ואז לפני כחודש וחצי ממש כשבועיים לפני שאני מקבל חותמת מהרבנות, חברה שלי אומרת לי שהיא צריכה לבד שהיא לא יכולה יותר עכשיו. חשוב לציין שהיה לנו פעם כבר קטע של "לבד" כזה לעצמה במשך 8 חודשים וחזרנו לאחר מכן אוהבים בדיוק כמו פעם. אני הייתי שבור לרסיסים פשוט הלכתי בלי לומר כלום. כמה ימים לאחר מכן אני התקשרתי אליה ובמהלך כל החודש וחצי הזה ניסיתי להבין מה קרה. כל הזמן היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי אבל היא חייבת להיות לבד עכשיו. ואין לה מישהו אחר, למי ששואל/ץ את עצמו. בדוק. לאחר החודש וחצי האלה היא התקשרה אחרי שיום אחד אמרתי לה שאני רותה להיות איתה תמיד וקניתי לה טבעת אז היא אמרה שהיא תחשוב על זה. אחרי כמה ימים היא חזרה מאילת מבילוי עם חברות שלה ואמרה שהיא נורא מתגעגעת ואוהבת ורוצה להיות איתי. חזרתי אליה בשמחה, אבל בפנים פחדתי. פחדתי מתי שוב היא תגיד לי..... וזה לא אחר לבוא! ביום שקבענו להפגש הכנתי לנו ערב מדהים ומיוחד. לקחתי אותה מהעבודה הביתה וראיתי שהיא כל הזמן חושבת ומבואסת, ויחד עם זה מלטפת ותי ומנשקת לי את הידיים. שאלתי מה קרה...כמובן התשובה - לא קשור אליך... לאחר מכן היא הסתגרה באמבטיה והתחילה לבכות..כבר הבנתי לבד. לקחתי את הדברים כועס בעוצמות אדירות והלכתי. היא רדפה אחרי ואמרה לי שהיא חייבת לדבר איתי. אז שוב היא אמרה לי...אני אוהבת אותך אבל אני לא יודעת זה לא מרגיש נכון עכשיו..אני לא יודעת מה קורה אני מבולבלת. התחננתי אליה שתגיד לי שהיא לא אוהבת אותי ותשחרר אותי כי אני פשוט לא מסוגל אני אוהב ומאוהב עד עמקי נשמתי. אבל גם היא לא מוכנה לומר את זה היא אומרת לי שהיא אוהבת אותי. בערב היא אמרה לאמא שלה "אני אוהבת אותו ויודעת שהוא יהיה הכי טוב בשבילי אבל אני לא מסוגלת להפתח אליו עכשיו". בקיצור נראה לי שיש פה בעיה להפנים זוגיות אמיתית ביכולת שלה לקבל אותי אל זוגיות מלאה. אולי זה הגיל שלה אולי זה האישיות שלה...אולי חברות שלה...אני לא יודע אבל משהו מפריע לה. אני כל כך רוצה להיות איתה תמיד כל כך אוהב ומרגיש נכון איתה, אבל לא ככה שאני שק חבטות והיא משחקת בי. כן...היא חצתה כמה קווים אדומים באותו ערב (שיצא הפוף לגמרי מהתכנון) אבל אני עדיין מקווה ורוצה. עזרה מישהו...............
שלום לכולם, הסיפור ארוך קצת אך אני אנסה לקצר. אני ג+1 ומזה שלוש וחצי שנים היתה לי חברה שהיום היא בת 22 (נפרדנו לפני כחודש וחצי). כשהכרנו הייתי עדיין נשוי ובמשך כל השנים הללו הבטחתי שאני אתגרש, כמובן לא בשבילה אלא בשבילי. לקח לי הרבה זמן זה נכון אבל בסוף זה קרה. היחסים עם החברה היו מדהימים שנינו היינו מאוהבים ואוהבים הכי בעולם, מעולם לא הרגשתי דברים דומים ואפילו רחוקים כאלו כלפי האקסית שלי. זה פשוט היה אחר. ואז לפני כחודש וחצי ממש כשבועיים לפני שאני מקבל חותמת מהרבנות, חברה שלי אומרת לי שהיא צריכה לבד שהיא לא יכולה יותר עכשיו. חשוב לציין שהיה לנו פעם כבר קטע של "לבד" כזה לעצמה במשך 8 חודשים וחזרנו לאחר מכן אוהבים בדיוק כמו פעם. אני הייתי שבור לרסיסים פשוט הלכתי בלי לומר כלום. כמה ימים לאחר מכן אני התקשרתי אליה ובמהלך כל החודש וחצי הזה ניסיתי להבין מה קרה. כל הזמן היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי אבל היא חייבת להיות לבד עכשיו. ואין לה מישהו אחר, למי ששואל/ץ את עצמו. בדוק. לאחר החודש וחצי האלה היא התקשרה אחרי שיום אחד אמרתי לה שאני רותה להיות איתה תמיד וקניתי לה טבעת אז היא אמרה שהיא תחשוב על זה. אחרי כמה ימים היא חזרה מאילת מבילוי עם חברות שלה ואמרה שהיא נורא מתגעגעת ואוהבת ורוצה להיות איתי. חזרתי אליה בשמחה, אבל בפנים פחדתי. פחדתי מתי שוב היא תגיד לי..... וזה לא אחר לבוא! ביום שקבענו להפגש הכנתי לנו ערב מדהים ומיוחד. לקחתי אותה מהעבודה הביתה וראיתי שהיא כל הזמן חושבת ומבואסת, ויחד עם זה מלטפת ותי ומנשקת לי את הידיים. שאלתי מה קרה...כמובן התשובה - לא קשור אליך... לאחר מכן היא הסתגרה באמבטיה והתחילה לבכות..כבר הבנתי לבד. לקחתי את הדברים כועס בעוצמות אדירות והלכתי. היא רדפה אחרי ואמרה לי שהיא חייבת לדבר איתי. אז שוב היא אמרה לי...אני אוהבת אותך אבל אני לא יודעת זה לא מרגיש נכון עכשיו..אני לא יודעת מה קורה אני מבולבלת. התחננתי אליה שתגיד לי שהיא לא אוהבת אותי ותשחרר אותי כי אני פשוט לא מסוגל אני אוהב ומאוהב עד עמקי נשמתי. אבל גם היא לא מוכנה לומר את זה היא אומרת לי שהיא אוהבת אותי. בערב היא אמרה לאמא שלה "אני אוהבת אותו ויודעת שהוא יהיה הכי טוב בשבילי אבל אני לא מסוגלת להפתח אליו עכשיו". בקיצור נראה לי שיש פה בעיה להפנים זוגיות אמיתית ביכולת שלה לקבל אותי אל זוגיות מלאה. אולי זה הגיל שלה אולי זה האישיות שלה...אולי חברות שלה...אני לא יודע אבל משהו מפריע לה. אני כל כך רוצה להיות איתה תמיד כל כך אוהב ומרגיש נכון איתה, אבל לא ככה שאני שק חבטות והיא משחקת בי. כן...היא חצתה כמה קווים אדומים באותו ערב (שיצא הפוף לגמרי מהתכנון) אבל אני עדיין מקווה ורוצה. עזרה מישהו...............
