משבר בקשר לאחר 7 שנים
שלום לכולם,
אני והבת זוג שלי ביחד כבר מעל 7 שנים, שנינו בני 25, אנחנו מגיל 18 ביחד (כל אחד הקשר הרציני הראשון של השני).
בזמן האחרון (כמה חודשים) אנחנו רבים ממש הרבה, וכל הזמן על אותם דברים קטנים ומעצבנים.
אני מרגיש שהיא לא מקשיבה לי כל כך וכל פעם היא חוזרת על אותן טעויות, אני מהצד שלי גם לא הבחור הכי רגוע והכי נוח בעולם,
גם חיי המין בזמן האחרון ממש על הפנים, שוכבים במקרה הטוב רק פעם בשבוע, וגם הסקס לא טוב כמו פעם.
תמיד היו לנו תקופות פחות טובות ותקופות יותר טובות,
תמיד הרגשתי שהיא האחת בשבילי, אבל בזמן האחרון יש לי לא מעט הרהורים.
האם אני תמיד אמור לריב על אותם דברים? האם אני צריך לשחרר כל כך הרבה ממני בשביל קשר?
וגם תמיד המחשבות שלא התנסיתי במין עם בחורה אחרת, לא התנסיתי באהבות חדשות, עד עכשיו לא הפריעה לי, אבל בחודשים האחרונים התחילו לי המחשבות האלה.
יש לציין שאני אוהב אותה מאוד, מחובר אליה ברמות מאוד גבוהות, אנחנו די גידלנו אחד את השני.
קשה לי ממש לתאר את החיים שלי בלעדיה,ואני לא אצליח בחיים לסבול שהיא תחיה עם מישהו אחר, אני כל כך אוהב אותה וגם את המשפחה שלה.
זה ממש משפיע עלי כל הסיטואציה הזו, אני די נכנסתי לסוג של דכאון בחודשים האחרונים, לא יודע מה לעשות.
אנחנו לא גרים יחד , עדיין גרים אצל ההורים (לי יש יחידת דיור אצל ההורים) מהסיבה שאנחנו גרים ממש קרוב אחד ליד השני וגם כי רכשתי דירה חדשה ואני אמור לקבל אותה עוד שנתיים,אז "חבל" לנו לבזבז כסף על שכירות.
(לא יודע למה החלק הזה קשור, אבל אמרתי ניתן כמה רקע שאפשר).
אני הצעתי לה לקחת הפסקה, להתרענן, אולי להתגעגע אחד לשני. היא מצידה לא מאמינה בהפסקות, או שאני איתה או שלא.
וגם היא ממש בטוחה בקשר ורוצה לעבוד עליו ולא מוכנה לוותר עלי, אבל גם היא לא מוכנה שאהיה אומלל בקשר.
אני אובד עצות לגמרי, מצד אחד אני אוהב אותה מאוד,מצד שני אני גם רוצה קצת זמן לעצמי, כבר 7 שנים אני בזוגיות בלי זמן לעצמי.
יאללה חברים , עזרו לי , או לפחות כוונו אותי,
המון המון אהבה לכולם
שלום לכולם,
אני והבת זוג שלי ביחד כבר מעל 7 שנים, שנינו בני 25, אנחנו מגיל 18 ביחד (כל אחד הקשר הרציני הראשון של השני).
בזמן האחרון (כמה חודשים) אנחנו רבים ממש הרבה, וכל הזמן על אותם דברים קטנים ומעצבנים.
אני מרגיש שהיא לא מקשיבה לי כל כך וכל פעם היא חוזרת על אותן טעויות, אני מהצד שלי גם לא הבחור הכי רגוע והכי נוח בעולם,
גם חיי המין בזמן האחרון ממש על הפנים, שוכבים במקרה הטוב רק פעם בשבוע, וגם הסקס לא טוב כמו פעם.
תמיד היו לנו תקופות פחות טובות ותקופות יותר טובות,
תמיד הרגשתי שהיא האחת בשבילי, אבל בזמן האחרון יש לי לא מעט הרהורים.
האם אני תמיד אמור לריב על אותם דברים? האם אני צריך לשחרר כל כך הרבה ממני בשביל קשר?
וגם תמיד המחשבות שלא התנסיתי במין עם בחורה אחרת, לא התנסיתי באהבות חדשות, עד עכשיו לא הפריעה לי, אבל בחודשים האחרונים התחילו לי המחשבות האלה.
יש לציין שאני אוהב אותה מאוד, מחובר אליה ברמות מאוד גבוהות, אנחנו די גידלנו אחד את השני.
קשה לי ממש לתאר את החיים שלי בלעדיה,ואני לא אצליח בחיים לסבול שהיא תחיה עם מישהו אחר, אני כל כך אוהב אותה וגם את המשפחה שלה.
זה ממש משפיע עלי כל הסיטואציה הזו, אני די נכנסתי לסוג של דכאון בחודשים האחרונים, לא יודע מה לעשות.
אנחנו לא גרים יחד , עדיין גרים אצל ההורים (לי יש יחידת דיור אצל ההורים) מהסיבה שאנחנו גרים ממש קרוב אחד ליד השני וגם כי רכשתי דירה חדשה ואני אמור לקבל אותה עוד שנתיים,אז "חבל" לנו לבזבז כסף על שכירות.
(לא יודע למה החלק הזה קשור, אבל אמרתי ניתן כמה רקע שאפשר).
אני הצעתי לה לקחת הפסקה, להתרענן, אולי להתגעגע אחד לשני. היא מצידה לא מאמינה בהפסקות, או שאני איתה או שלא.
וגם היא ממש בטוחה בקשר ורוצה לעבוד עליו ולא מוכנה לוותר עלי, אבל גם היא לא מוכנה שאהיה אומלל בקשר.
אני אובד עצות לגמרי, מצד אחד אני אוהב אותה מאוד,מצד שני אני גם רוצה קצת זמן לעצמי, כבר 7 שנים אני בזוגיות בלי זמן לעצמי.
יאללה חברים , עזרו לי , או לפחות כוונו אותי,
המון המון אהבה לכולם