system of a down
New member
משבר אמצע היום... (?!)
היי יאיר. מה קורה... אההמ, רציתי לשאול... יותר כמו לחלוק... למה... אני מרגישה לבד? למה אני פשוט מרגישה שאין אף אחד מסביבי גם כשיש... למה אני מרגישה שאני מתגעגעת למשהו שאף פעם לא היה לי, וזה לא כ"כ ברור. למה אני לא מסוגלת לאהוב, או לעודד, אלא רק לקנא? לא מתאים לי לקנא, הרי אני שונאת את זה, למה אני עושה את זה, למרות שזה משהו טבעי לגמריי? איך זה שהמצב רוח שלי משתנה ממש בשבריר השניה? רגע אחד אני משתגעת אומרת שטויות , פשוט אומרת את כל מה שעולה והולך לי בראש (-הרבה שטויות), וברגע אחר אני יכולה להיות כ"כ מדוכאת. אולי כי אני עוצרת את עצמי מלהגיד דברים מסויימים? או כי.. אני מרגישה מושפעת. שיר, משפט, מילה של מישהו, תמונה, משהו בסגנון, יכולים בשניה להרוס את יום טוב, או רגע נחמד, למשך הרבה זמן. וכל דבר קטן שאני עוברת במשך היום, נדחס לחלום בלהות אחד במשך הלילה. והקימה בבוקר קשה, מאחר ואני לא ישנה כל הלילה, זה משפיע על הלימודים, ועל היחסים שלי עם רוב האנשים, בגלל חוסר המצב רוח שלי. איך זה שאני משתנה, טוב זה ברור לי, זה אחד מהתחביבים שלי להפוך את עצמי למישהי אחרת, בחברה כל שהיא, עם בן אדם אחד אני ה´מאיה הזאתי´ ועם השני אני השניה, ולדעתי יש אפילו שלישית ויותר, אני לא רק שתיים. כביכול. איך זה שעם חברות אני בד"כ(!), מרגישה מצויין והאוירה נחמדת ומצחיקה, ואני יודעת, אני יודעת, שבבית שלי אין שום דבר רע, בדקנו לעומק את כל העניין, אני בכל אופן, הבית הזה בסדר, אולי זה האנשים בתוכו? שגורמים לי להרגיש חלחלה עמוקה כל פעם שאני נכנסת... אבל למה? למה. מה איכפת לי אם שבתאי עובר עכשיו בכוכבים ובלה בלה בלה, סליחה על הזלזול, אבל זה ממש מפריע לי. מה אני יכולה לעשות כדי להתעלם, או לפחות לענות לעצמי על השאלות האלה, ואם לא אני, אז מישהו אחר? אבודה אבל אוהבת תמיד maya.b.a
היי יאיר. מה קורה... אההמ, רציתי לשאול... יותר כמו לחלוק... למה... אני מרגישה לבד? למה אני פשוט מרגישה שאין אף אחד מסביבי גם כשיש... למה אני מרגישה שאני מתגעגעת למשהו שאף פעם לא היה לי, וזה לא כ"כ ברור. למה אני לא מסוגלת לאהוב, או לעודד, אלא רק לקנא? לא מתאים לי לקנא, הרי אני שונאת את זה, למה אני עושה את זה, למרות שזה משהו טבעי לגמריי? איך זה שהמצב רוח שלי משתנה ממש בשבריר השניה? רגע אחד אני משתגעת אומרת שטויות , פשוט אומרת את כל מה שעולה והולך לי בראש (-הרבה שטויות), וברגע אחר אני יכולה להיות כ"כ מדוכאת. אולי כי אני עוצרת את עצמי מלהגיד דברים מסויימים? או כי.. אני מרגישה מושפעת. שיר, משפט, מילה של מישהו, תמונה, משהו בסגנון, יכולים בשניה להרוס את יום טוב, או רגע נחמד, למשך הרבה זמן. וכל דבר קטן שאני עוברת במשך היום, נדחס לחלום בלהות אחד במשך הלילה. והקימה בבוקר קשה, מאחר ואני לא ישנה כל הלילה, זה משפיע על הלימודים, ועל היחסים שלי עם רוב האנשים, בגלל חוסר המצב רוח שלי. איך זה שאני משתנה, טוב זה ברור לי, זה אחד מהתחביבים שלי להפוך את עצמי למישהי אחרת, בחברה כל שהיא, עם בן אדם אחד אני ה´מאיה הזאתי´ ועם השני אני השניה, ולדעתי יש אפילו שלישית ויותר, אני לא רק שתיים. כביכול. איך זה שעם חברות אני בד"כ(!), מרגישה מצויין והאוירה נחמדת ומצחיקה, ואני יודעת, אני יודעת, שבבית שלי אין שום דבר רע, בדקנו לעומק את כל העניין, אני בכל אופן, הבית הזה בסדר, אולי זה האנשים בתוכו? שגורמים לי להרגיש חלחלה עמוקה כל פעם שאני נכנסת... אבל למה? למה. מה איכפת לי אם שבתאי עובר עכשיו בכוכבים ובלה בלה בלה, סליחה על הזלזול, אבל זה ממש מפריע לי. מה אני יכולה לעשות כדי להתעלם, או לפחות לענות לעצמי על השאלות האלה, ואם לא אני, אז מישהו אחר? אבודה אבל אוהבת תמיד maya.b.a
)) זה פשוט כיף לספר לאנשים שאתה אוהב וסומך עליהם יותר מעל בוא נגיד בן משפחה או משהו כזה, אני באמת אוהבת את כל האנשים פה, כולם. תודה יאיר, זה האיר לי את היום