אני מתחיל להרגיש כמו תקליט שבור
מרילין מנסון הם להקה טובה שאני מאוד אוהב. זו אמנם הגזמה להגיד שהם הלהקה הכי טובה אבל זו גם הגזמה להגיד שהם גרועים. בקשר לפורטרייט וסמלס שאתה מתעקש להזכיר שוב ושוב - אלה הדיסקים הראשונים והפחות טובים של מנסון. יש בהם כמה יציאות טובות וכמה פחות טובות [בלשון המעטה]. הדיסקים היותר מאוחרים של מנסון יותר טובים. בקשר לזה שהם מתלהבים - אני דווקא לוקח את זה בחיוב. מה, אתה רוצה להקה שכבר עייפה מהמוסיקה שלהם ושכבר נגמרו להם כל האנרגיות. צריך להקה שמתלהבים מעצמם ומהמוסיקה שלהם, ואז יש להם דימוי עצמי טוב ויותר מוטיבציה לעשות מוסיקה טובה. בקשר לזה שמרילין מנסון מחכה את אליס קופר, דיוויד בואי, קיס או כל מי שתחליטו. זה מה שנקרא השראה. מוסיקאי הוא אמן ומותר לו לקבל השראה מאמנים אחרים. אמנם לדעתי הוא הלך רחוק מדי עם דיוויד בואי בקטע של העיניים, אבל זה כבר שטויות. בקשר לאיפור ולדברים הוא אומר - למי איכפת? אנחנו מדברים פה על מוסיקאי לא על פוליטקאי ולא על בדרן (שני דברים שלצערינו הפכו לדומים מעוד בזמן האחרון). ובתגובה לקומא - AntiChrist Superstar מכר 4 מיליון ושמעתי ש Mechinical Animals מכר לא פחות, כך שמתמטית לא הגיוני שהוא מכר 3 מיליון... וחוצמזה MM הוא לא אלבום ממוסחר ולמרות שאנשים אומרים שההצלחה של AC עלתה למנסון לראש, MM הוא פשוט שינוי סיגנון לאלבום אחד. הרי בסופו של דבר אנחנו רואים שילוב של שני הסגנונות מ AC ו MM עם תוספות חדשות ב Hollywood, מה שיצר את האלבום הכי טוב שהיה למנסון אי פעם. ועל מה שאמרתם על לימפ ביזקיט, אין לי מושג מהמוסיקה שלהם (הם לא הסיגנון שלי) אבל מי שאוהב אותם שיהנה והם ראויים להערצה כמו כל להקה אחרת. ולהוטל קליפורניה - אין כזה דבר ``להיתבגר מוסיקלית`` כמו שאת מתכוונת אליו - לשמוע להקות ``באמת`` טובות. אולי כשמתבגרים מתחילים להיפתח לבסיגנונות חדשים, אבל זאת ממש לא סיבה לעזוב את הישנים. מקווה שלא שיעמם לכ מדי לקרוא את ההודעה.