מרימה את הכפפה

[tookmy]

מרימה את הכפפה

אני רוצה להקדים ולהוסיף שכמי שהקימה וניהלה עד לפני מספר חודשים לא רב פורום בשם "אלטרנטיבה לצרכנות" יש לי הפניות ללא מעט חומר. הבעייתיות בעייני היא שלפי מה שראיתי, מלבד קומץ אנשים כאן בפורום, מלבד המנל, את רוב הנכנסים לא מעניינת רפורמה או אלטרנטיבה, אלא רק איך לשרוד יותר טוב ואיך להציל את השני גרוש שלהם כשהכלכלה קורסת. אני מבינה אותם ולא רוצה לשפוט, אבל בעייני נדרשים כרגע רעיונות אחרים. יש הרבה רעיונות, אבל אני אתחיל דוקא ממשהו רך יחסית. לא יודעת אם דרור כתב על זה כאן בעבר או לא, אבל הרעיון בטח לא שלי. אותי , כמו את כולם מעצבנים הבנקים. לעזוב אחד לטובת השני זה לשחות באותה ביצה בעייני. מרגיז אותי שעושים רווח על הגב שלי ואז הולכים ובשל הרווח הזה מפטרים 900 עובדים. מרגיז אותי שמגדילים את העמלות לציבור הרחב בשל חובות של מיליארדים של בעלי הון, מרגיז אותי שלא מיידעים אותי במה הכסף שלי מושקע.הרעיון האחר, שקיים במקומות אחרים בעולם- בנק ירוק. בנק שמצהיר על עצמו שהוא משקיע בפרוייקטים שאינם מזיקים לסביבה, אינו תומך בתאגידים שמנצלים ילדים באסיה ואפריקה, וכנראה גם רואה בעובדיו המסורים חלק מהתרומה לרוו ולא רואה לנכון לפטר אותם בשל הרווחים. אני לא כלכלנית, וכנראה שלא אקים בנק חדש מחר, אבל הייתי שמחה לשים את הכסף שלי במקום כזה. ומצד שני, אני שואלת את עצמי, האם בנק כזה יוכל להתקיים במציאות שלנו. בעולם אין לי ספק, יש כבר פרוייקטים בכיוונים כאלה (לא מכירה בנקים, מכירה מפעלים) והם מצליחים. בארץ, אני בספק, לצערי.

 

[tookmy]

בטעות כתבתי מלבד המנל צריך להיות

ביניהם המנהל.

 

[דור לוי]

תשובות ושאלות

שלום לך, כתבת>> אני רוצה להקדים ולהוסיף שכמי שהקימה וניהלה עד לפני מספר חודשים לא רב פורום בשם "אלטרנטיבה לצרכנות" יש לי הפניות ללא מעט חומר. איפה הפורום היה, כאן בתפוז? יש לך כתובת או מספר? האם התכנים נשארו שם? כתבת>>הבעייתיות בעייני היא שלפי מה שראיתי, מלבד קומץ אנשים כאן בפורום, מלבד המנהל, את רוב הנכנסים לא מעניינת רפורמה או אלטרנטיבה, אלא רק איך לשרוד יותר טוב ואיך להציל את השני גרוש שלהם כשהכלכלה קורסת. זה נכון שהבעיות הדוחקות לא נותנות לנו זמן לעצור ולחשוב. חלק מהעניין של 'לחם ושעשועים' ... לצורך כך, ומתוך הענות חלקית לדרישת הקהל הקצתי לנסיון בפורום את הפינה שקראתי לה 'רפורמה אישית' במאמרים, בקישורים וכד'. כתבת>>... בעולם אין לי ספק, יש כבר פרוייקטים בכיוונים כאלה (לא מכירה בנקים, מכירה מפעלים) והם מצליחים. בארץ, אני בספק, לצערי. אם אני מבין נכון, בעצם את מדברת על בנק רגיל, שקבע לעצמו קוד/אמנה של התנהגות אתית לחברה ולסביבה? או שמדובר במודל עסקי שונה? למיטב זכרוני דרור הזכיר משהו, אבל כרגע אני לא מוצא. אשמח אם תפני אותנו ללינקים ומידע בנושא.

 

[tookmy]

הקישור שהבאת מצוין.

ובאותו הקשר- חבל שרוגל אלפר פרש השבוע ממדור הטלויזיה של "הארץ", גם הוא ראה לנכון לקשר מה שהא רואה לתופעות כלכליות וחברתיות. בקשר לבנקים אלטרנטיביים, אין לי קישורים, אני משוכנעת שדרור יודע טוב יותר איפה למצוא. אבל בקשר למפעלים, אני אחפש חומר כתוב. אני עוד אשוב. אתה לא רוצה שאני אקיא את כל מה שיש לי להגיד בבת אחת ואעלם, נכון? לאט לאט.

 

[האזרח דרור]

רעיונות לבנקים שונים

יש כל מיני מודלים לבנקאות שונה חלקם יותר וחלקם פחות. אם יהיה עניין במשהו אני אנסה להביא קישורים, כרגע אני קצר בזמן (שבוע הבא יש את יום הסחר ההוגן). 1. קרנות של בנקאות ירוקה ומוסרית. 2. בנקים נשנותנים הלוואות בתנאים נוחים יותר לנשים. 3. פרוייקט של הבנק העולמי ושל ארגונים אחרים הנותנים הלוואת לנשים (מתוך אמונה שהם יותר אחאיות עם הכסף ) בשכבות מצוקה - לדוגמא "מיני קרדיט" שניתן לנשים ערביות בארץ, ולדוגמא אשראי זעיר שניתן לנשים בבנגלדש (קונות בכסף לדגומא פלפלון ומשכירות אותו למי שרוצה שיחה). 4. הבנק של מונדרגון, זה שלקואופרטיב הספרדי היה גם בנק , היתה אחת הסיבות שגרמו לו להמשיך ולהתקיים היכן שהתנועה הקיבוצית נפלה. 5. "הלוואת יהודיות" - הלוואה עם ריבית משתנה - לעסקים ריבית רגילה, לנזקקים - ללא ריבית או ריבית נמוכה. 6. בנקים קהילתיים - לא ברור לי מה זה בדיוק - האם אנשי הקהילה פשות חוסכים יחד , ומה קורה עם ריבית ועם בעיות ביטוח (אם מישהו לא מחזיר חוב). קיים בצורה רחבה ומגוונת אבל לא ברור כיום מה ההבדל בין זה לבין בנקאות רגילה. 7. בנק זמן - בירושלים ובלונדון. עד כאן דברים שקיימים , עובדים יותר או פחות טוב - הנה רעיון שלי": בעקרון נראה לי שהרעיון של בנק קהילתי הוא דבר נחוץ ונכון - למה שנסכים לפער ריביות גדול כל כך ולרווח קל של הבנקים (הם גם בעיקר בנקים למשכתנאות עד כמה שהבנתי, אשראי לעסקים קטנים זה תחום לא מפותח בארץ). בנק קהילתי יכול לחבר בין אנשים שרוצים לחסוך לבין כאלו שזקוקים להלוואה. הריבית יכולה להיות נמוכה יותר מבנק רגיל, וגם לקיים פער ריביות נמוך יותר - כך שהבנק פועל בעצם ללא מטרות רווח ורק משלם משכורות. הטרייד אוף של בנק קהילתי כזה הוא שאם יש לך כסף פחות כדאי לך לשים את הכסף בבנק - כי תקבל עבורו פחות. מצד שני, אם הבנק עזר לך לצאת ממשבר, אולי תכיר לו טובה (לקהילה), ותבחר את החסכון שלך לשים בבנק. בבנק רגיל זה לא יוכל לעבוד - האנונימות של הבנק ושל החוסכים תגרום לזה שאנשים יעיברו חסכונות שיש להם לבנק עם הריבית הגבוה. לכן יש להגביל את מספר הלקוחות של כל בנק, וליצור תמיכה הדדית בין בנקים שונים. עד כאן רעיון שלי. כמובן שאפשר לשלב עוד דברים כמו קרנות מוסריות או עקרון של הלוואה יהודית. אבל בנקאות זה דבר סבוך. כדי לקדם רעיון כזה צריך לפחות - 1 עוד אנשים בעלי כסף שיהיו מוכנים לשים חלק מהכסף בבנק מסוג זה. 2. מישהו שמבין יותר בבנקאות ויוכל למנוע בעיות שעלולות להתעורר - 3. וזה עוד לפני הצד המשפטי הפוליטי והמעשי הסבוך פי כמה.

 

[1שורלק]

אגדות אורבניות

1. תשואה ממוצעת על ההון העצמי של בנקים בעולם היא 15% ומעלה, בישראל התשואה היא הרבה הרבה יותר נמוכה. ולכן העמלות שאנו משלמים לא הולכים לרווחי בעלי המניות. אז לאן ? 2. התשובה היא חוסר היעילות של הבנקים הגדולים: שכר עשרות אלפי עובדי הבנקים הגדולים בישראל, שמשתכרים הרבה מאוד והפיריון שלהם נמוך יחסית ויש בהם הסכמי שכר אוטומטיים ואחידים המקשים על הגדלת השכר תמורת הגדלת הפיריון כמו שנהוג בחו"ל. ולכן גם העמלות גבוהות, גם השירות לקוי וגם הרווח לבעלי המניות נמוך מהממוצע המקובל בבנקים בעולם. 3. בנקים שהופרטו בשנים האחרונות (פועלים, מזרחי) עשו נסיון קליל להתמודד מול וועדי העובדים הכוחניים בכדי לשפר את הריווחיות שלהם ולהיות טיפה יותר תחרותיים בשוק (יעני פחות עמלות). הבנקים בבעלות הממשלה (לאומי + דיסקונט) אפילו לא ניסו לעשות את זה, מחשש וועדי העובדים שעושים מה שבראש שלהם (כמו בחברת החשמל, נמלי הים, בזק ועוד). 4. שוק הבנקאות הריכוזי בישראל מאפשר את חוסר היעילות הזה: עמלות גבוהות מדי, מתן שירות פחות טוב ופער ריביות גבוה בין ריבית זכות לחובה. וזה למרות הרגולציות הכבדות על השוק, מה שמלמד שפתרון אמיתי לטובת לקוחות הבנקים הוא לא עוד ועוד רגולציות אלא יותר תחרותיות. 5. ילדים עובדים בעולם זה דבר רע, יש לבוא בטענות לממשלות הרקובות והמושחתות במדינות אלו שמאפשרות תעסוקת ילדים ולא לאף אחד אחר. 6. גלובאליזציה זה דבר טוב מאוד, כי מביא להקמת מפעלים במדינות עניות וככה העושר מתחלק טוב יותר. לא רק עובדים באנגליה משתכרים מעבודה במפעל מכוניות, אלא גם עובדים בצ'כיה, בסין וכדומה. וככה הם משתכרים יותר לטובת המשפחות שלהם.

 

[1שורלק]

ומאמר בנושא הבנקים

מאמר מעיתון הארץ מהיום - לקח לאומי לעובדי דיסקונט מאת אברהם טל החברה הממונה על מכירת חברות ממשלתיות - נכסים מ. י. - משקיעה מאמצים זה שנים בתכנון המכירה של מניות הבנקים שנפלו לידי המדינה במחיר יקר בעת משבר הבנקים הגדול ב-1983. אין כל סיבה שהמדינה תוסיף להחזיק בבנקים אלה - כעת מדובר רק עוד בלאומי ובדיסקונט - ולהיות אחראית לניהולם; מצד אחר, יש כל הסיבות שבעולם שסכומי העתק שהמדינה השקיעה בהצלתם יחזרו בהקדם למשלמי המסים.

 

[1שורלק]

ועוד כתבה בנושא הבנקים

מעיתון הארץ על ארגונים חברתיים אמיתיים (ולא פופוליסטיים) המארגנים מחאה נגד הריכוזיות בשוק הבנקאות הישראלי. למיטב ידיעתי במספר מדינות בארה"ב יש חוקים המונעים פתיחת סניפים רבים ע"י בנק אחד. שורלק הארגונים החברתיים דורשים מהבנקים לפטר עובדים מאת שלומי שפר קבוצה של כמה ארגונים כלכליים-חברתיים מבקשת לנצל את גיבושה של הרפורמה בשוק ההון כדי להוציא מידי הבנקים את השליטה המוחלטת שלהם בנכסי הציבור. נתניהו כבר שמע, עכשיו הם מנסים לגייס גם את הציבור אוהל מחאה יוצב בכיכר רבין בתל אביב ב-19-17 במאי. לא מדובר בעוד מחאה פוליטית - לא בעד ההתנתקות ולא נגדה - הפעם מדובר במחאה חברתית. לא כזו שתזכיר את "כיכר הלחם" או את המאבקים של ויקי קנפו, אלא ניסיון להשיג תמיכה ציבורית נגד הבנקים. כמה ארגונים חברתיים-כלכליים חברו יחד במטרה להרחיב את הוויכוח הציבורי סביב שליטתם של הבנקים במשק מדפי העיתונות הכלכלית אל הרחוב ולייצר ויכוח ציבורי בעניין. בין הארגונים שיזמו את הפעילות: המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי ועמותת אזרחים למען צדק חברתי אמיתי, בסיוע משרד יחסי הציבור קריף תקשורת. בניגוד לארגונים חברתיים אחרים העושים שימוש, בדרך כלל, באמירות פופוליסטיות, ארגונים אלה טוענים כי הם מגובים במחקרים כלכליים ובעמדות מגובשות. עו"ד דניאל דורון, אחד הדוברים המובהקים של הזרם החדש, מסביר: "ישראל אמורה היתה להיות אחת המדינות העשירות בעולם, בזכות ההון האנושי שהוא ברמה גבוהה מאוד".

 

[האזרח דרור]

נראה שתחום האגדות האורבניות

לא פוסח גם עליך. 1. מי אמר שהשתשואה הממוצעת של ההון העצמי היא מדד טוב להשוואה. אפשר בבקשה לקבל הסבר מהו ההון העצמי הזה? האם מדובר במבנים של הבנק ? בנכסים משועבדים? וכו'. 2. משכורות ענק בבנקים - לא מכיר את הנושא. האם המשכורות של כל העובדים הם מנופחות או שיש קבוצה קטנה של בכירים מרופדים ועוד אלפי פקידים עם משכורות נמוכות? 3. מדוע הבנקים נמצאים בכלל בבעלות ממשלתית? האם זה קשור לעובדה שהבנקים בישראל היו קשורים בטבורם למשבר ויסות המניות? האם גם במשבר ההוא האשם היה בארגוני העובדים? 4. נניח אכן שהתעריביפ הגבוהים הם תוצאה של שכר מנופח של העובדים, מדוע אם כן, יש תאום לכאורה בעמלות? האם לא היינו מצפים לראות עלמות בגבהים שונים בבנקים שונים? האם שום בנק לא היה יכול להוריד עמלות שונות ולהעלות אחרות על פי יתרון יחסי שיש לו בתחומים מסויימים? 5. עוד תמיהות. נניח שאכן וועדי העובדים הם מה שמפריע לבנקים להוריד עמלות. האם בנק אינו יכול להוריד עמלות, למשוך לקוחות ועל ידי כך להגדיל את המחזור שלו? גם עם הוצאה גבוהה לעובד (הוצעות גבוהות פר עובד), אפשר בעקרון להוריד מחיר המוצר ולהרוויח על ידי הגדלת מכירה של כמות המוצרים. 6. עד כמה זכור לי בנק הפועלים לא ניסה לטעון שהוא מנסה להוריד עמלות כשפיטר 900 עובדים. 7. בקשר לנקודה 4 - אמת ויציב - הפתרון הוא עוד תחרות ולא דווקא רגולציה, השאלה היא איך להגדיל את התחרותיות, שהרי המצב של קרטל בנקים כמו שהוא צמח מתוך כך שהיו מספר בנקים ש"התחרו" זה בזה, והיו תחת "פיקוח". "5. ילדים עובדים בעולם זה דבר רע," מה רע בזה? על פי התורה הנאו קלאסית זה לאו דווקא דבר רע. זה בחירה שלהם לעבוד במקום ללמוד. " יש לבוא בטענות לממשלות הרקובות והמושחתות במדינות אלו שמאפשרות תעסוקת ילדים ולא לאף אחד אחר". ממשלה רקובה ? לא מכיר. ממשלה מושחתת - כלומר ממשל שבו יש קשר בין הון לשלטון. כלומר החלטות לא נלקחות על בסיס טובת הציבור (הפתעה גדולה) אלא על פי האינטרס הפרטי של השליט. מה השליט מקבל בתמורה להחלטות "שגויות" כמו העסקת ילדים? כסף ועוצמה . ממי הוא מקבל את הכסף והעוצמה האלו - מתאגידים בינלואמיים, משקיעים בנילואמיים, ממשלות המערב וכו' כלומר אליבה דשורלק , רק לשליט המושחת שקביל שוחד יש לבוא בטענות, ואילו לאלו ששילמו לו את השוחד יכולים לרחוץ בנקיון כפיים, הם הרי רק שילמו שוחד, לא לקחו אותו, חס וחלילה. 6. ב50 השנים האחרונות, תאליך הגלובליצזיה הואץ והתפשט, ואימו גם הפערים בין מדינות העולם העשירות לבין העניות, וגם הפערים בתוך המדינות גדלו. איך זה מסתדר עם התאוריה שלך - זה לא ממש מסתדר, אבל אלו רק עובדות, מה זה משנה למי שמאמין בכל עצמותיו בכלכלה המדעית.

 

[1שורלק]

אתה חי בבועה

וחבל שאתה לא נותן למציאות בעולם להשפיע על עמדותיך. 1. תשואה על ההון - אין טעם להיכנס לדיון חשבונאי ע נכס משועבד או חצי משועבד חה חה חה. יש לבנק הון עצמי X, ובעלי המניות (כולל קרנות פנסיה וכדומה) שואפים לקבל תשואה מירבית על ההון המושקע. בישראל התשואה היא מאוד נמוכה, במדינות הנאורות (שבעיניך הן חשוכות, כי אתה תומך באוטופיה דימיונית) התשואה גבוהה והעמלות יותר נמוכות. למה ? בגלל שהפיריון בהן יותר גבוה והתחרותיות יותר גבוהה. 2. משכורות ענק בבנקים - כמה חבל שלמרות שאתה לא מכיר את הנושא כדבריך, אתה ממהר להגיע למסקנות כוזבות. המשכורות של עשרות אלפי עובדי בנקים גבוהות מאוד, וזה אחלה בעיני בתנאי שגם הפיריון יהיה גבוה, ולא בגלל סחטנות כוחנית של וועדי עובדים על חשבון הציבור הרחב בעיקר העניים (שכמובן לא מעניינים אותך). אך לא כך המצב בבנקים הישראלים. תשאל את לואי רוט. 3. "מדוע הבנקים נמצאים בכלל בבעלות ממשלתית?" באמת מדוע ? מזמן היה צורך להפריט את כולם. הריכוזיות הביאה לא רק למשבר ויסות המניות, אלא גם לעמלות גבוהות, לחלוקת אשראי בלתי שוקית-יעילה, לשוק הון לא מספיק מפותח, לפגיעה בצמיחה וברווחה החברתית. בשוק תחרותי זה לא היה קורה לדעתי. 4. תיאום עמלות - בגלל הריכוזיות מדובר במעין קרטל. יחד עם זאת, מפירסום שנתי של בנק ישראל עולה, שעמלות הפועלים והמזרחי הן קצת יותר נמוכות לעומת עמלות לאומי ודיסקונט. אם אמצא את הפירסום, אביא לפורום. 5. הורדת עמלות. בקרטל הדברים מתיישרים בשיווי משקל גבוה יותר מאשר בשוק תחרותי. כמו שבשוק תחרותי יש מחיר שיווי משקל X נמוך, אז בשוק קרטלי או מונופולי יש שיווי משקל Y גבוה. אז למה ששחקן קרטלי יוריד מחיר, אם מחיר השוק הקרטלי הוא Y גבוה ? הוא פרייאר של מישהו ? 6. בנק הפועלים פיטר מאות עובדים מיותרים בכדי להגדיל את ריווחיות הבנק. עם כל הצער על פיטורי עובדים, זה חלק אינטגרלי מעולמנו. אתה לא מצפה שפירמה או ממשלה תעסיק עובדים מיותרים ? חבל שגם הבנקים האחרים לא עושים זאת, ולדעתי יש להם הרבה עובדים מיותרים וגם לפועלים יש עדיין עובדים מיותרים. הגדלת פיריון והתייעלות תביא לאותם הכנסות עם הרבה פחות עובדים. 7. יותר תחרותיות - לדעתי תפקיד השלטון לעיתים הוא להתערב למען עידוד התחרותיות. כמו לדוגמא מיגבלה על נתח שוק או על כמות הסניפים, או על פעילות בשוק קופות גמל וקרנות נאמנות. וזה נכון גם לעיתונים הגדולים בישראל שהם קרטל ועוד ענפים. 8. עבודת ילדים. לדעתי זה רע ובמדינות נאורות יש חוק חינוך חובה. ויש גם חוקים בתחום העבודה שנועדו להגן על העובדים והמעסיקים. זכותך לחשוב אחרת. מה זה 'נאו-קלאסי' ? יצירות של שופן ? או של מוצרט ? 9. קשר בין הון לשלטון. כלכלת שוק תחרותית מקטינה את כוחו ותפקידו של השלטון. לדגומא, כאשר כל שחקן יכול לחדור לשוק כלשהו ולא זקוק לרשיון מהשלטון, אז הקשר הון-שלטון מצטמצם. יותר גרוע מקשר הון-שלטון, זה שהשלטון עצמו הוא הבעלים של רוב ההון ואמצעי הייצור במדינה, כמו החלום הרטוב של המרקסיסטים. 10. שחיתות בשלטון. מי שאחראי על אכיפת החוק במדינה זה לא הגנבים ונותני השוחד, אלא רשויות שלטון החוק. ואם אינם מונעים או מאשרים שחיתות, יש לבוא אליהם בטענות. אם לדוגמא בהולנד מותר לסחור בסמים, אז סוחרי סמים שם לא עברו על החוק. ואם לדוגמא במלזיה מותר לילדים קטנים לעבוד, אז מעסיקי ילדים לא עברו על החוק. ואם מישהו שילם שוחד, וזה עבירה על החוק, אז יש לפעול נגדו לפי החוק באותה מדינה. הבנת דרור ? 11. ב- 50 השנים האחרונות, תהליך הגלובליצזיה הואץ והתפשט, ועימו הצמיחה העולמית. מאות מיליוני בני אדם שיפרו את מצבם ואת רווחתם בזכות תהליך הגלובאליזציה ואימוץ כלכלת שוק תחרותית ברוב מדינות העולם. חבל שיש כאלו חסרי לב שלא אכפת להם מבני האדם, בגלל אמונותיהם בכל מיני אידיאולוגיות נאו-מרקסיסטיות, או כאלו החיים בבועה אקולוגית ותוקפים את כל העולם ואשתו ותאגידיו בלי להצביע על שיטות אחרות שאכן עובדות למען בני האדם. שורלק

 

[twigy]

זה פרויקט מעולה

אבל שיקום הבנאדם שינסה להקים דבר כזה ויראה איזה נוקאאוט הוא חוטף. יש מקום לבנק כזה, אך לא בישראל של ימינו הנשלטת בידי כרטל בנקים ופוליטיקה דולרית.