שנה וחצי אחרי פריצת דיסק אני רוכב כביש ללא
כל בעיה. לפני שנה וחצי היתה לי פריצה די חמורה. באיכילוב רצו כבר לנתח אותי אבל ברחתי להם להדסה הר-הצופים. שם החליטו לוותר לי. יותר מזה, המתמחה באיכילוב היה בחור שרוכב והוא טען שאני יכול לשכוח מרכיבה אם לא ינתחו אותי. אחרי הפריצה, מכרתי את הקנונדייל. אחרי שנה שלמה, קניתי מרידה 904 רק כדי לראות אם אני יכול לרכוב, לקחתי אותן למכוון מקצועי והתחלתי לאט והיום אין לי שום בעיה ברכיבות של עד 100 ק"מ. יותר לא ניסיתי ואני מאמין שלא תהיה לי בעיה. בעיני רכיבת שטח, לא רכיבת שבילי כורכר, יותר מכבידה על הגב אבל סגנון הרכיבה זה עניין אישי. במיוחד שבשטח נופלים הרבה יותר מהאופניים ואז אפילו אם הגב לא יפגע מהמכה הישירה, הוא יסבול מהפיתול של הגוף בניסיון הבלימה. המלצות: 1. לכוון את האופניים. 2. כל 40 דקות בערך אני מזדקף לרכיבה בישיבה מלאה, ללא ידיים על הכידון, אגודלים לצידי חוט השדרה ומתמתח, תענוג עיליי שממש עוזר לי. אם אני לא אעשה זאת אז אני אתחיל להרגיש קצת כבדות בגב. כמובן לא ממולץ שמישהו יושב לך על הגלגל האחורי. 3. להקפיד לחזק את שרירי הבטן הפנימיים. כחלק משרותי הפיזיוטרפיה של מכבי יש בית ספר לגב, מומלץ. אבל גם באינטרנט תמצא תרגילים כמו עמידת כלב ולהרים יד-רגל צולבת או לשכב על המרפקים ולעשות תנועות רכיבה ברגליים. בהצלחה