מרחקים
לפעמים יש לה כשרון לזהות דקויות שזה מבהיל. איך ניחשה שהתרחקתי מעצמי? איך ניחשה שאני במשחק מחבואים עם הרצון האמיתי? אולי בגלל שהיא צופה בי כל הזמן מכירה את התנועות גם את החסימות. אולי בגלל שהיא יודעת שאני מחפשת, וכשנדמה לי שמצאתי היא אומרת: "זה לא זה..." לפעמים גם אני תוהה מה דוחף אותי להתעסק עם האחרת ולהימנע מפגישה אמיתית עם זו הקרובה לי בעולם. מה דוחף אותי להתערבב בעולם ולא פנימה בתוכה? מדליקה סיגריה זה ההרגל שלי כשאני מסתבכת בשאלות מביכות כאילו ממסכת בעשן את התשובות. "אני ממתינה" היא לוחשת וממשיכה "יש לי סבלנות כבר סבלתי ממך הרבה שטויות, ושיטוטים בעולמות לא קשורים שבהם ניסית לעשות שרירים". "אני לא מיתממת אבל זה חזק ממני הצורך להוכיח שאני בעניינים נוחתת מדי פעם מהעננים". "את מתייבשת כשאין לך מרחבים ובכלל על מי את עובדת עם כל המפשטים המליציים, שכחת אני מכירה אותך, לא קונה את הפטפוטים". "טוב כבר עברתי את השלב שבו אני נעלבת. אני פשוט מחייכת כי את כל כך צודקת ולי אין מילים להסביר למה אני כל הזמן בוחרת בסיבובים. אולי כי החיים מכריחים". "סיפור החיים הוא הכי מעניין במיוחד אצלך שהוא כבר מזמן שמיכת טלאים של כל הבחירות האוויליות והיותר מוצלחות ". "תודה עשית לי את היום." "אל תברחי, הרי כל הימים האחרונים היית במקומות לא קשורים ונקשרת באזיקים". "לפעמים מכל כך קרובה את הופכת לדוקרת איומה, מה באמת את רוצה?" "יש כל כך הרבה אבק שגם אני כבר מתבלבלת אתך". "את אמורה להישאר צלולה לכוון בבהירות שאני לא רואה". "הפכתי לשופטת, סליחה זו לא הכוונה" "יסלח לך אלוהים ותרשי לי לחזור לעצמי לכמה רגעים". "אז מי חשבת שאני?"
לפעמים יש לה כשרון לזהות דקויות שזה מבהיל. איך ניחשה שהתרחקתי מעצמי? איך ניחשה שאני במשחק מחבואים עם הרצון האמיתי? אולי בגלל שהיא צופה בי כל הזמן מכירה את התנועות גם את החסימות. אולי בגלל שהיא יודעת שאני מחפשת, וכשנדמה לי שמצאתי היא אומרת: "זה לא זה..." לפעמים גם אני תוהה מה דוחף אותי להתעסק עם האחרת ולהימנע מפגישה אמיתית עם זו הקרובה לי בעולם. מה דוחף אותי להתערבב בעולם ולא פנימה בתוכה? מדליקה סיגריה זה ההרגל שלי כשאני מסתבכת בשאלות מביכות כאילו ממסכת בעשן את התשובות. "אני ממתינה" היא לוחשת וממשיכה "יש לי סבלנות כבר סבלתי ממך הרבה שטויות, ושיטוטים בעולמות לא קשורים שבהם ניסית לעשות שרירים". "אני לא מיתממת אבל זה חזק ממני הצורך להוכיח שאני בעניינים נוחתת מדי פעם מהעננים". "את מתייבשת כשאין לך מרחבים ובכלל על מי את עובדת עם כל המפשטים המליציים, שכחת אני מכירה אותך, לא קונה את הפטפוטים". "טוב כבר עברתי את השלב שבו אני נעלבת. אני פשוט מחייכת כי את כל כך צודקת ולי אין מילים להסביר למה אני כל הזמן בוחרת בסיבובים. אולי כי החיים מכריחים". "סיפור החיים הוא הכי מעניין במיוחד אצלך שהוא כבר מזמן שמיכת טלאים של כל הבחירות האוויליות והיותר מוצלחות ". "תודה עשית לי את היום." "אל תברחי, הרי כל הימים האחרונים היית במקומות לא קשורים ונקשרת באזיקים". "לפעמים מכל כך קרובה את הופכת לדוקרת איומה, מה באמת את רוצה?" "יש כל כך הרבה אבק שגם אני כבר מתבלבלת אתך". "את אמורה להישאר צלולה לכוון בבהירות שאני לא רואה". "הפכתי לשופטת, סליחה זו לא הכוונה" "יסלח לך אלוהים ותרשי לי לחזור לעצמי לכמה רגעים". "אז מי חשבת שאני?"
