מרותק 28.
לא ריתקו אותו עדיין. על שומדבר דבילי שהוא עשה. הבית שלו במרחק 12 דקות נסיעה מהבסיס ו-4.5 שעות מהבית שלי והוא מרותק (ואל תשאלו על מה. הוא לא אמר אז אני לא שאלתי. מה אני צריכה לעצבן או לבאס אותו עוד יותר מעצם העובדה שהוא רותק?) יוצא 5 או 6 שבועות שלא נתראה... פעם 4 או שנייה בהתאמה. ואם זה לא מספיק, כל השבוע הקרוב יש להם מסכם (הוא עובר פה 8 דק' נסיעה מהבית שלי!!!!!!!!) ואסור להם פלאפונים
איך אני אמורה לעודד אותו שהוא נדפק שם? שהוא לא יוכל לראות בית? או לנגן? או לשחק צ'מפיינשיפ מנג'ר? או הכי באסה, לא לראות אותי?
אני יודעת, לא להתבכיין לו זאת העצה הטובה ביותר, יבאס אותו שאין לו איך לעזור לי... סביר להניח שאצליח לשרוד, סערת ההורמונים שלי תעבור ברגע שהוא חוזר מהמסכם
אני מתכוונת לשלוח לו חבילה, תוהה מה היא כבר תוכל להועיל לו... ומה הכניס בה? תמונות שלי? הכל יגיע לחברים שלו מהמחלקה במילא
עדיף כבר בפלאפון. אני לא צריכה עידודים בסגנון של "תהיי חזקה..", אני מאמינה בנו מספיק, שרדנו את השנה ו-10 (בדיוק היום) האחרונים מצויין נוכח... הכל. אני פשוט חייבת לשמוע על דברים שיוכלו לגרום לו לחייך כאילו אני שם לידו (מלבד עניין התמונות בפלאפון)... ובלי להיות נודניקית, יש עדיפות גדולה לדברים יותר אפשריים מאשר קיטשיים, אני לא רוצה להביך אותו מדיי מול החברה' שלו שם עם כלמיני פתקים חמודים
יו, אולי אאפה לו בראוניז ^^
לא ריתקו אותו עדיין. על שומדבר דבילי שהוא עשה. הבית שלו במרחק 12 דקות נסיעה מהבסיס ו-4.5 שעות מהבית שלי והוא מרותק (ואל תשאלו על מה. הוא לא אמר אז אני לא שאלתי. מה אני צריכה לעצבן או לבאס אותו עוד יותר מעצם העובדה שהוא רותק?) יוצא 5 או 6 שבועות שלא נתראה... פעם 4 או שנייה בהתאמה. ואם זה לא מספיק, כל השבוע הקרוב יש להם מסכם (הוא עובר פה 8 דק' נסיעה מהבית שלי!!!!!!!!) ואסור להם פלאפונים
