מרוסקת מכאב
לפניי מספר שבועות סיפרתי כאן על החבר שלי שלא נוגע בי ומתקמצן אפילו על נשיקות. היינו יחד שנה בהתחלה היה מגע והכל ולאחר שלשה חדשים הוא הפסיק לגעת בי . המשיך לטעון שהוא אוהב. כולם סביבי אמרו לי הוא אוהב. אני הרגשתי אחרת. היתה לי הרגשה חזקה מאד שאני לא היחידה בחיו. וכל קרה: בשבוע שעבר הבחור מתקשר אליי בבוקר מיד לאחר התקרית בצפון וסיפר שהוא חייב לנסוע בן אחותו נפצע. ( המשפחה שלו מתגוררת בצפון וכל גם כל החברים והחברות שלו) מאד דאגתי. זה היה יום לפני היום הולדת שלו. בקיצור הוא נסע. התקשרתי מלא פעמים הוא לא ענה לאחר מספר שעות הוא התקשר ואמר שהיד נשברה לו ושאחותו הגיעה בהסטריה מהדרום ושהוא מאושפז. ושהוא נוסע לבית המשפחה בצפון. יום למחרת בפייסבוק אחותו מברכת אותו ליום הולדת . לא הסטריה ולא כלום היא בביתה בדרום. אני התקשרתי לבית חולים שאלתי האם האחיין המדובר מאושפז, לא דובים ולא יער. בקיצור מאז אני מרוסקת. לא עונה לו לטלפונים. שבורה לחלוטין. מרגישה הכי מטומטמת בעולם. לא מצליחה לחזור לעצמי, לא יכולה לתפקד.
לפניי מספר שבועות סיפרתי כאן על החבר שלי שלא נוגע בי ומתקמצן אפילו על נשיקות. היינו יחד שנה בהתחלה היה מגע והכל ולאחר שלשה חדשים הוא הפסיק לגעת בי . המשיך לטעון שהוא אוהב. כולם סביבי אמרו לי הוא אוהב. אני הרגשתי אחרת. היתה לי הרגשה חזקה מאד שאני לא היחידה בחיו. וכל קרה: בשבוע שעבר הבחור מתקשר אליי בבוקר מיד לאחר התקרית בצפון וסיפר שהוא חייב לנסוע בן אחותו נפצע. ( המשפחה שלו מתגוררת בצפון וכל גם כל החברים והחברות שלו) מאד דאגתי. זה היה יום לפני היום הולדת שלו. בקיצור הוא נסע. התקשרתי מלא פעמים הוא לא ענה לאחר מספר שעות הוא התקשר ואמר שהיד נשברה לו ושאחותו הגיעה בהסטריה מהדרום ושהוא מאושפז. ושהוא נוסע לבית המשפחה בצפון. יום למחרת בפייסבוק אחותו מברכת אותו ליום הולדת . לא הסטריה ולא כלום היא בביתה בדרום. אני התקשרתי לבית חולים שאלתי האם האחיין המדובר מאושפז, לא דובים ולא יער. בקיצור מאז אני מרוסקת. לא עונה לו לטלפונים. שבורה לחלוטין. מרגישה הכי מטומטמת בעולם. לא מצליחה לחזור לעצמי, לא יכולה לתפקד.