מרגיש בן חורין...

[שבוי בארון הקודש]

מרגיש בן חורין...

הגשם יורד ואני ישן באוהל צבאי והכל רטוב.. מלא חורים

 

[סרוג בארון]

לפחות..

לפחות אתה לא בתוך טנק , נרטב כולך בלי יכולת לעשות שום דבר...

 

[מצפה לגאולה1]

ואני לתומי חשבתי (לפי הכותרת) ש...

/tapuzforum/images/Emo3.gifיצאת מארון הקודש ועכשיו אתה בן חורין...‏ חחחחח אז ז ו שיצאת מהארון אבל נכנס לאוהל המחורר...‏ וסרוג ידידי היקר,‏ מה נשמע? ענית לי אי שם באטרף? נפגשים בכל אתר ואתר ובכל פינה ופינה ברשת...‏ מזל שהיא מרובעת ולא עגולה...‏ חחחחח ‏

 

[Nחמן]

תתנחם!

ראיתי זאת לפני למעלה מארבעים שנה. את הטירונות שלי בבה"ד 4 עשיתי באוהל כיתה וגם בהמשך בשירותי באחת ממיחידות חיל האוויר עשיתי בתחילה באוהלים. אהה! שכחתי! בתקופת המילואים כבר נחשבתי חייל קרבי (בחי"ר). לא ידענו מה זה מבנה אלא אם כן היה זה אוביקט, שהיינו אמורים "לכבוש" אותו . תודה לא-ל כבר 12 שנה אני פטור משירות מילואים. גם היום שלך יגיע...

אוהב מוסיקה עברית ישנה? הנעה שיר יפהפה, שזכה לביצועים רבים ומגוונים. אם אתה חובב גם נוסטלגיה, חפש בחנויות המוסיקה את הביצוע של הצ'יזבטרון (המוכר ביותר הוא זה של שושנה דמארי). היו זמנים מילים: חיים חפר לחן: משה וילנסקי ביצוע: שושנה דמארי יבוא היום, ועוד תשב אל מול האח, וגם הגב יהיה כפוף כחטוטרת, ותיזכר אז בימיך בפלמ"ח, ותספר על זאת אגב עישון מקטרת. ומסביב, ומסביב ישב הטף, ואישתך גם היא מופלגת בשנים תזיל דמעה ותקנח את האף, ותיאנח: היו זמנים, היו זמנים... היו זמנים אז במשלט ישבנו, היו זמנים, לחמנו ואהבנו, עכשיו דבר אין להכיר - על המשלט יושבת עיר, אולי בזכות אותם זמנים... ותספר אזי על כיבושים וקרב, והקטן בין הילדים יעיר בלחש: ובכן, זה סבא שהציל את המצב, מסבא שכזה באמת, באמת, יש נחת... ואז תראה את זרועך החשופה, ובה צלקת שהגלידה משנים ותחייך, את זאת הן סבתא אז ריפאה, נו, ומאז - היו זמנים, היו זמנים... היו זמנים... ואם תמשיך ועוד תוסיף קצת לדבר, וגם מוסר תטיף בקול צרוד, מזקין, פתאום, הבכור שביניהם חיש יתנער ויענה: אח, סבא, מה אתה מבין?... ואז תדע שזהו חולי מדבק, ואז תחשוב, אולי צודקים הם הבנים, בשעתו הייתי גם אני צודק, - אבל עכשיו... היו זמנים, היו זמנים... היו זמנים...