מרגישה שמנה...

[כיירון]

מרגישה שמנה...

אוף! האם זה אי פעם עובר... אני לא באמת שמנה... 75 קילו על 165 ס"מ זה מלאה לא שמנה... 120 קילו היו שמנה... ואני עדיין מרגישה נפוחה ושמנה... למרות מידה 42 במקום 53 ולמרות הכל... מסתכלת במראה ומרגישה שמנה. מה יהיה? איך מתמודדים? אני חושבת לעשות דיאטה.. מוזר לי להגיד את זה אחרי 4 שנים עם טבעת... דיאטה... אבל אולי אני ארגיש קצת יותר טוב עם עצמי... מה אתם עושים כשמרגישים ככה?

 

[פנינושקה]

כנסי

גם לי אחרי 8 שנים אני קוראת לעצמי שמנה הבנתי לצערי שתמיד בראש נישאר שמנות כנראה אך תאהבי את עצמך כי תראי איזה שינוי עשית כבר וכמה הורדת ממשקלך ואני בטוחה שקיבלת מחמאות רבות תהיי חזקה את לא לבד יש ימים כאלה השאלה איך את אוכלת ואם יש צורך לסגור שוב את הטבעת...

 

[כיירון]

תודה!

קודם כל תודה. אני רק עכשיו אחרי פתיחה קטנה של 1/4 כי התכווץ לי הכל אחרי חג ראשון של פסח ולא שתיתי ולא אכלתי 3 ימים. אני מתרגלת לפתיחה. אמנם רק 1/4 אבל זה עשה שינוי משמעותי. לא עליתי במשקל אבל גם לא ירדתי. אין ספק שאני אוכלת יותר ממקודם... אבל לא אוכלת בטירוף. אולי 2 ארוחות ביום. לא יודעת זו תחושה כזו של נפיחות. והעודפי עור שמתסכלים לא מוסיפים לי על זה. בקיצור... כמו שאת אומרת יש ימים כאלה... התלבטתי אם לסגור שוב את הטבעת ואני מפחדת להגיע למצב כמו קודם. מה שפעם לא פחדתי ממנו. יש לי תינוק קטן... והבנתי מהשרשור שלך שגם לך מגיע מזל טוב...

והגעתי למצב שלא הצלחתי לטפל בו... ואני חד הורית. חוששת.

 

[מאדאם באטרפליי]

ירדת ממש המון כיירון זה מדהים

מאחלת לך הצלחה בהמשך הירידה הלואי עלי להגיע לשבעים וחמישה קילו

 

[אלישבע24]

כיירון,קשה לתת מודע להפנים שאנחנו כבר לא

שמנות.

 

[אופירA]

שינויים בנפש

לא בהכרח מתרחשים אוטומטית, לאחר שינוי בגוף. הנפש צורבת מידע בצורה שלא בהכרח מושפעת משינוי המידע הזה. זה סוד הטראומות שיש לאנשים שעברו חוויות קשות, ומפחדים כל החיים מחוויה שכבר לא קיימת יותר במציאות שלהם. בנפש שלהם החוויה חיה וקיימת. הטיפול בנפש נעשה פרטנית לנפש, בלי קשר לשינוי שבגוף. את צריכה לשנות את המבט והחשיבה. תעשי לעצמך תרגילים אישיים, וזה חוץ מטיפול נפשי מתאים, כי עושים עבודה עצמית גם בנוסף לטיפול נפשי. 1. תסתכלי על אשה מלאה שאת אוהבת, ותרגישי איך היא יפה ולא שמנה בעינייך. אח"כ תסבירי לעצמך ותנסי להרגיש שאת נראית בעיני אחרים כמוה בדיוק. תתרגלי את המבט הזה עד שהוא ייכנס להרגשה. 2. תגידי לעצמך הרבה אמירות שאי אפשר להיות רזה אחרי שהיית 120 קילו. אבל אפשר לא להיות שמנה, ואת לא שמנה. אם תוותרי על הציפיה להיות רזה, תצליחי להפנים את ההכרה שאת לא שמנה. 3. כיוון שאי אפשר להיות רזה, לא ייתכן שהתינוק המסכן ושמחת החיים שלך יצטרכו לשלם בשביל האידיאל חסר ההיגיון הזה להיות רזה יותר. תזכירי לעצמך כל הזמן את המחיר שאת והתינוק משלמים כדי להיות יותר רזה, ותגידי לעצמך שאת לא בעונש ולא רוצה לסבול כך. כשתסכימי לא לסבול לטובת יתר רזון, תוכלי להפנים את ההכרה שאת לא שמנה. כשאת מפנימה שלהיות רזה יותר לא שווה את המחיר של הסבל והנזק לבריאות - את מתחילה לראות את הדברים בפרופורציות הנכונות.

 

[haya505]

לכירון

מעניין אני בגובע שלך ושוקלת 64 אבל מרגישה דבה זה כנראה בראש שהראש שלנו לא מעכל או לא חושב על ירידה אפשרית

 

[שמחה37]

התרגיל שלי

לעמוד מול המראה ולהגיד לעצמי כמה שאני יפה, מיוחדת מדהימה ועוד ועוד. השינוי הזה בתפיסה שלנו לוקח הרבה זמן,אצלי זה קרה וקורה במקביל לטיפול נפשי שאני עברתי ועוברת. אגב, רק המילה דיאטה אחרי הירידה הגדולה כבר עושה לא טוב (לי בכל אופן). אני באמת ממליצה מכל הלב לכל מנותח באשר הוא ללוות את התהליך בעזרה נפשית. בסוף נשארים עם גוף יפה שאנו בכלל לא יודעים להעריך. וזו עבודה לא פשוטה לאמן את המוח לשינויי חשיבה. ואם זה עוזר

את כבר לא שמנה

שבת שלום שמחה