מרגישה לבד...

[אמאדמה7]

מרגישה לבד...../images/Emo7.gif

אני אמא לתינוק בן חצי שנה,ומאז שנולד אני איתו בבית.עברתי תקופות יפות,אבל גם תקופות קשות ומלאות בבדידות,עקב העובדה שאני המון בבית ולא ניידת ולא יכולה לנסוע לכל מיני מקומות ולהכיר בנות. נכון שאפשר גם לטייל בגנים וכאלה,ועשיתי את זה...אבל זה לא ממש קרה בצורה הזו.לא הכרתי שום אמא ככה. יותר הכרתי בפורומים...אבל עדיין יש תחושה של לבד.ואני ממש לא רוצה להרגיש ככה.ואני מנסה כל הזמן לשנות את המצב,ולחפש פתרונות.וזה לא קל בכלל. היום יש לי יום לא קל בכלל מבחינת מצב רוח,והכל נראה לי שחור.ובא לי לבכות,כי קשה לי ונמאס לי שזה ככה.ולא משתנה. לחזור לעבוד,לא בא כרגע בחשבון מכמה סיבות. ואני לא יודעת איך אוכל להעביר את התקופה הזו עד שבני יהיה בן שנה בערך...??? אשמח לעזרתכם

 

[מאמנת אישית8]

אנחנו פה

אני מבינה את התחושה של להיות לבד בבית עם תינוק שלא יכול לתקשר איתך ברמה שאת צריכה וגם לא אמור ... אבל מה בעצם חשוב לך כרגע ומדוע בחרת בבחירה הזו.? שום דבר לא קורה בלי סיבה ואני מניחה שיש לך את שלך . אני רוצה שתחשבי מנסיון חייך איפה מוצאים אנשים שיהיו "בראש שלך"? ברגעים "הקשים" נסי להעסיק את עצמך בדברים שעושים לך טוב ואת נהנת מהם כמו: ספר טוב, מקלחת מרעננת , מוסיקה קצבית וכו' אמא יקרה -הכי חשוב את לא לבד! יום ניפלא

 

[פיללוסוף]

יש לך חבר... הטלפון!

אפשר להתקשר עם מצלמת וידיאו עי האינטרנט לכל קצוות תבל ב- 0 אג`... קצת יוזמה ופתיחות ואולי `אימון אישי` קצר לדחיפה קלה בנושא החברתי, ואז תצאי לחיים חדשים... ואולי תספרי, מדוע את `לבד`? האם את מתגוררת בכפר נידח ומזדקן כמו כפר-שמואל?! חחח...

 

[ענבל כהן חמו]

להיות בבית

יקירה, כמה כיוונים שכדאי להסתכל בהם. להיות עם תינוק בבית זה לא פשוט. מספרים לנו ואנו מספרות לעצמנו כמה נפלא לגדל תינוק, אבל האמת היא שלא לכל אחת מתאים להיות עם התינוק שלה בבית באותה מידה. לי עצמי זה היה קשה מאוד, הרגשתי חנוקה ומיהרתי להביא מטפלת ולצאת לעבודה. האם באמת מתאים לך להיות איתו בבית עד גיל שנה? האם את שלמה עם זה? תמיד יש יותר אפשרויות ממה שנראה בהתחלה. החלטת להישאר בבית – מה תוכלי לעשות כדי להיות בחוויה טובה עם זה? את רוצה להכיר אמהות אחרות – היכן אפשר להכיר אמהות חוץ מבגנים? אני חושבת למשל על כל מיני מרכזים כמו דיאדה שבהם יש חוגים להורים ותינוקות. היכן עוד נמצאות אמהות שהיית רוצה לפגוש? עוד משהו עולה מתוך מה שכתבת – התחושה שהלבד שלך הוא בפנים ולא נובע רק מתוך הנסיבות. שגם שכשאת לא ממש לבד בפועל, את מרגישה לבד. האם יש בזה משהו?

 

[אמאדמה7]

היי ענבל

איך הגעת לזה?...עוד משהו עולה מתוך מה שכתבת – התחושה שהלבד שלך הוא בפנים ולא נובע רק מתוך הנסיבות. שגם שכשאת לא ממש לבד בפועל, את מרגישה לבד. האם יש בזה משהו? למרות שלא אכחיש ואומר שאכן יש לי תחושת בדידות בלי קשר לנסיבות,כי כניראה לא טוב לי עם עצמי עדיין. בכל אופן תודה על תשובתך.

 

[ענבל כהן חמו]

איך אפשר לעזור

אמרתי משהו מתוך האינטואיציה שעלה עבורי מתוך מה שכתבת. לא טענתי שזו המציאות - שאלתי אותך אם יש בזה משהו, ואת אומרת שאכן יש בזה משהו. את יודעת מהי המציאות שלך. מכל הדברים שכתבתי, בחרת להתייחס לזה - האם זה אומר שזה הדבר שנכון וחשוב לברר כרגע? אפשר להניח את זה בצד, אם לא מתאים לך. ואם בוחרים להתייחס לזה - מה זה אומר עבורך הבדידות הזו? מה גורם לתחושה הפנימית הזו? מה יכול לאפשר שינוי מבפנים?

 

[אמאדמה7]

אני בעד להתייחס ולא לטאטא מתחת לשטיח

אבל אין לי ממש תשובות לשאלות ששאלת. רק שהבדידות הזו עושה לי רע ואני מרגישה שכאילו לא ממש רוצים בחברתי,או שלא עושים מאמץ להיות בחברתי.ורק אני צריכה לרדוף אחרי קשרים כל הזמן וליזום.וזה מעייף ונמאס.

 

[silverS]

בדידות

שלום לך הדבר האחרון שאת צריכה לדעתי זה לרדוף אחרי חברים.... אם להשיג חברות זה מאבק אז את לא בכיוון הנכון כפי שאת יודעת. הכיוון הנכון הוא שחברות ירצו מאד בחברתך. זה אומר שאת במרכז ואת ממילא במרכז של העולם שלך. רואים שאת שונאת את הבדידות במרכאות או לא במרכאות. מי רוצה להיות לבד.... אבל להתחיל מנקודת מוצא של סלידה ממשהו זה רק יביא עוד מזה. נקודת מוצא טובה יותר לטעמי לכל דבר בחיים היא אהבה כלומר קבלה. וזה מביא אותי לביתך הקטנה שזקוקה להמון אהבה ולך יש אפשרות בחירה להעניק לה ללא גבול. היכולת שלך להעניק אהבה יש בה עוצמה אדירה וכדאי להיזכר בעוצמה הזאת מידי פעם. אז אם את במרכז העולם שלך ואם את מכירה ביכולת שלך להעניק אהבה את לא יכולה להרגיש כל כך בודדה חלשה ונזקקת. אני משוכנע שהבדידות שלך ב סופו של דבר קשורה לדימוי עצמי. אבל שוב, דווקא בתקופה שאת מגדלת תינוקת שזקוקה להמון אהבה את יכולה להתחזק מהיכולת שלך להעניק לתת ולראות בזה מתנה ולא מטלה. להיות אמא זו מתנה ענקית. את מבורכת. מקווה שזה יעודד אותך.

 

[adih770]

שאלה

שלום לך אמא אדמה! שנה טובה עם הרבה חברות. חברות זה הוא ערך חשוב ויקר . ואני רוצה להוקיר אותך על כך שהוא חשוב לך. תחילת חקירה פנימית. נסי להתבונן מי את שם ? למי אין חברות? למה את רוצה חברות? איך זה נראה שאין לך חברות? מה את מרגישה בלי חברות? מה אם הכל אפשרי והכל ענין של בחירה. במה את בוחרת שאין לך חברות? התבונני נסי לגייס את התשובות הם נמצאות בתוכך פנימה. מאיפה את מכירה את התחושות האלה ? מתי למדת שיש דבר כזה בדידות/לבד (לראשונה בחייך),מהיכן? שאלה לסיום לאחר שהתבוננת בשאלות (ענית לעצמך את התשובות) איך את מרגישה ? האם את רואה משהו שלא ריאת קודם?? בברכה עדי.

 

[ענבל כהן חמו]

תפיסות

הנסיבות פוגשות את הנטיות שלך ומשפיעות על המחשבות שלך. אני מתכוונת שבנסיבות שנוצרו, שאין חברה מסביבך, הנטיה שלך להרגיש לבד או לא רצויה מועצמת. משם מתחזקת המחשבה "לא רוצים בחברתי" "לא עושים מאמץ להיות בחברתי". האם זו האמת? האם אנשים ממש לא רוצים בחברתך? האם אף אחד לא עושה מאמץ להיות בחברתך? או אולי המאמץ הזה לא מסתדר, לא מספיק? נדמה לי שיש עוד מחשבה מאחורי אילו "אם אנשים היו רוצים בחברתי, הם היו עושים מאמץ". זו לא האמת. לאנשים אחרים יש הרבה ענינים וטרדות משלהם, שלא תמיד מאפשרים להם להתפנות ולשים לב לצרכים שלך. זה בדרך כלל לא בגלל שלא רוצים בחברתך, אלא מתוך הלחצים והעיסוקים בחיים שלהם. יכול להיות שאת פנויה יותר, וגם יותר זקוקה לחברה, לכן את יוזמת יותר עכשיו. אולי בתקופה אחרת בחיים הם יזמו יותר, ואולי הם יזמו יותר בתקופה אחרת בעתיד. ואולי הם אנשים פחות יוזמתיים, פסיביים יותר. הכל אפשרי. ברגע שאת משכנעת את עצמך ב"אמיתות" כאלה, מגיע דכדוך ודיכאון. אם את מצליחה לראות את הדברים באופן חיובי -"רוצים לראות אותי אך זה לא מסתדר השבוע. נקבע לשבוע הבא", הרגשות שעולים אצלך הופכים להיות חיוביים. האם אופן הסתכלות זה מועיל לך?

 

[matyt]

סדידות היא שונה מלבד

להיות בודד זה שונה מלהיות לבד. אני חושש שאת חשה בודדה ולא לבד. זה משהו עמוק יותר ומצריך התייחסות עמוקה ורצינית יותר. את צריכה למצא דרך למלא את עצמך בתוכן שהוא יותר רוחני מאשר חברות וכדומה... לא כן??? בהצלחה

 

[אליז2009]

בדיוק כמוך

שלום לך אמאדמה מה שרשמת פה זה בדיוק מה שאני עוברת כעט ואני כל כך מזדהה איתך שפשוט לקחת מילים מפי ורשמת בפורום אני גרה בנתניה אמא לדניאל בן שנה וחודשיים נמצאת כרגע בשבוע 28 ואני נמצאת בבית כבר שנה ומעלה משתגעת בוכה כל החברות שלי כמעט ולא בקשר אין להם עניין אחרי שילדתי זה כבר לא מעניין אותם. גם אני כל הזמן מחפשת בגנים אמהות שאני אוכל להכיר אבל זה לא קל וגם אני לא ניידת פשוט תסכול במיוחד עכשיו. אם את רוצה לדבר בכיף תשלחי לי מייל ואני אשמח לשוחח אתך. ליז

 

[מירית71]

מרגישה בדיוק אבל בדיוק כמוכן

אני ממש ממש באותו מצב. יש לי תנוקת ראשונה בת 5 חודשים. לבד איתה 24 שעות. מותשת נפשית ופיסית. גם לי אין חברות בכלל. לא מצליחה להכיר מאז שאני אמא. אני לא ניידת. לרוע מזלי אני גם לא עובדת כבר למעלה משנה וחצי. מרגישה מנותקת מהעולם. יוצאת לטייל עם הילדה אבל חוזרת בסוף לאותו מצב. גרה גם באמת בסוף העולם וחוגים סדנאות מפגשים רובם במרכז מה גם שלא יכולה להיות ניידת. אני באמת חשה תסכול, עייפות, ניוון מוחי, מרגישה כבויה ושלא לדבר שהביטחון שלי יורד מיום ליום. יש לציין שהייתי אישה עובדת. בעקבות שינויים שעשיתי בחיים אני כרגע ללא עבודה ומרגישה שגם לא מסוגלת טכנית לעבוד וגם לטפל בילדה. אין לי כמעט תמיכה. זו רק אני והילדה. אני באמת מותשת ועד שאני כבר רוצה חברה אני נתקפת פתאום בחוסר רצון או מוטיבציה. איך? איך מכירים?? אני גם לא מתחברת לכל אחת. לא תמיד אוהבת את חברת האימהות שמדברים כל היום על התנוקות שלהם. אין לי כוח לזה.

 

[בתקווהש]

לא מאמינה שיש עוד כמוני..

עלי עבר בדיוק מה שאת מתארת. אני כיום בת 28 עם ילד בן 4. כשהוא נולד חברות שלי עוד לא חשבו על חתונה. מהר מאוד נהיתי בודדה.. לא היו לי חברות... לא היה לי רכב... בגינה לא עניין אותי לדבר על סימילאק וחיתולים. רציתי שיחה נשית... את האמת... לא החזקתי מעמד הרבה זמן כך. רשמתי אותו למעון ויצאתי לעבוד. אבל רק שתדעי...את לא לבד...!!

 

[אליז2009]

להיות לבד

היי מירית מאיפה את? כן זאת הבעיה כמו שאצלי גם אני עבדתי כל החיים שלי ופתאום מוצאת את עצמי בבית עם הילד מותשת וחסר כוחות כל הזמן בוכה אני גפ בהריון אז ההורמונים שלי משתוללים אני מרגישה כל הזמן לבד גם אני לא מוצאת חברה מחפשת כבר שנה ולא מוצאת מישהי כמוני.

 

[דורה והפיראטים]

את מוזמנת לפורום "הורים לתינוקות"

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=747 בכל יום ראשון יש שרשור "מפגשים" שבו כל אחת יכולה לכתוב את איזור המגורים שלה ולאתר חברות חדשות למפגשים קבועים או מזדמנים. חוץ מזה כולם שם הורים לתינוקות ,כמוך, כך שתוכלי למצוא איתנו הרבה ענין משותף ואוזן קשבת

 

[מירית71]

בטוח אין מנהריה כי אני מהעיר הרחוקה הזו

 

[דורה והפיראטים]

תתפלאי, אבל נהריה לא כזאת רחוקה

חיפוש קצר באחד משרשורי ההתפקדות שלנו העלה כבר כמה אמהות-גולשות מנהריה: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=747&MessageId=123320637 את מוזמנת לכתוב הודעת הכרות אצלינו בפורום, להציג את עצמך ואת איזור המגורים. בטוחה שתוכלי למצוא חברות חדשות עם תינוקות גם באיזור שלך

 

[מירית71]

יסלחו לי כולם אבל לא סובלת פורומים של תינוקות

אמנם אני אמא אך לא מסוגלת לשמוע על כל פיפס גרפס קקי ירוק או כחול שהקטן עושה. לא מסוגלת. "הילד שלי עומד בגיל חודש", "הילדה שלי לא מתהפכת והיא כבר בת 4" אין לי כוח זה משעמם אותי. אני אמא נהדרת אך שונאת את הפעולות האימהיות ולחלוק אותן גם עם אחרות. רוצה מישהי "בראש שלי" שהוא לא הכי קונבציונלי. רוצה לדבר עם אמהות שלא מרגישות כאמהות. לא מתחברת לפורומים וסדנאות. אני אוהבת להיות כל הזמן מופתעת עם הילדה שלי. אין לי כוח לקרוא על התפתחות או לדעת מה קורה לתנוק אחר. זה מ ש ע מ ם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אולי בגלל זה אני משלמת את המחיר בבדידות נוראית לצערי בן זוגי אהובי נפטר בפתאומיות לפני כמה חודשים וזה כנראה החמיר את הבעיה אבל תמיד הייתי כזו. אין לי הרבה סבלנות להיות בחברת אמהות וילדיהם ויסלחו לי כולם!! מספיק אבדה לי הזהות בכל האימהות הזו איבדתי את עצמי מהרבה בחינות ולדבר על תינוקות אני לא מסוגלת יותר אלא אם כן באמת צריך לפעמים. הכל קשה לי מאז שילדתי. יצא שאני לא עובדת, עייפה מאוד מאוד, מתוסכלת משועממת ואין לי כוח לכלום. אז לא יודעת איך יוצאים מהפלונטר הזה.