מרגישה במילכוד
שלום לכולם, התרשמתי עמוקות מהדעות והתגובות בפורום והחלטתי לנסות ולפנות אליכם במצוקתי. אני בת 30 ועובדת מזה 3 שנים בחברת היי טק גדולה בתפקיד טכני, שנתיים לפני זה עבדתי באותה חברה בתפקיד אדמיניסטרטיבי והחלטתי לעשות שינוי שהביא אותי לתפקיד הטכני. בתחילה השינוי היה לטובה והייתי מאוד גאה בעצמי שאני מצליחה ללא רקע בתחום לבצע את המשימות לשביעות רצון המנהלים. אך כעת הגעתי לנקודת משבר, אני מיואשת מהתפקיד, הבנתי שזה לא מתאים לי ואני לא מנצלת את כישורי, מיום ליום זה נהיה יותר קשה, לעיתים אני מביטה במשימות שיש לי לעשות ואני פשוט נאחזת במין שיתוק, לא רוצה לבצע את המשימות, אני מרגישה שאני ממש מכריחה את עצמי ואני שונאת את התחושה. אני חייבת שינוי בתפקיד, לא יותר נגיעה בטכני, אני צריכה לחזור לאדמיניסטרציה, לעבודה דינמית עם אנשים, אני צריכה "לתקתק" עניינים. על פניו נשמע שמה שאני צריכה זה לחפש תפקיד חדש בחברה או מחוצה לה, אך כאן מתחילה הבעיה. אני בהריון, שבוע 8, זה ממש התחלה וכמובן שלא סיפרתי עוד לאף אחד, גם לא להורים מאחר ואני יודעת ששלושת החודשים הראשונים הם בעיתיים מאוד, כך שאין טעם עוד לספר, מה עוד שהחוק לא מחייב אותי לספר עד חודש חמישי. מרוב ייאוש כבר עשיתי צעד ראשוני שאני יודעת שיכול להיות בעוכרי (או שלא) – הודעתי למנהלת כוח אדם שאיני מרוצה מהתפקיד ושאני רוצה לעבור לתפקיד אדמיניסטרטיבי בחברה. אז מהי הדילמה? ובכן, האם זה מוסרי לחפש תפקיד חדש בלי להודיע שאני בהריון? האם אני צריכה לספר? ובמידה ולא ימצאו לי תפקיד בחברה, בחוץ בכלל נראה לי שאין סיכוי לאישה בהריון למצוא עבודה ובנוסף אני אאבד את הזכויות שמגיעות לי בעבודה. בקיצור מילכוד! אנא עצתכם מה לעשות, אני ממש סובלת! תודה.
שלום לכולם, התרשמתי עמוקות מהדעות והתגובות בפורום והחלטתי לנסות ולפנות אליכם במצוקתי. אני בת 30 ועובדת מזה 3 שנים בחברת היי טק גדולה בתפקיד טכני, שנתיים לפני זה עבדתי באותה חברה בתפקיד אדמיניסטרטיבי והחלטתי לעשות שינוי שהביא אותי לתפקיד הטכני. בתחילה השינוי היה לטובה והייתי מאוד גאה בעצמי שאני מצליחה ללא רקע בתחום לבצע את המשימות לשביעות רצון המנהלים. אך כעת הגעתי לנקודת משבר, אני מיואשת מהתפקיד, הבנתי שזה לא מתאים לי ואני לא מנצלת את כישורי, מיום ליום זה נהיה יותר קשה, לעיתים אני מביטה במשימות שיש לי לעשות ואני פשוט נאחזת במין שיתוק, לא רוצה לבצע את המשימות, אני מרגישה שאני ממש מכריחה את עצמי ואני שונאת את התחושה. אני חייבת שינוי בתפקיד, לא יותר נגיעה בטכני, אני צריכה לחזור לאדמיניסטרציה, לעבודה דינמית עם אנשים, אני צריכה "לתקתק" עניינים. על פניו נשמע שמה שאני צריכה זה לחפש תפקיד חדש בחברה או מחוצה לה, אך כאן מתחילה הבעיה. אני בהריון, שבוע 8, זה ממש התחלה וכמובן שלא סיפרתי עוד לאף אחד, גם לא להורים מאחר ואני יודעת ששלושת החודשים הראשונים הם בעיתיים מאוד, כך שאין טעם עוד לספר, מה עוד שהחוק לא מחייב אותי לספר עד חודש חמישי. מרוב ייאוש כבר עשיתי צעד ראשוני שאני יודעת שיכול להיות בעוכרי (או שלא) – הודעתי למנהלת כוח אדם שאיני מרוצה מהתפקיד ושאני רוצה לעבור לתפקיד אדמיניסטרטיבי בחברה. אז מהי הדילמה? ובכן, האם זה מוסרי לחפש תפקיד חדש בלי להודיע שאני בהריון? האם אני צריכה לספר? ובמידה ולא ימצאו לי תפקיד בחברה, בחוץ בכלל נראה לי שאין סיכוי לאישה בהריון למצוא עבודה ובנוסף אני אאבד את הזכויות שמגיעות לי בעבודה. בקיצור מילכוד! אנא עצתכם מה לעשות, אני ממש סובלת! תודה.