מרגישה אבודה

[במשבר]

מרגישה אבודה

בעלי ואני נשואים חצי שנה (אחרי 5 שנות חברות ומגורים משותפים). בחודש האחרון אני לא כ"כ בטוחה באהבה שלי אליו. אני יותר מרגישה כאילו הוא השותף שלי לדירה. אין לי סבלנות אליו וכל פיפס קטן שהוא עושה גורם לי להתעצבן הוא מגיע כל יום מאוד מאוחר הבייתה מהעבודה כך שאנחנו בקושי מתראים. אני מרגישה שאני כבר לא כ"כ נמשכת אליו כמו פעם ושמתי לב שאני מחפשת תשומת לב אצל גברים אחרים. אני משתדלת לא להראות לו שמשהו השתנה ואני נקרעת מבפנים. מה לעשות ?????????

 

[adam33]

בעצם

מה שאת עוברת זה מה שהמון זוגות עברים שחרי החתונה ישנה ירידה להיות ביחד זה אומר שהוא החבר שלך את מדברת איתו ולא רק חברה למיטה תשומת לב אצל אחרים הורסת את המעט שיש לכם ולכן תתחילי לבנות את הזוגיות שלכם אם בערב בשבוע שאתם יושבים בבית קפה ומדברים אם בכך שלמרות שיש פיפסים קטנים אזיי את מבליגה עלהם כי בעצם הפיפס הוא לא הבעיה אלא הסבלנות שלך שפקעה והיא אינה רק שלך הוא גם צריך לתרום כשהתחתנת איתו בעצם אמרת לו והוא לך שהביחה הינו לחיות לאכול לשכב ולדבר.. ברגע שהתיאשת אזיי זרקת את המפתח ללב שלך ושלו זה הרגע של המדרגה שצריך לעבור אותה אל תגידי קשה לי לעלות ואני לא מסוגלת יש בך המון כח נצלי את הכח למען שניכם תסחבי אותו לערב שיהיה שלך ושלו ותבהירי לו שבעצם זוגיות זו לא רק השתדלות שלך אלא גם שלו ואם הוא לא ישקיע הוא יאבד אותך כי לא התחתנת בכדי להיות תמונה על הקיר שפעם בשבוע מנקים ועוזבים בהצלחה

 

[seeyou]

"מחפשת תשומת לב .."../images/Emo54.gif

מצב מוכר! לשכנם שלי לקח 10 שנים לחיות ביחד עד שהתחתנו! כמו במיקרה שלך,גם שם התחילו המריבות אחרי מספר חודשים! עם ה"כתובה" קיבלת "בטחון" מצד אחד ומצד שני אבדה התשוקה... בדרך כלל זה המצב הרגיל אצל הרבה זוגות! ..."ושמתי לב שאני מחפשת תשומת לב אצל גברים אחרים. "... השאלה היא : רק תשומת לב או ..."מילוי" מקומו של הבעל?

 

[maof]

יש אנשים שלפעמים

מיתחתנים בגלל שיקולים לא נכונים לפתע מיתברר שבעצם הדברים לא מיסתדרים אין התאמה ....ואין רצון לחיות יחד לפתע הדברים שניראו טוב מיתהפכים וניראים לא טוב...ואין כבר רצון לחלוק את החיים יחד אולי בגלל ...שהדברים ניראים לפתע כמובן מאליו.... בזוגיות כמו בכל דבר בחיים צריך להשקיע צריך לתת ...בכדי להצליח ולשמר הדברים שנראים לפעמים קלים תובעים עוד משאבים ויותר השקעה אבל ברגע שמפסיקים לתת ...מפסיקים להשקיע מתחילה הדעיכה........ וזה הרגע למהר ולהסיק מסקנות האם רוצים לשמר את הזוגיות או לתת לה להעלם ...... ברגע שהיא נעלמת כפי הנראה היא לא תחזור אז כדאי רגע אחד לפני לנסות ולשפר לפני........ מעוף

 

[רוח חופשית]

מרגישה אבודה

אולי במקום לחפש אותו על קטנות תעשי משהו עם עצמך, לפי התנהגותך נראה כאילו יש לך הרבה זמן פנוי ואת לא כל כך יודעת איך למלא אותו. האם את לא עובדת? בעלך מגיע כל יום מאוחר מהעבודה ואתם כמעט לא מתראים, אם אינך עובדת אז יש לך זמן פנוי ואולי זו אחת הסיבות שאת מחפשת ריגושים (משיכה לגברים אחרים) הפתרון בידייך - קחי את עצמך בידיים ועשי משהו עם עצמך. המשכותך לגברים אחרים יכולה להעיד על שעמום או על חוסר בגרות מצידך. חשבי, האם אתם מבלים כמו קודם? ואם לא מדוע לא? במקום לחפש תשומת לב אצל גברים אחרים, תתחילי לחפש תשומת לב אצל בעלך. עבודה או לימודים יכולים למלא את הזמן.

 

[י ו צ א ב ז מ ן]

הרבה נשים חשות כמוך

אחרי שהובלת מהלך משמעותי כל כך בחייך,שדרש בודאי הרבה השקעה בבניית קשר,וששיאו היה חתונה, באה נפילת מתח.פתאום אין במה להתעסק אין למה לשאוף כי השאיפות התממשו,החיים ממשיכים לזרום, ועכשיו את אשה נשואה. אבל צריך להכניס הרבה תוכן לחיים ביחד לזוגיות ולאהבה.אהבה צריך לשמר. בעלך מוצא תוכן ועניין בעבודה(טעות של גברים רבים),ואת משועממת. אין כבר את הציפיות של קודם מתי זה יקרה ואיך זה יהיה,ואיך אני ארגיש וכו.... את צריכה לדבר איתו על מה שמציק לך בלי להזכיר גברים אחרים כי זה פוגע,ולחשוב ביחד איך אתם ממלאים את חייכם בתוכן.

 

[במשבר]

לא משועממת

אומנם בעלי חוזר הבייתה 5 שעות אחרי כל יום בל אני בהחלט לא משועממת. יש לי כל כך הרבה מה לעשות שלפעמים הייתי רוצה שיהיו יותר מ- 24 שעות ביממה. העניין הוא שכשהוא בבית, יש מעין הרגשת ריחוק. כאילו אנחנו משעממים אחד את השני , כאילו אין לנו שום דבר במשותף. ומה שיוצר הוא שכל אחד עסוק במשהו אחר עד שמתעייפים והולכים לישון.אני כבר לא מרגישה את ההתרגשות הזו שהייתה פעם.ואני כן מקבלת אותה מגברים אחרים שנותנים לי לא מעט תשומת לב. דיברתי עם הבעל על למצוא איזה שהוא חוג/הרצאות שנלך לשם ביחד אבל הוא טוען שהוא מאוד לחוץ בעבודה ואין לו זמן.

 

[איש המערות]

זהו? נגמר הריגוש?

נכנסתם לחלוק ולנעלי בית וחלקתם שם משפחה וכעת את בהרגשת ריקנות. אולי נישאת לו מטעמים של "אינרציה" וכעת את מרגישה החמצה. יש לך מה ללבן עם עצמך וכדאי שתעשי זאת מוקדם ככל האפשר. אם תיווכחי שנישואייך הם טעות עדיין קל להתגרש כשלא ילדת ילדים. אבל יתכן בהחלט שהאיש הוא האיש של חייך אבל עלייך לעכל את העובדה שיצאת לשלב נוסף בחייך ועלייך להסתגל לכך (כמו משברים אחרים הקשורים למעבר שלב בחיים - משברי גיל 40, 50 וכו', משברי החלפת מקצוע וכיו"ב משברים הכרוכים ביציאה לדרך חדשה ולא מוכרת). עשי בדק בית עם עצמך. אל תהססי להסתייע באיש מקצוע. היי קשובה גם לאינסטינקטים שלך - לפעמים הראש נותן תשובות שהלב מסרב לקבל. בהצלחה.

 

[לב יקר]

../images/Emo10.gif

איש מערות יקר קראתי בעיון את תשובתך ונסיתי קצת להכנס לראש שלך ואתה יודע מה??פסוט לא הצלחתי.לא בדיוקהבנתי את משפט הפתיחה שלך "ניכנסתם לחלוק ולנעלי הבית וחלקתם שם משפחה וכעת את בהרגשת ריגנות" השאלה למה???למה זה קורה דווקה אחרי החתונה?כאילו שאחרי החתונה אנחנו חותמים על איזה שהוא הסכם ובזה ניגמר ההאהבה שבנו.

ולפעמים אני יושב וחושב עם לא האינו מתחתנים אז המצב שלנו כזוגות היה טוב יותר???למה פג פתאום הרגש ...וחושבים שלשכן הדשא ירוק יותר.אני נשוי כבר 14 שנה ואני יכול להעיד שאני בדיוק כמו הבחורה הצעירה הזאת שהיא בעצם רק בתחילת דרכה כאשה נשואה וכבר אחרי 5 חודשים היא מרגישה רקנות.אני מרגיש כך כבר 14 שנים ולצערי אני לא יכול לעשות כלום אלה להמשיך ולחלום שיבוא יום טוב יותר..... עם האיתה שואל אותי לגבי התשובה שלי לאותה בחורה האיתי אומר רק דבר אחד ברחי כול את יכולה ודווקא אכשיו שאת כול כך צעירה.וכמו שאחד החברים כתב כול עוד אין לך ילדים זה הכי קל...... אז איש מערות יקר שיהיה לך שבוע טוב לב יקר

 

[איש המערות]

לב יקר

משפט הפתיחה - תיאור ציורי של סטטוס ה"נשוי ממוסד". אתה, אחרי 14 שנה, חושב בדיעבד שהיה עליך להתגרש. זו אפשרות שציינתי בפני הכותבת, אבל לא הייתי נותן לה עצה לנהוג כך באופן אוטומטי, כי קיימת אפשרות נוספת שגם היא טבעית - של קושי לעזוב סטטוס מוכר ולהכנס לשגרת חיים חדשה (נישואין כרוכים גם בהורות). לכן הצעתי שתעשה בדק בית עם עצמה מה היא רוצה ולפיכך תחליט לכאן או לכאן. מקווה שהבהרתי את עצמי.

 

[maof]

לב.......

גם אני חושב כדעתו של איש המערות יפה שעה אחת קודם........ לפני שמתחילים כל המריבות...... לפני שהעסק מיסתבך........ לפני שכל הכעס והליכלוך עולה על פני השטח..... לפני שתיבת פנדורה ניפתחת........ וגם אם זו לא דעתך ולא הדרך שלך........ יש אנשים בעלי ניסיון שעברו את מסכת היסורים של הגרושים ואני יכול לספר לך....... שעל התענוג המפוקפק הזה הייתי מוותר ברצון מעוף

 

[במשבר]

קשה להחליט

הנושא כל כך קשה. אחרי שבילינו את כל הסוף שבוע ביחד והיה לנו כ"כ טוב, אני חושבת לעצמי- איך אני יכולה להתגרש ממישהו שאני כ"כ אוהבת ? מצד שני, אנחנו כ"כ שונים ויש דברים אצלו שאני לא בטוחה שאני אוכל לסבול עוד 30 שנים. גם אני הרהרתי רבות אם התחתנתי בגלל האינרציה או אולי בגלל שהייתי לחוצה להתחתן והתשובה לא כל כך ברורה. הוא לא היה החבר הראשון שלי, היו לי לא מעט מערכות יחסים לפניו אבל כשהכרתי אותו ידעתי שהוא זה שיהיה לי טוב להקיםאיתו משפחה. הוא בן אדם מאוד טוב ומקסים אבל הוא קצת רגוע מדי בשבילי. כשהיינו חברים ודיברנו על חתונה התלבטתי אם זה לא יפריע לי והחלטתי שגם אני כנראה ארגע עוד כמה שנים ואז יהיה לנו טוב. אני לא יודעת אם זו ההחלטה הנכונה. הלוואי והייתה תשובה חד משמעית לכל העניין.

 

[ציפורדרור]

אדם לוקח את עצמו לכל מקום שילך

משבר יקרה מערכת היחסים שלך עם בעלך בבסיסה נובעת מאהבה ראשונית. שוני בין אנשים קיים בכל מערכת יחסים זוגית כי הרי אלו שתי ישויות נפרדות שחיו שנים רבות בנפרד זו מזה עד שהתאחדו כך שבן זוג הוא לא תאום למחשבותיך ורגשותיך. הסכֶמָה הזאת תחזור על עצמה גם עם בן זוג חדש . האתגר בחיי נשואין הוא לדעת לחיות ולקבל את המגרעות של בן זוגנו, מכיוון שכל בן זוג חדש שתבחרי בא באריזה מקורית הכוללת מגרעות ומעלות אין אדם מושלם (חוץ מאשליית המאהב שאין לו שום מחוייבות הוא כייף מנותק מהצרכים הפשוטים והבסיסיים של חיי היום יום - לדוגמה המאהב לא צריך לשים את הבגדים שלו בארון או את הכביסה שלו בארגז הכביסה. הוא סתם איש שבא לתת הרגשה טובה לך ולעצמו זה לא חוכמה כשזה מנותק לחלוטין משגרת החיים). האם שיחה עם בעלך בנושא "מה עובר עליו מאז החתונה מה הוא מרגיש ומה הצרכים שלו" יכולה לדעתך לעזור? יתכן והוא נכנס למתח כל שהוא ? או לחץ של פרנסה? או חרדה מאחריות על משפחה? יכול להיות שעוברות לו בראש מחשבות שלא שיתף אותך ? נסי בדרך חיובית בונה ונבונה לשוחח איתו ויתכן שעולם שלם שלא היית מודעת לו יצוץ פתאום והתמונה תראה שונה משחשבת. בהצלחה ביי ציפור דרור

 

[במשבר]

תודה רבה

ציפורדרור, אני חייבת להודות שעודדת אותי. הייתי מאוד מיואשת וכבר תיארתי לי איך יתחיל כל תהליך הגירושין וכו' והרגשתי עם זה לא טוב. כנראה שההתמסדות הזו היא משהו שאני צריכה להתרגל אליו, כי באמת לא פעם חשבתי על התקופה ההיא שהייתי חופשייה ויצאתי כל שבוע עם מישהו אחר. אבל גם לתקופה ההיא היו לא מעט חסרונות. וזה נכון, אין אדם מושלם ואני צריכה לנסות להזכר למה בכלל התאהבתי כ"כ באותו אדם שהוא עכשיו בעלי. אני באמת רוצה שהנישואים האלו יצליחו. אז תודה רבה שהראת לי את האור.

 

[ציפורדרור]

החיים שלנו

במשבר

אני ממש שמחה שאת מרגישה מעודדת

הרבה אנשים אומרים לעצמם - אחרי שאגמור משימה זו וזו אתחיל לחיות או אחרי שאגמור את הבחינות אתחיל לחיות וכד' והמציאות היא שהחיים הם זה מה שאנחנו עושים עכשיו ולא אחרי. כל החיים הם בית ספר אחד גדול. אף אחד לא יכול להתנסות במקומך זה כמו שאי אפשר להסביר לאדם מה זה להיות הורה או מה זה ללדת ילד - רק התנסות אישית בחוויה מאפשרת לאדם בעצמו להבינה. אז קחי ילקוט וצאי לבי"ס החיים זה פרוייקט שלא נגמר אחרי 12 שנה- זה פרוייקט לכל החיים --(עם עבודות ומבחנים

) אז אני ממש מאחלת לך הצלחה עם המון אהבה אני כאן בשבילך להקשבה

ציפור דרור