מקרים את הרגשה של ספר ישן

[אלינקה]

מקרים את הרגשה של ספר ישן

היום סימנתי ספרים והנה בידי ספר ענתיקה משנת תרפ"ד שיצא בורשה ממש כיף

 

[חייםלוי]

מכיר בהחלט אלא שאצלנו ספרים

משנת תרפ"ד הם ספרים די חדשים. אבל כל ספריה ואופייה. ספר כזה באמת עושה נעים. גם הריח וגם התחושה נעימים.

 

[Sapientia]

מכירה.

אני לא מתה עליהם, כי הם לפעמים מלאים חורים גועליים של תולעים, ובד"כ מלאים אבק

באלה שאני נתקלתי בכל אופן

אבל לי יש תחביב אחר כשאני עושה מיגון לספרים- לבדוק מתי השאילו ספר כלשהו בפעם האחרונה, ולגלות ספרים שלא הושאלו משנות ה-70, או כאלה שעדיין לא הושאלו מאז שנקנו, וכו'...

 

[אור חבצלות]

גם לי מציאה כזו קוגמת התרגשות. ואני

זוכרת כשנפל לידי ספר של ביאליק משנת תרח"צ, לא, לא טעות, סיכול האותיות כדי למנוע את הכיתוב שנת תרצ"ח. אזהיתה התרגשות גם בגלל שנת ההוצאה של הספר (1938) וגם בגלל סיכול ה"סיכול"...

 

[חייםלוי]

סיכול האותיות בתאריכים עבריים נפוץ

למדי. כך למשל תשמ"ד הופך לתשד"ם כדי לכתוב שמד או תרפ"ח שהופך לתפר"ח (הפעם מסיבה הפוכה - פריחה) ויש עוד שפרחו מזכרוני.

 

[DGtal]

היום מצאתי ספר מתקנ"ג

בספריות תורניות אין בעיה למצוא ספרים ישנים, ולעיתים אני אפילו מעביר אותם לספרייה לנדירים, לפי הצורך (למשל: תלמוד ירושלמי סדר קודשים המזוייף). אגב, רוב ספרי ליוורנו ושאלוניקי הרבה יותר יפים אחרי 200 שנה מאשר ספרי וילנא-ורשה מאה שנים אחרים, כנראה שהטכנולוגיה התקדמה ברוורס...

 

[חייםלוי]

הדפוסים הישנים היו מודפסים על

נייר שנעשה מבד. הנייר הזה מחזיק מעמד הרבה יותר מאשר הנייר העשוי מעץ שהתחילו להשתמש בו, אאל"ט במאה ה-19. זה שעשוי מעץ הוא באיכות גרועה הרבה יותר. אגב, אני לא אוהב את דפוסי שאלוניקי וקושטא כי הם בלתי קריאים. המדפיסים לא דאגו ליפי הדפוס כמו המדפיסים האיטלקים לפניהם.