מקרה שקרה 
בגלל הקרבה של עיר מגוריי, ערד, לים המלח, הוטל על התחנה שלנו לעשות סיורים באיזור הנחלים מדי שבת בכדי למנוע גניבות רכב ופריצות. שבת אחת סיירתי עם מתנדב נוסף באיזור הנחלים, רק שהפעם נתנו לנו מזדה לנטיס במקום הרכב טרנזיט הרגיל שהיינו יורדים איתו. נכנסנו עם הרכב לאחד הנחלים כאשר ראינו רכב מתקדם לכיוון היציאה עם שמשות מנופצות. ישר עצרנו את הרכב, ביקשתי מהנהג רשיונות בזמן שהמתנדב השני סקר את סימני הפריצה. מסתבר שיחד עם הרכב הזה נפרצו עוד כשבעה רכבים בתוך הנחל, וקיבלנו תיאור מדוייק של הפורץ ורכבו, בן מיעוטים שנהג בסוברו אימפרזה כסופה עם ספויילר ענקי מאחור, כונס אוויר על מכסה המנוע ואגזוז מסיבי. רשמנו את תיאור הרכב והאדם, המשכנו לתוך הנחל ובו זמנית הזמנו תגבורת מנקודת סדום לאיזור. מסרנו את התיאור לשוטר שחבר איתנו והמשכנו בכביש בדרך הביתה. לפתע ראינו את הרכב המתואר (אני ישנתי והנהג העיר אותי בחריקת בלמים), הבעיה הייתה שמאחר והאיזור בים המלח הוא הררי אין קליטה של מכשיר הקשר והסוללה של הפלאפון נגמרה. בדיווח קטוע העברנו לאחראי נק' סדום את מיקומנו וקיבלנו הוראה לשמור על קשר עין עם החשוד. ברגע מסוים החשוד הבחין בניידת והחל בנהיגה מטורפת תוך כדי שהוא חותך רכבים ומסכן את חיי הנוסעים בכביש. ביקשנו בקשר הוראות נוספות אך מפאת חוסר הקליטה היינו חייבים להחליט לבד מה לעשות. מאחר וכעת סיכן חיי אדם היינו חייבים לעצור אותו בכל מחיר וכנגד ההוראות פתחנו במרדף מהיר על כביש סדום. בשלב מסוים הגענו למהירות הרכב המקסימלית 150 קמ"ש ואיבדנו את הרכב שנסע במהירות של כ180 קמ"ש, לא הפסקנו את המרדף למרות הכל ובאיזור הכניסה לנחל דויד חברה אלינו ניידת 4X4 שהמשיכה עימנו במרדף עד המחסום שמוביל ללבנון. לצערנו קיבלו את השידור על המרדף במחסום שניות אחרי שהרכב ברח ועבר אותו, ושם הסתיים המרדף חסר התועלת... למחרת נצפה הרכב בערד אך ללא הוכחות לא הייתה לנו עילה להביאו לחקירה.
בגלל הקרבה של עיר מגוריי, ערד, לים המלח, הוטל על התחנה שלנו לעשות סיורים באיזור הנחלים מדי שבת בכדי למנוע גניבות רכב ופריצות. שבת אחת סיירתי עם מתנדב נוסף באיזור הנחלים, רק שהפעם נתנו לנו מזדה לנטיס במקום הרכב טרנזיט הרגיל שהיינו יורדים איתו. נכנסנו עם הרכב לאחד הנחלים כאשר ראינו רכב מתקדם לכיוון היציאה עם שמשות מנופצות. ישר עצרנו את הרכב, ביקשתי מהנהג רשיונות בזמן שהמתנדב השני סקר את סימני הפריצה. מסתבר שיחד עם הרכב הזה נפרצו עוד כשבעה רכבים בתוך הנחל, וקיבלנו תיאור מדוייק של הפורץ ורכבו, בן מיעוטים שנהג בסוברו אימפרזה כסופה עם ספויילר ענקי מאחור, כונס אוויר על מכסה המנוע ואגזוז מסיבי. רשמנו את תיאור הרכב והאדם, המשכנו לתוך הנחל ובו זמנית הזמנו תגבורת מנקודת סדום לאיזור. מסרנו את התיאור לשוטר שחבר איתנו והמשכנו בכביש בדרך הביתה. לפתע ראינו את הרכב המתואר (אני ישנתי והנהג העיר אותי בחריקת בלמים), הבעיה הייתה שמאחר והאיזור בים המלח הוא הררי אין קליטה של מכשיר הקשר והסוללה של הפלאפון נגמרה. בדיווח קטוע העברנו לאחראי נק' סדום את מיקומנו וקיבלנו הוראה לשמור על קשר עין עם החשוד. ברגע מסוים החשוד הבחין בניידת והחל בנהיגה מטורפת תוך כדי שהוא חותך רכבים ומסכן את חיי הנוסעים בכביש. ביקשנו בקשר הוראות נוספות אך מפאת חוסר הקליטה היינו חייבים להחליט לבד מה לעשות. מאחר וכעת סיכן חיי אדם היינו חייבים לעצור אותו בכל מחיר וכנגד ההוראות פתחנו במרדף מהיר על כביש סדום. בשלב מסוים הגענו למהירות הרכב המקסימלית 150 קמ"ש ואיבדנו את הרכב שנסע במהירות של כ180 קמ"ש, לא הפסקנו את המרדף למרות הכל ובאיזור הכניסה לנחל דויד חברה אלינו ניידת 4X4 שהמשיכה עימנו במרדף עד המחסום שמוביל ללבנון. לצערנו קיבלו את השידור על המרדף במחסום שניות אחרי שהרכב ברח ועבר אותו, ושם הסתיים המרדף חסר התועלת... למחרת נצפה הרכב בערד אך ללא הוכחות לא הייתה לנו עילה להביאו לחקירה.