מקרה מזעזע
מדובר בשירות הציבורי, משרד הרישוי ליתר דיוק הייתי שם השבוע, לאחר המתנה קצרה ניגשתי לאחד הדלפקים וביקשתי טופס מסויים, כנראה שהטופס לא נמצא בשימוש יומיומי הוא לא נמצא בכל שולחן אלא רק על המדפים שעל הקיר מאחור, הקיצר הפקידה אליה פניתי הפנתה אותו לפקידה אחרת, ואז הפקידה השנייה התעניינה מי שלחה אותי דווקא אלייה, והחזירה אותי לפקידה הראשונה, כשחזרתי אליה היא קמה והלכה עד למדף שהיה בדיוק מאחורי הפקידה השנייה לקחה את הטופס ונתנה לי... קיצור, הפקידה השנייה יכלה פשוט להסתובב, לקחת טופס ולתת לי אותו, אפילו בלי לקום מהכיסא. אם היה מדובר ביום עמוס במיוחד, הייתי אולי יכול להבין, אבל אנשים מעטים מאד היו באותו זמן באולם ההמתנה. יש לי תחושה שנותני השירות בשירות הממשלה פשוט לא מרגישים צורך להתאמץ בשביל לתת שירות אלא עושים את העבודה בצורה הכי מינימלית שתגרום להם להזיע כמה שפחות ושלא תשרף חלילה קלוריה מיותרת במהלך יום העבודה יצאתי המום ומזועזע
מדובר בשירות הציבורי, משרד הרישוי ליתר דיוק הייתי שם השבוע, לאחר המתנה קצרה ניגשתי לאחד הדלפקים וביקשתי טופס מסויים, כנראה שהטופס לא נמצא בשימוש יומיומי הוא לא נמצא בכל שולחן אלא רק על המדפים שעל הקיר מאחור, הקיצר הפקידה אליה פניתי הפנתה אותו לפקידה אחרת, ואז הפקידה השנייה התעניינה מי שלחה אותי דווקא אלייה, והחזירה אותי לפקידה הראשונה, כשחזרתי אליה היא קמה והלכה עד למדף שהיה בדיוק מאחורי הפקידה השנייה לקחה את הטופס ונתנה לי... קיצור, הפקידה השנייה יכלה פשוט להסתובב, לקחת טופס ולתת לי אותו, אפילו בלי לקום מהכיסא. אם היה מדובר ביום עמוס במיוחד, הייתי אולי יכול להבין, אבל אנשים מעטים מאד היו באותו זמן באולם ההמתנה. יש לי תחושה שנותני השירות בשירות הממשלה פשוט לא מרגישים צורך להתאמץ בשביל לתת שירות אלא עושים את העבודה בצורה הכי מינימלית שתגרום להם להזיע כמה שפחות ושלא תשרף חלילה קלוריה מיותרת במהלך יום העבודה יצאתי המום ומזועזע