עץ הדעת, טוב ורע
אני לא בטוח שלא ראינו סתירה מתקיימת במציאות. אפלטון אנאכסאגוראס והרקליטוס, למשל, טענו (ובמידה רבה של צדק, לדעתי) שכל מה שאנחנו רואים במציאות הן רק סתירות (דהיינו, דבר העונה למאפיין ולהיפוכו). עולם חף מסתירות עשוי להתקיים רק ברמה המושכלת. ולעניין (שנראה שאני כל כך אוהב לסטות ממנו) - נראה לי שדקארט לא יקבל את הדדוקציה שלך. ראשית, היא אינה מצביעה על סתירה מובהקת. שנית, היא נוגדת דברים שלטענת דקארט בהירים ומובחנים באור הטבעי של התבונה (ואני עדיין נאבק להבין את הקריטריון הזה שלו ברמה מושכלת). הקריטריונים שלכם לבחינת טיעונים אינם זהים, הטעם לשכם אינו זהה, ולכן קשה יהיה לפשר ביניכם. זה כמובן לא אומר שלא מדובר כאן בדיון פורה - ישנן מטרות נוספות לדיון, מלבד זיהוי המנצחים והמפסידים, כגון, זיהוי הנחות היסוד בה פועל כל אחד מהצדדים והביקורת שלהם - עם מה כל מכלול של הנחות מתאים להתמודד ואיפה הוא נופל. שנית, ומה שיותר עקרוני לדעתי: שאלת ביסוס הידע היא שאלה שהעסיקה את מרבית הוגי הפילוסופיה החדשה (של המאות ה- 17 - 18). השאלה התעוררה בהקשר היסטורי רחב, של התחלה חדשה תוך שיבה למקורות בדת ובמדע. אולם אין מדובר בשאלה חדשה, ונראה שהיא רלבנטית לכל תקופה: מה עושה אדם אחד צודק יותר מאדם אחר? אני לא חושב שיש שאלה בוערת יותר מזו בפילוסופיה המערבית - איך מבחינים בין אמת לשקר. היא עומדת לא רק בבסיסו של מדע, אלא גם בבסיסם של דיוני מוסר ואפילו אסתטיקה ופוליטיקה (אחרי הכל, גם דקארט כותב בעל המתודה שהוא מבקש לבסס את המדע על מנת שיוכל לגשת ולבסס תורת מוסר - מה שאולי היה עושה אם לא היה מת מקור בשבדיה). התביעה לראציונאליות של המדע היא התביעה להיותם נכונים, לביסוסו של משהו שעובד בעוגן תיאורתי חזק ויציב (במקרה של קאנט), או לביסוס משהו חדש שיעבוד ושיחליף את הישן (שמסיבות כאלה ואחרות הפך ללא רלבנטי - כמו במקרה של דקארט). ובלי קשר - נראה לי שנדחקנו לדף השני של הפורום. אני אנסה לבקש ממנהל הפורום להעלות אותנו חזרה לעמוד הראשון.
אני לא בטוח שלא ראינו סתירה מתקיימת במציאות. אפלטון אנאכסאגוראס והרקליטוס, למשל, טענו (ובמידה רבה של צדק, לדעתי) שכל מה שאנחנו רואים במציאות הן רק סתירות (דהיינו, דבר העונה למאפיין ולהיפוכו). עולם חף מסתירות עשוי להתקיים רק ברמה המושכלת. ולעניין (שנראה שאני כל כך אוהב לסטות ממנו) - נראה לי שדקארט לא יקבל את הדדוקציה שלך. ראשית, היא אינה מצביעה על סתירה מובהקת. שנית, היא נוגדת דברים שלטענת דקארט בהירים ומובחנים באור הטבעי של התבונה (ואני עדיין נאבק להבין את הקריטריון הזה שלו ברמה מושכלת). הקריטריונים שלכם לבחינת טיעונים אינם זהים, הטעם לשכם אינו זהה, ולכן קשה יהיה לפשר ביניכם. זה כמובן לא אומר שלא מדובר כאן בדיון פורה - ישנן מטרות נוספות לדיון, מלבד זיהוי המנצחים והמפסידים, כגון, זיהוי הנחות היסוד בה פועל כל אחד מהצדדים והביקורת שלהם - עם מה כל מכלול של הנחות מתאים להתמודד ואיפה הוא נופל. שנית, ומה שיותר עקרוני לדעתי: שאלת ביסוס הידע היא שאלה שהעסיקה את מרבית הוגי הפילוסופיה החדשה (של המאות ה- 17 - 18). השאלה התעוררה בהקשר היסטורי רחב, של התחלה חדשה תוך שיבה למקורות בדת ובמדע. אולם אין מדובר בשאלה חדשה, ונראה שהיא רלבנטית לכל תקופה: מה עושה אדם אחד צודק יותר מאדם אחר? אני לא חושב שיש שאלה בוערת יותר מזו בפילוסופיה המערבית - איך מבחינים בין אמת לשקר. היא עומדת לא רק בבסיסו של מדע, אלא גם בבסיסם של דיוני מוסר ואפילו אסתטיקה ופוליטיקה (אחרי הכל, גם דקארט כותב בעל המתודה שהוא מבקש לבסס את המדע על מנת שיוכל לגשת ולבסס תורת מוסר - מה שאולי היה עושה אם לא היה מת מקור בשבדיה). התביעה לראציונאליות של המדע היא התביעה להיותם נכונים, לביסוסו של משהו שעובד בעוגן תיאורתי חזק ויציב (במקרה של קאנט), או לביסוס משהו חדש שיעבוד ושיחליף את הישן (שמסיבות כאלה ואחרות הפך ללא רלבנטי - כמו במקרה של דקארט). ובלי קשר - נראה לי שנדחקנו לדף השני של הפורום. אני אנסה לבקש ממנהל הפורום להעלות אותנו חזרה לעמוד הראשון.