מקנן בי החשש או מקונן בי החשש ?

[OTPOK]

מקנן בי החשש או מקונן בי החשש ?

איך כותבים ?

 

[מיכי 10]

*מקנן* - בלי לבדוק במילון, כי אני מתעצלת,

אלא מתוך ידע אישי:

מקנן - בא מהמילה קֵן. בונה קן, מתביית.

מקונן - מהמילה קינה. נושא קינה, בוכה על המֵת.

 

[trilliane]

זה דווקא לא קשור לשורש, מאחר שבבניינים הכבדים

קיימת הזדהות צורנית בין גזרת ע"ו/י (ק-ו-ן) לגזרת ע"ע (ק-נ-ן) ולכן ברמת העיקרון לשני השורשים נכונה הצורה "מקונן".
אבל נוח לבטא בידול משמעות בשינוי צורני, ואולי לכן "מקנן" נוטה על דרך השלמים (כבר במקרא).

 

[יאקים2]

הזהות (הזדהות?!) הצורנית בין נע"ו-י לבין ע"ע

אכן ידועה וקיימת. אבל לא כל כך הבנתי ש"ברמת העיקרון" ניתן לומר הציפור מקוננת לה על עץ גבוה.

 

[trilliane]

אכן זהות

(במקור כתבתי "חלה הזדהות" ואז החלפתי את הפועל אבל לא את שם העצם...).

"ברמת העיקרון" לשני השורשים יכולה להתאים הצורה "מקונן"; ברמת המעשה, חל בידול. לו לא היה קיים השורש "מקונן" במשמעות קינה, בהחלט ייתכן שהיינו אומרים שהציפור מקוננת לה על עץ גבוה (וזה היה תקין לחלוטין).

 

[מיכי 10]

אהה. אז כנראה שאני מכירה רק את הבידול.

 

[trilliane]

בשורשים האלה או בכלל?

 

[מיכי 10]

התכוונתי לשורשים האלה. אני לא זוכרת

כרגע דוגמאות נוספות מהסוג הזה, אבל מעדיפה בידול במקרה כזה.

 

[trilliane]

הפעלים האלה נבדלים כבר במקרא, כאמור

ואני לא מצליחה לחשוב כרגע על דוגמאות של שורשים דומים ע"ו וע"ע;
הנקודה שלי הייתה שבעיקרון שתי הגזרות האלה נוטות אותו הדבר (כשהן לא על דרך השלמים) וכדי לזהות את השורש צריך להכיר אותו או להשוות לפעלים/שמות אחרים.
לדוגמה:
מסובב (ס-ב-ב)
משוטט (ש-ו-ט)
מפורר (פ-ר-ר)
מעורר (ע-ו-ר)

 

[מיכי 10]

תודה, אבל זה בכלל לא ברור לי.

מצד שני, זה לא נורא, כי כמו שהיו המורות של פעם אומרות:

"אני את הבגרות שלי כבר עשיתי!".

אז גם אני!
ולא כל כך מפריע לי שבנושא הזה אני לא מתמצאת. (ובמחשבה שנייה, בכלל "לא הייתי כשלמדו את זה", כי בכיתות י"א י"ב לא לָמַדתי מקצועות כאלה, אלא רק את מקצועות הכימיה וכד').