השערה חתולית
הפעל חת"ל מופיע בתנ"ך כמה פעמים: בֶּן-אָדָם, אֶת-זְרוֹעַ פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי; וְהִנֵּה לֹא-חֻבְּשָׁה לָתֵת רְפֻאוֹת לָשׂוּם חִתּוּל, לְחָבְשָׁהּ לְחָזְקָהּ--לִתְפֹּשׂ בֶּחָרֶב. (יחזקאל ל כא) בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ; וַעֲרָפֶל, חֲתֻלָּתוֹ. (איוב לח ט) וּמוֹלְדוֹתַיִךְ, בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ לֹא-כָרַּת שָׁרֵּךְ, וּבְמַיִם לֹא-רֻחַצְתְּ, לְמִשְׁעִי; וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ, וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ. (יחזקאל טז ד) המשמעות היא לחבוש, לכרוך, לעטוף וכד', שכולם עניינם תנועה סיבובית, והנה, אחת התכונות האופייניות לחתול היא שכיבה בתנוחה מעוגלת, כרוך סביב עצמו. יש אפילו פועל מיוחד לזה, "להצטנף", שבדיוק כמו "לחתל" עניינו תנועת חבישה סיבובית, כפי שכורכים טורבן, או בעברית - מצנפת. אז אולי החתול בא מכך שזו חיה שמצטנפת לה, מתחתלת סביב עצמה?