מקומם אותי מאוד (ותאיר מישהי את עיניי)

ulytka

New member
מקומם אותי מאוד (ותאיר מישהי את עיניי)

התגובות לביטול כתב האישום נגד שני הנערים שהיו חשודים בגרימת השריפה בכרמל עזבו את זה שבהחלט יכול להיות שביטול כתב האישום אינו מבוסס דיו ועזבו את זה שהם צריכים לתת את הדין אם הם אכן גרמו להצתה אבל מכאן ועד להאשים אותם בגרימת מותם של אנשים שנהרגו בגלל מחדלים של ממשלה אחת שלא ידעה לנהל את האירוע, לספק את התשתית והמשאבים, לקבל החלטות נכונות בזמן...? האש הוצתה באשמת מישהו כנראה אבל עד לרגע בו נהרגו ממנה אנשים היו לממשלה מספיק הזדמנויות למנוע את המחיר הכבד ששולם והיא לא עשתה זאת אז להתחבא מאחורי גבם של שני נערים שעישנו נרגילה? ליבי עם משפחות הנספים. זה אסון איום, אובדן כבד... אבל צריך לעצור ולשאול האם באמת שני הנערים הם אלה שצריכים לתת את הדין על אובדן חיי אדם?
 

rnavina

New member
תגובות כאלה לא מפתיעות אותי

הרי התרבות הפוליטית פה היא לא לקחת אחריות, לא להתפטר כשיש מחדל שלך, אלא להאשים את הש"ג
 

efratcn

New member
וזה לטעמי גם נגוע בגזענות.

אני לא בטוחה שאם היה מדובר ב-3 נערים "בני טובים" מהרצליה היתה כזו התקוממות.
 

ulytka

New member
אני פחות רואה פה גזענות

אם כבר זה תוצר לוואי של כל ההתנהלות העלובה סביב האירוע הזה, מתחילתו ועד עכשיו אני זוכרת שזה קומם אותי גם בזמנו- כזו עליבות בעיניי. בנקודה מסויימת הרגשתי בושה שזה המקום שאליו אני משייכת את עצמי. לפעמים אני מרגישה שאני עדיין כאן בעיקר "למרות" ופחות "בזכות"
 

efratcn

New member
את מתכוונת למרות החוקים הגזעניים החדשים?

כי אני ממש מתחילה לפתח צורך עז לרדת מהארץ.
 

ulytka

New member
הלמרותים שלי הם לצערי בכל הרמות

מהרשות המחוקקת ועד להורה שעוקף אותי בתור לאיזור ה- DROP OFF בחנית ביה"ס כי אני ממתינה יפה מדי שיפנו לי מקום כן, אני יכולה לצאת להלחם על מה שאני מאמינה בו אבל לא בא לי לשזור את חיי בעצומות, מאבקים, הפגנות, מחאות כדי לקבל תנאים מינימליים של קצת שקט, נחת, אמון, סיפוק, הזדהות... פעם מחוות הומניטריות של משלחות חילוץ ישראליות שיוצאות לאזורים מוכי אסון ומצילות את היום היו מחדירות בי גאווה לאומית ומעבירות בי רטט. היום זה שווה בעיניי כקליפת השום כשאני רואה איך אנחנו בתוך עצמנו, אחד עם השני. אני מעדיפה לסוע שעה בדרך הארוכה אך פנויה מאשר לבלות את אותה שעה בדרך הקצרה אך עמוסה כי אז זה אומר לקבל לפנים את עמישראל ולהתבעס... אולי דווקא ישמח אותי לשמוע שבכל מקום אחר זה כך ואני בעצם צריכה להיות מאושרת בחלקי
 
זה לא בכל מקום כך.

נהוג לומר שבכל מקום יש בעיות וזה נכון אבל הן לא אותן הבעיות. ואני מאוד מבינה על מה את מדברת.
 
למעלה