מקומו של הכאב
יצא די ארוך. אז לכו ותכינו איזו כוס קפה קודם לפני שתקראו את זה.
אני מאוד אוהב את הטבע. תמיד נדהמתי מהאפקטיביות של האבולוציה. כיצד היא זורמת כלפי מעלה בכל מני כיוונים. אחד הדברים שהכי מדהים באבולוציה הוא שהיא מקיימת את עצמה. היא חיה על עצמה. מתפתחת מעצמה. ככה, לבד. הדבר שהכי חשוב לאבולוציה זו אפקטיביות. כמה שיותר אפקטיבי, יותר טוב. וכך, היא נעשתה מומחית בליצור יצירות אפקטיביות יותר ויותר. זה הוביל אותי לחשוב עלינו, על בני האדם. מדוע יש לנו פחד? מדוע אנו חשים כאב? מדוע יש לנו את כל המחסומים האישיים האלו לעבור? מדוע אנו מסוגלים לחוש תיסכול וייאוש ורוע? הרי כל זה מעקב אותנו. מעקב את האפקטיביות שלנו. מדוע האבולוציה לא סידרה את פני הדברים כך שתמיד נחוש חזקים ובטוחים? זה בהחלט בטווח כוחה. הרי היא זו שיצרה את האפשרות לחוש כאב ופחד. תהיו בטוחים שאם אנו מסוגלים להרגיש כאב ופחד, חייבת להיות סיבה כל שהיא. חייבת להיות סיבה למה הרגשות האלו שם. מדוע המוח שלנו מייצר רגשות שכאלו. חייבת להיות פה אפקטיביות מסויימת. ואז זה הכה בי. פיתחתי לי תאוריה קטנה. הרי מה מניע את האבולוציה להתפתח? מה מניע יצור מסויים לפתח משהו חדש? יש המון מניעים, אך מהוא המניע העתיק ביותר? כאב! פחד! אתה לא רוצה שיאכלו אותך? תפתח שיניים. מישהו פיתח שיניים יותר גדולות? תפתח שיניים יותר חדות. מישהו יותר חזק ממך? תהיה יותר מהיר ממנו. ככה זה עובד בטבע. אנו, כבני האדם, הגענו לרמה אחרת. הגענו לרמה בה יש לנו מניעים אחרים להתפתחות, כגון ביטוי עצמי, אהבה, ועוד. זה אחד ההבדלים הבולטים בנינו לבין שאר עולם החי. אך מדוע עדיין אנו חשים כאב נפשי? מחסומים פסיכולוגיים? פחד? למה הם שם? הם שם בשביל להניע אותנו להתפתח. הם שם על מנת שנשבור אותם. הם שם על מנת להוות לנו מכשול. להניע אותנו להתפתח לרמה גבוהה יותר על מנת לעבור את המכשול הזה. זו האסטרטגיה בה האבולוציה משתמשת כדי להתפתח. היא תוקפת את עצמה! ומשום שהאבולוציה בנוייה לספיגת כוח שלילי והפיכתו לכוח חיובי גדול פי כמה וכמה (לדוגמה, עצם שנשברת ומתאחה, מתחזקת פי עשר), אז כך היא מתפתחת. כך היא גדילה. משתכללת. ככל שהיא משתכללת, כך גם המחסומים המיועדים לשבירה משתכללים (לחיות אין בעיות פסיכולוגיות ומצוקות נפשיות ברמה, בעומק ובמורכבות שבני האדם חשים). זהו מקומו של הכאב. זהו מקומו של הפחד. אם היינו מנושלים מכל מכשול, היינו מתפתחים הרבה הרבה הרבה פחות באפקטיביות, אם בכלל. משום שלמה להתפתח עוד יותר אם הגעת לרמה בה אתה מרוצה מהכל? כאשר אנשים חשים כאב, פחד, חרדה, מצוקה נפשית, מחסום פסיכולוגי כמו ביטחון עצמי נמוך, הם נוטים לחשוב שאסור להם להרגיש ככה. הם חושבים שמשהו לא בסדר איתם. הם לא מבינים למה הם מרגישים ככה. מדוע? אין סיבה? לכל אחד יש את הסיבה שלו, את הסיפור שלו, את המאבק שלו. לאלו שמסרבים לקבל את המחסומים האלו ונלחמים גם בנחישות וגם ברגיעות על מנת לעבור אותם, במהרה ימצאו את עצמם ברמת חיים אחרת. רמת חיים הרבה יותר חכמה. מפותחת יותר. מלומדת יותר. זה עיקרון היין יאנג. לכל דבר יש דבר שהפוך לו, המאזן אותו. שני ההפכים לעיתים נלחמים, לעיתים משוחחים בניהם. אך תמיד עם אותה תוצאה - הם מפתחים אחד את השני. יוצרים מעגליות של אנרגיה, מעגל שגודל מעצמו.
יצא די ארוך. אז לכו ותכינו איזו כוס קפה קודם לפני שתקראו את זה.
