מקודם
ממש רציתי לצעוק כאן (אההה), ממש רציתי לבכות, ממש רציתי לדבר על מתי אעבור את הגל הזה של בכלל ושל השבת.. אבל אז הייתי רק אמא, ותוך כדי גזירת הציפורניים במשך כמה דקות ארוכות מרוכזות, בהן חשבתי רק על צפורניים, רק על לשמור שהן לא יפלו, וכמובן רק על זה שזה לא יהיה כואב.. תוך כדי נטילת היידים שאחרי, פתאום חזרה אלי ההרגשה הטובה, תחושת המיקוד והריכוז, ועמהן התחושה החשובה של 'כאן ועכשיו', של מה שחשוב.. אלו כלים נפלאים.
ממש רציתי לצעוק כאן (אההה), ממש רציתי לבכות, ממש רציתי לדבר על מתי אעבור את הגל הזה של בכלל ושל השבת.. אבל אז הייתי רק אמא, ותוך כדי גזירת הציפורניים במשך כמה דקות ארוכות מרוכזות, בהן חשבתי רק על צפורניים, רק על לשמור שהן לא יפלו, וכמובן רק על זה שזה לא יהיה כואב.. תוך כדי נטילת היידים שאחרי, פתאום חזרה אלי ההרגשה הטובה, תחושת המיקוד והריכוז, ועמהן התחושה החשובה של 'כאן ועכשיו', של מה שחשוב.. אלו כלים נפלאים.