מקבץ שאלות לרב

Free Smile

New member
מקבץ שאלות לרב

מראש אבקש להתיחס אליי כבור ועם ארץ לגבי כל דבר הקשור בדת ולכן אשמח לתשובות המתאימות לכזה. 1- ענין הנשמות - אינני ממש מכיר את הנושא אך שומעים מדי פעם שביהדות נאמר כי לכל אדם יש נשמה וכי היא באה לארץ לשם מטרת תיקון ואז ממשיכה הלאה. השאלה היא האם יש באמירה הזאת דבר נכון או שהיא סילוף מנותק מהמקור, ואם אמת היא - אז מה פשר התרבות הנשמות כפי שמתרבים בני האדם? אם נניח שאכן היה מבול והיה צורך ליצור מחדש דורות שלמים של אנשים, הנשמות הללו היו בהמתנה לבואן לארץ? הלכתי עם זה רחוק מדי, ודרוש לי הסבר. 2- דין שבת - מהנודע לי אין ליצור שום פעולה בשבת. משמע אין להדליק אש ואין להבעיר דלק ברכב. אך מה באשר להשארת האש דולקת או לצורך נסיעה - לקחת טרמפ, כך שלא אתה יוצר הפעולה? או שמא לקיחת יתרון בפעולה שנעשית בכל מקרה הינה כאותו הדין? ובעצם זה לא מה שחשוב להכנס לדקויות אלה, כמו לזכור את השבת עצמה. תודה רבה לבינתיים ולרב !
 

אלי ו.

New member
בקשר ל 2

יש 39 "אבות מלאכה" שהן מלאכות האסורות בשבת ומהן לומדים על האיסורים השונים. נכון, אסור להבעיר אש אבל מותר להשאיר את האש דולקת. אסור להגביר את האש או להוסיף עצים למדורה וזו אחת הסיבות מדוע נסיעה במכונית שהותנעה לפני שבת אסורה. יש עוד סיבות כמו טילטול, גבול שבת וכו'. כעקרון, אם מישהו ימציא רכב אוטומטי, שאינו מושפע מעלייה וירידת נוסעים שפועל במקום עם עירוב וללא צורך בתשלום, אולי באמת יהיה ניתן להשתמש ברכב כזה בלי לחלל שבת.
 

אופירA

New member
מנהל
תשובות בסיסיות

2. מותר להשתמש באש דולקת, שהובערה לפני השבת, בתנאי שלא נעשית באש עצמה שום פעולה ומשתמשים רק לאורה או לחומה. לכן כאשר משתמשים באש כדי לחמם מאכלים, מכסים אותה בכיסוי פח, כדי שהסיר לא ייגע בלהבה ולא ישנה אותה ע"י תנועתו, אלא רק יתחמם מחומה המלהיט את הפח המכסה אותה. אם מדליקים נורה או מזגן לפני כניסת השבת, מותר ליהנות במהלך השבת מהפעולה המתרחשת מאליה, ללא התערבות של יד אדם. אבל ברכב, על אף שהותנע מלפני השבת ואין יד אדם גורמת לתחילת הפעולה, בכל זאת יד האדם מתערבת בפעולה עצמה: כל פעולה בנהיגה משנה את המגעים החשמליים ותהליך הבעירה שבמנוע הרכב, מגבירה ומנמיכה ללא הפסק. לכן לא רק שאסור לנהוג ברכב או לנסוע בו כשמישהו אחר נוהג בו, אלא גם אסור להולך רגל לעבור בכביש אם הדבר יגרום למכונית לבלום או להאיט לשם כך (כלומר הולך הרגל יגרום לנהג לחלל שבת). לכן שומרי שבת מקפידים במיוחד לעבור בכביש רק כשהוא פנוי לחלוטין, או כאשר הרמזור ירוק (והמכוניות עצרו בלאו הכי בגלל הרמזור, ולא בגלל היהודי שחצה את הכביש). גם במעלית שבת - אמנם הפעילות החשמלית מתרחשת מאליה והאדם אינו לוחץ על כפתור וסוגר מעגל חשמלי, אך עצם כובדו בהיכנסו למעלית שנפתחה מאליה יוצר הגברת הזרם החשמלי, ולכן אסור להשתמש במעלית שבת בשבת! (מלבד מקרים של פיקוח נפש, שבהם לאו הכי מותר לחלל שבת...). 1. עניין הנשמות אין איש רשאי להתעסק בו ולהיות בקי בו, ללא שילמד את כל התורה כולה מהחל ועד כלה לפרטי פרטיה, ויהיה בקי בה לחלוטין קודם לכן. כדי לסבר את האוזן באופן כללי, צריך להבין את תכלית בריאת העולם עפ"י עיקרי היהדות: נשמת האדם היא חלק אלוק ממעל. הקב"ה נפח באדם שנברא נשמת חיים. כלומר העניק לנברא ממהותו האלוקית של הבורא. הנשמה קיבלה תפקיד בירידתה לעולם המעשה - לעסוק בתיקון העולם. לצורך תפקידה ניתנה לה בחירה. כחלק מתהליך התיקון וכפונקציה של הבחירה שבחר האדם הראשון - התחלקה נשמתו למספר גדול של נשמות, שכ"א מהן צריכה לתקן תיקון מסוים, וכל התיקונים המסוימים הם חלק מהתיקון הגדול השלם. הנשמות היורדות לתקן - כ"א בזמנה עפ"י תפקידה - לא מבצעות תמיד את התיקון באופן שלם, ולכן יורדות שוב בגלגולים נוספים בגופים אחרים, עד שיושלם התיקון המלא. כלומר, אמנם יש מספר מוקצב לנשמות, אבל מספר הגופים בהם יירדו הנשמות רב יותר, לפי מספר הגלגולים של כל נשמה. הנשמות שהשלימו תיקונן חוזרות למקורן - מתחת לכסא הכבוד בעולם העליון, עולם האמת. עניין התיקונים, ירידת הנשמות וגלגוליהם השונים הוא חשבון שאין לשום אדם יד ורגל בו, ויכולת להבין אותו לחלוטין. זהו חשבונו של בורא העולם.
 

Free Smile

New member
נראה לי שכל הדינים הללו לשמירת שבת

הם הסתבכות והרחקת לכת, כאילו נתנו חוק ואז מצאו דרכים לעקוף אותו מהצד. ואז קורה שיש ריבוי דעות במקום הסכמה פשוטה - למשל אם מותר להכנס למעלית שבת או לא, אם יצירת פעולה כה שונה משימוש באותה פונקציה שנעשית מעצמה... תודה על כל פנים
 

Free Smile

New member
סמנטיקה= חקר משמעות המילים

ביהדות יש את זה הרבה, בורכנו בלשון הקודש. ולענינו - מה פשר "בריאה", והבדלה מ"יצירה", הרי לא לשווא שתי מילים נפרדות הן. כמו שכתוב במאמר, האפונה שזורקים לסיר היתה כבר קיימת קודם ואינה נבראת על ידי בישולה. אולי הפעולה הכימית היא שאסורה. גם החשמל גם ככה זורם בחוטי החשמל ברחוב ובבית, ללחוץ על מתג רק מאפשר לו לעבור בעוד כמה חוטים. לדעתי השאלה היא מהותית יותר מ"עשה" או "לא תעשה", במובן של הכוונה שאיתה נעשים הדברים. משמע אין צורך באדם שכלתני שלמד היטב והגיע לדעה מגובשת לגבי מותר ואסור, אלא לב שפועל בהתאם ולא רק מוח כי אנחנו לא רובוטים (אלא רובוטים רגשיים
). ישנה גם הכימיה הפנימית. למשל לחייך - זו פעולה שיוצרת זימון של הורמונים מסוימים שאחראים לשמחה. אם כך פעולה פנימית מותרת, אך להמנע מכימיה חיצונית, להבנתי (הלא מלאה)
 

Free Smile

New member
חששתי פן כך יקרה ../images/Emo13.gif אקצץ בדבריי

אם השבת מסמלת את השבתת תהליך הבריאה, מהו ההבדל בין "יצירה" ל"בריאה"? האם מותר לעסוק בפעילות יצירתית כמו ציור? ובכלל עד כמה יש טעם להגרר אל תוך אלפי דקויות קטנות שנובעות מתוך האמונה אך דרך הראש ולא מתוך הבנה מהלב לגבי חשיבות ערך השבת? כל מה שאמרתי על הכימיה בא לאמר או לשאול כי אסור לבצע פעולה כימית/פיזית אלא רק בתוך הגוף שלנו עצמנו שהוא חלק מאיתנו ולא תתכן אפשרות שלא ניצור בו פעולה כימית כלשהי (זה קשור כבר לכימיה פנימית, פעולה כמו חיוך בלבד משנה משהו בגוף)
 
בחשמל יש ניצוץ והניצוץ הוא אש

ידוע הדבר שכאשר יש דליפת גז אז אסור לגעת במתג החשמל וזה למה? כי הוא יוצר ניצוץ שיכול להבעיר את כל הבית אם הוא מלא בגז בישול. מכאן שהמתג יוצר אש גם בלי שום קשר לפעולת החשמל. לא הבנתי מה אמרת על הבריאה ויצירה אבל בכל אופן יצירה זה לקחת בול עץ ולעשות ממנו שולחן זה מלשון צורה לתת לו צורה. ובריאה זה יש מאין,לקחת כלום ולעשות ממנו משהו. שזה רק הבורא יכול אנחנו נוצרים שיכולים רק ליצור.
 
הוספה

ולאלה שחושבים שהטבע יצר אותנו: זה כמו להגיד שאם ניקח מסמרים וקרשים ונעשה רעידת אדמה יצא לנו שולחן
 

Free Smile

New member
איך נראה לך שהוא ברא אותנו

אם לא באמצעות הטבע? הטבע כאן שחקן מפתח
תמיד טענתי שהטבע הוא הכל באותה מידה שה' הינו הכל זה בערך אותו דבר, או ביטוי האחד של האחר
 

אופירA

New member
מנהל
התפלספות לחוד ואמת התורה לחוד

יש עקרונות וכללים רוחניים, שניתנו לנו באמצעות התורה, ושמורים לנו את רצונו של הקב"ה, בורא העולם ומנהלו, לגבי התנהלותנו בשבת. הם מגדירים בצורה מדוייקת מה משמעות לקדש את השבת, מה משמעות לחלל את השבת. הם אינם משאירים מקום לאינטרפטציות אישיות ול"נראה לי", "אני מבין ככה", "אני חושב ככה" וכו'. כשאנחנו מדברים על המלאכות האסורות בשבת, אנחנו מדברים על "מלאכת מחשבת", שהיא כל עבודה המביעה את השליטה שלנו בסביבה ובטבע. בשבת אנחנו "מחזירים את העולם לבוראו", כביכול, ומפסיקים לעשות כל דבר שמביע את השלטון שלנו בעולם. במקום להמשיך לשלוט ולמשול בעולם, כמו שהאדם עושה במהלך כל השבוע, אנחנו יושבים ונהנים מעולמו של הקב"ה, ובכך שעושים את זה אנחנו אומרים לקב"ה שכל מטרתינו בעשייה שלנו במהלך השבוע היא למענו ולמען תיקון עולמו. מה שמשנה הוא שבאותו יום, בשבת, האדם אינו מתערב בבריאה. כלומר לא צריך לברוא אפונה כדי לחלל שבת, מספיק להתערב בהתנהלותה בבריאה, באופן שלפי הכללים מחלל את קדושת השבת. יש התרחשויות בבריאה שאינן מהוות התערבות של שליטה בבריאה, ואינן מחללות את השבת - כמו החיוך, הנשימה, האכילה והחזרת החסה למקרר. אם זורקים את האפונה הטרייה לסיר ואין מחממים את הסיר - אין התערבות של שליטה בבריאה. אם מחממים את הסיר עם האפונה הטרייה בתוכו מעבר לטמפ' מסוימת - חוללה השבת. זה הסבר על קצה המזלג. ע"מ לסבר את האוזן, ולא ע"מ להגיע לתובנות לעומק. את פרטי הכללים וסיבותיהם יש ללמוד בצורה מובנית, כמו שלומדים כל חומר מורכב: החל מ-א'ב', וכלה ב-ש'ת'. קצת מצחיק לחוות דעה ולהביע תובנות על חומר שלוקח לאנשים כמה שנים טובות ללמוד, בלי ללמוד אותו קודם לכן מהחל ועד כלה. התשובות שקיבלת בפורום ובאתר הידברות זה רק להסביר לך למה צריך ללמוד כמה שנים כדי להבין מה הולך בהלכות שבת ומדוע כל הפרטים לא מיותרים בכלל ואינם אינטרפטציה אישית של כמה רבנים.
 

Free Smile

New member
אהבתי את תשובתך!

וחוץ משאלה שעלתה לי בראש - והיא: אם כך, על פניו נראה שעבודה במסחר (סוג עבודה שלא מתערבת בבריאה) אמורה להיוותר מותרת לעיסוק גם בשבת - יש בה סיכום של כמה דברים. וברור לי מאליו שלא סתם אנשים לומדים דנים וחוקרים במשך דורי דורות.
 
למעלה