צר לי שיש לכם כזה נסיון מר..
כנראה שבצילום מה שיותר חשוב מהמצלמה זה הצלם.. גם בסטילס אפשר לעצבן אנשים להגיז להם לזוז לפה לשם (לשלוח את החמות "עוד קצת אחורה" בצילום בגרנד קניון
), לבזבז שעות על שימוש בחצובות, כוונוני צמצם, מבזק ושאר ירקות. גם התמונות לא תמיד מעניינות את כל החברים, בעיקר גם איזה סוג תמונות. לדוגמא: אחותי עשתה טיול תרמילאים באירופה, חזרה עם כמה מאות תמונות כולן של אחותי על רקע משהו: על רקע מגדל אייפל, על רקע מוזיאון, על רקע קתדרלה זאת או אחרת וכו'. תמיד היא באמצע של משהו. אז נניח שאפילו היתה יפהפיה (והיא לא
) אחרי איזה 20-30 תמונות נמאס לראות כל הזמן אותו אוביקט על רקע משהו. אז צלמת טובה היא לא ולא כולם אוהבים להסתכל על התמונות. אני מצלם בשקופיות, וגם על זה שמעתי שזה מעצבן ואין לאף אחד סלבנות. ועדיין אני עושה הקרנות ואנשים נהנים. בודאי שאני לא שם כל פעם את כל ה-3000 שקופיות שיש לי מכל הטיולים, וגם לא מראה לאנשים את כל 5000 התמונות המודפסות, וגם לא מראה את כל עשרות השעות בוידאו... עצה- להראות חוויות מהטיול לחברים/משפוחה/הרצאות/וכויוב' הכי טוב להכין רק HIGHLIGHTS. למשל, להכין שתי קסטות שקופיות הכי יפות, הכי מייצגות, הכי מעניינות, אלבום תמונות אחד כנ"ל, ובוידאו להכין קליפ קצרצר נניח של איזה 20 דקות הכי מעניינות, לערוך אותו עם מפה שמסמנת את המסלול, לשים קצת מוזיקה וכו'. השקעה לא גדולה, אבל שלא מתישה את המסתכלים. כמובן שזה צריך להיות מלווה במה שאגרתם אצלכם בזכרון- סיפורים מעניינים, מצחיקים, תופעות מוזרות וכל מה שראיתם ומי שלא היה שם לא יידע אם לא תעבירו אליו את החוויה. מי שרואה את התמונות שלכם ושומע את הסיפורים שלכם צריך להרגיש שהוא חייב ללכת עכשיו לקנות כרטיס... ובמהלך הטיול- "למי יש זמן לעצור לצלם"? בעצם בשביל מה בכלל לעצור להסתכל? ממהרים לאיפושהו? עד כדי כך שאין זמן לעצור לצלם? בשביל מה לנהל יומן? בזבוז זמן! מישהו יקרא את זה פעם? מישהו יסתכל על התמונות פעם? כן, כן, וכן!!! צריך למצוא זמן לעצור, להתפעל מדברים- גם לצלם. ראיתי כאלה שאפילו מציירים אתרים, נופים וכו'. יושבים עם בלוק ועושים ציור עם עפרון. או רושמים חוויות בפנקס. חברה', קחו את הזמן להרגע, מי יודע מתי בפעם הבאה ייצא לכם לעשות את טיול חייכם. תחזרו עם כמה שיותר חוויות, בזכרון (זה בדוק- עם הזמן הוא מתפוגג- הרבה יותר מהר מהזמן שתמונה/שקופית/וידאו/יומן מתקלקלים). בעוד 10 שנים אולי זה הדבר היחיד שיישאר לכם מהטיול המדהים שעשיתם, לא שווה לעצור מדי פעם לכמה דקות ולקחת צילום של אנשים מעניינים, נופים יפים, אתרים מקסימים או כל דבר אחר שתרצו לקחת הביתה? לתמיד? לגבי וידאו- אני לא רואה מדיה אחרת שיכולה להעביר למשל את צלילה התופים בטקס התבגרות של שבט הסמבורו באפריקה, את קולות הניגון והתפילה המהדהדים במנזרים בטיבת, או בכנסיות, או אריות רודפים וטורפים בופלו באפריקה. לפעמים זה משלים צילום סטילס, לפעמים צריך להחליט או זה או זה. אבל טוב שיש אפשרות לבחור. מצלמות וידאו היום לא כ"כ כבדות ולא מסורבלות ואפשר להסתדר עם זה גם בטרקים הכי קשים. אריזה נכונה בתרמיל והמצלמה תשרוד גם בתחתית ערימת ציוד בארגז של טנדר שיושבים עליו איזה 20 כושים, עם כל הקפיצות של דרך אפריקאית טיפוסית, או נפילה של התרמיל כמה עשרות מטרים במורד של מדרון תלול. אז אל תתנו לצילום להשתלט לכם על הטיול, אבל אל תשכחו שזה חלק לא פחות חשוב מכל הזכרונות שתביאו אתכם בראש הביתה.
