מציצת אגודל

[68פרח]

מציצת אגודל

לכל החברים שלום רב האם ידוע לכם מה אפשר לעשות כדי שבתי בת ה-3 חודשים לא במצוץ אצבע??? וזה מגיל 0 תודה רבה אשמח לקבל כל דעה

 

[She Dolphin]

ובעצם... למה שהיא לא תמצוץ אצבע?

 

[שרון של אייל]

היתרון של מציצת אבצע, להבדיל ממוצץ

שהילדה זקוקה ליד שלה כדי לעשות דברים שונים, ואז מציצת האצבע מתקיימת רק בזמנים שהיא זקוקה למציצה לצורך התרגעות. ילד שמוצץ מוצץ יכול לשחק שעות עם המוצץ בפיו.

 

[נעה גל]

יפה! לא חשבתי על זה

 

[נעה גל]

לא תמיד אפשר לעשות משהו...

כמו כל דבר, זה מאוד תלוי בבת שלך. עם אורן (היום בת כמעט שש ומוצצת אצבע) לא הצלחתי למצוא תחליף, עם איתמר הצלחנו. עברנו על כל המוצצים הקיימים עד שמצאתי את המוצץ שהוא אהב מספיק בשביל לוותר על אצבע. המוצץ המדובר היה מוצץ הכי פשוט מגומי עם הראש הכי גדול [היום אנחנו לאט לאט מקטינים את גודל הראש]. אז את יכולה לנסות להחליף מוצצים, אם היא תמצא אחד שיעזור לה, היא תוותר על אצבע ואם לא... אין מה לעשות מעבר לשמחה שהילדה מוצצת אצבע. למה שמחה? כי יש במציצת אצבע הרבה יתרונות: א. היא לא מתבלת ולא הולכת לאיבוד ב. היא מאפשר לילדה ללמוד להרגע בעצמה ולא להיות תלויה בגורם חיצוני בשביל הרגעה. ג. היא תמיד זמינה ומאוד טעימה

. ולא צריך לקום בלילה בשביל "להכניס" מוצץ. יש גם חסרונות - כמובן: הגמילה לפעמים קשה יותר (לא אצל כולם, אגב) ומאוחרת יותר ואצבע, כמו מוצץ, עלולה לפגוע במבנה השיניים. הבעיה הופכת קשה במיוחד כאשר, יש מבנה שיניים בעייתי מלכתחילה.

 

[לאה_מ]

אני מצטרפת לדעות התומכות בלא לעשות

כלום. האמת, שהסיבה העיקרית שלי היא, שלדעתי בגיל 3 חודשים אין שום טעם לנסות למנוע מתינוק משהו שמרגיע אותו. שנית, כל הסיבות שנמנו כאן לגבי הזמינות של האצבע, הנוחות בתפעול, העובדה שהיא משמשת בדרך כלל הרבה פחות זמן ביממה מאשר מוצץ - הן נכונות. אני גם חושבת שמבחינה אורתודנטית אין יתרון למוצץ על פני אצבע. לגבי קלות הגמילה - מהנסיון הבודד שיש לי עם מציצת אצבע - שירה מצצה אצבע מגיל חודשיים בערך והפסיקה מעצמה לפני גיל שנה (בשלב שדוקא הצטערתי שהיא הפסיקה למצוץ, כי זה היה מאד מרגיע אותה ועוזר לה להרדם), כך שלא בהכרח הגמילה היא קשה ובגיל מאוחר.

 

[כרמית מ.]

עוד רעיון

אני אישית גם מעדיפה בהרבה אצבע על מוצץ (ויש לי דוגמאות משני הסוגים) בעיקר בגלל כל מה שנאמר פה - זמינות האצבע מאפשרת שימוש מתי שצריך, ואי-שימוש בשאר הזמן, כך שאין לאצבע את הבעיות הנלוות למוצץ של פחות חקירה בפה (בעוד חודשיים-שלושה), בעיות בהתפחות הדיבור, הרגל למציצה מתמדת, ובעיקר היא לא הולכת לאיבוד גם בלילה (טוב, פעם אחת מיתר, כשהיתה קטנטונת, העבירה את היד דרך סורגי המיטה ואז לא הגיעה לאצבע... אבל מה זה לעומת מאות הקימות לאוריין בגלל מוצץ..). אני גם חושבת שרמת ההשפעה שלנו בנושא היא קטנה, אלא אם כן אנחנו רוצים להיות שוטרים שמפקחים על התינוק 24 שעות ביממה, כל רגע, ולא מאפשרים לו לעשות כרצונו - מה שנראה לי מזיק הרבה יותר מאצבע בפה שלא הופכת ל-ISSUE. אפשרות נוספת היא להניק בכל פעם שהיא רוצה למצוץ אצבע. כך הצורך במציצה ובהרגעה מסופק, אך ללא האצבע. אני אישית לא אוהבת את הרעיון, כי אני חושבת שלמרות שתינוק תמיד תלוי באמו, יש יתרון גם לכך שהוא מוצא לעצמו (אם הוא מוצא - בעצמו, לא באילוץ ולא מתוך בדידות) דרך להרגעה עצמית, שלא תלויה באחרים, אבל יש מי שטוען שבגילאים האלו ההרגעה צריכה להיות אמהית, והאצבע היא תחליף זמין בלבד. פרטים נוספים אפשר למצוא כאן

 

[נעה גל]

מענין. לא הכרתי את הדף הזה

 

[68פרח]

תודה לכולכן ממש!!!!החכמתי

 

[מירב של לירני]

../images/Emo2.gif עם כל הכבוד ליתרונות האצבע..

מה עם חסרונותיה ???????? מה איתכם ? אחי בן 11 ועד היום לא מצליח להוציא אותה מהפה. הוא וויתר על טיול שנתי כי התביש מחבריו שיראו אותו עם אצבע בפה בטענה שאינו מצליח לשלוט על הענין העצוב. אצבע זה לא מומלץ לדעתי כלל וכלל... מירב של לירני( אבל גם מוצץ הוא לא מציאה גדולה רק מעט עדיף)

 

[נעה גל]

אין ספק שלאצבע יש חסרונות - וגם

אותם מנינו (לפחות אני... מצצתי אצבע עד גיל 9). אני מציעה להורים שלך לקחת את אחיך ליעוץ (פסיכולוג "בהביוריסט" יכול מאוד לעזור בנושא הזה) כדי ללמד אותו להגמל באופן כזה שלא יפגע בו.

 

[סמדר *]

לנו יש בבית אחת שמוצצת אצבע והשניה

הגדולה בת 5 - החליטה בגיל חודשיים שהיא מעדיפה את האצבע. זה הרבה יותר נוח. לא קמנו בלילות לחפש על הריצפה מוצץ. היא מוצצת אצבע רק כשהיא הולכת לישון או מאד מאד עייפה ובדר"כ זה מול הטלוויזיה לבד. יש אנשים שמכירים אותה כבר שנים ולא יודעים שהיא מוצצת אצבע. הקטנה (בשבת בת 3) מכורה למוצץ. מצידה היתה כל היום מסתובבת עם מוצץ. וכמה קמנו אליה בלילות כשהמוצץ נפל מהפה??!!.... בקיצור, לא צריך וכדאי לעשות כלום ונראה לי שחבל על ה"מלחמה" עם תינוקת בת 3 חודשים.

 

[melon]

אני אישית בעד מוצץ !!!

גם הבת שלי מיום לידתה היתה עם אצבע בפה ובגלל הטראומה שהיתה לי מאחותי הקטנה והאצבע שלה אני ממש נלחמתי - והחלפתי את האצבע במוצץ. מבחינת גמילה עתידית - מוצץ אפשר לקחת ולשים בצד או בשעת צורך צעדים דרסטיים יותר ( נניח עם היא תלך לצבא עם מוצץ) אבל אצבע קצת בעייתי לקחת ( כואב....

) וזה יותר זמין ונחשב פיתרון קל. אצלנו ההרגל הוא שינה עם מוצץ ובמהלך היום כמה שפחות ( חוץ מבימים קשים של שיניים וכד´)

 

[Shellylove]

3 חודשים זה גיל צעיר

מדי (לדעתי) לדון על הרגלים, כי הכל עוד יכול להשתנות 100 פעם. שלי למשל, מצצה קצת מוצץ עד גיל 3 חודשים בערך (בנוסף להנקה) ואז הפסיקה מרצונה והייתה תקופה קצרה שהיא אהבה למצוץ את האצבע שלי וגם זה עבר לבד.