מצטרפת חדשה...

PIZB

New member
מצטרפת חדשה...

הי,
מצטרפת חדשה לפורום.. לאחר 11 מחזורי IVF מתוכם היריון אחד שנפל בשבוע 8 המליצה הרופאה לחשוב על כיוון של תרומת ביצית. כל העוברים שלי לא איכותיים ויש לי רזרבה שחלתית נמוכה.
הדבר שהכי מפחיד אותי בתהליך הוא ההשפעה ההורית לאחר ההיריון, האם מישהי מכן הרגישה זאת? זה מצחיק אולי לכתוב את זה אבל מטריד אותי שלא אתחבר לתינוק, שלא אוהב אותו. אני מבולבלת מאוד..
כמו כן, אשמח לקבל המלצות על חברות - בינתיים מבדיקה ראשונית אני מבינה שמנור הכי מומלצים.
תודה!
 

קובי932

New member
היי

אני יתחיל מהסוף להתחלה אנחנו עשינו ב ל.ב ממליצים לך בחום אישתי אומנם עוד בהריון (חודש שישי)לכן לא יכול לכתוב לך על החיבור של אישתי אם הילד לאחר הלידה(יש כאן לא מעט נשים שכן יכולות לכתוב לך על החיבור עם הילד לאחר הלידה ) אלה להפך החיבור של אישתי עם העובר לפני הלידה החיבור שלך עם התינוק שלך מתחיל הרבה לפני הלידה אם זה באולטרסאונד הראשון ואו בבחילות של הבוקר או בסקירות מערכות לקראת חודש חמישי את כבר תרגישי אותו זז ותראי את הבטן שלך גדלה כול הזמן את תחווי הריון ולידה מה שיקל מאוד על תחושת האמהות שלך
 
ברוכה הבאה

מבינה לגמרי את החששות שלך, החששות הללו עולות כאן לא פעם לפני הליך במהלך הריון ולעיתים גם לאחר לידה
לי אישית עזר מאוד הליווי הפסיכולוגי במהלך התהליך בו יכלתי להעלות את החששות והפחדים ולעבד אותם
יכולה להגיד לך שאצלי באופן אישי החיבור החל עוד בהריון, כשהבטן החלה להתעגל והגוף החל להשתנות, בהמשך תנועות העובר. התאהבתי בה בהדרגה. אני אמא יחידנית מטורפת על בת ה 3.5 שנים שלי, היא הדבר הכי אהוב בחיי והדבר שהכי מרגש אותי תמיד הוא להגיד לה שהיא הדבר הכי אהוב בעולם והיא עונה לי חזרה לא אמא אני אוהבת אותך הכי בעולם

מציעה לך לקרוא קצת על אפיגנטיקה
איילת
 

PIZB

New member
תודה

הליווי הפסיכולוגי היה במסגרת החברה בה בחרת לתרומה או בחרת במישהו חיצוני?
אשמח להמלצות
 
לרגע חשבתי שאת מתבדחת
לפני 4 פלוס שנים לא היה שום ליווי פסיכולוגי או התייחסות למה שאני עוברת בתור נתרמת... גם לבקשות שמילאתי לגבי המרפאה החיצוני של התורמת ( צבע עיניים ושיער) בכלל לא התייחסו....
הלכתי לפסיכולוגית פרטית כי הבנתי שאני חייבת לעבור תהליך עם עצמי
איילת
 

PIZB

New member
למה חשבת שאני מתבדחת?

אני חדשה בפורום ובתחום באופן כללי ומכאן השאלות שלי...
&nbsp
 
סליחה אם התחלת התגובה נשמעה צינית
זאת לא היתה כוונתי....
תחום התרומת ביצית הוא כזה שלא מדברים עליו כמעט... מעט מאוד נותנים מקום לעיבוד החוויה והאבל... וחבל
אני זוכרת שאני הייתי יחסית בשוק שאין מקום לעבד את זה, את התגובות של הרופאים שהלכתי אליהם שדיברו על האפשרות באופן כל כך מכאני ואילו אני? הייתי מרוסקת לחתיכות קטנות קטנות ובאבל אדיר, כעסו עלי שכעסתי שלא קיבלתי תורמת עם נתונים כפי שביקשתי. הרגשתי שאת השליטה הקטנה שעוד היתה לי לקחו לי.
אני שמחה שבשנה שנתיים האחרונות יש התייחסות והסתכלות גם על המטופלת והתהליך שהיא עוברת זה חשוב בשלב העיבוד.
בקיצור השתפכתי מקווה שהובנתי יותר
איילת
 
אבל הכי הכי חשוב
שאת העצב הגדול והאבל החליף אושר אדיר
שזה בעצם הכי הכי חשוב
אני ממש מקווה שהאירוח הבא שלהו יהיה עם מומחה לאפיגנטיקה
איילת
 

אור קטן2

New member
מבינה מאוד את פחדייך

המעבר לתרומת הביצית בד"כ מורכב, כרוך באבל ומעורר בלבול, פחדים ושאלות....
אני מגדלת פעוט בן שנה פלוס, ומודה שלקח לי זמן להתחבר אליו. אני לא יודעת אם זה בגלל שהוא מתרומת ביצית, אני לא בטוחה שאם התינוק הוא מהביצית של האם היא ישר מתאהבת בו, אני יודעת שזה פעמים רבות כרוך בתהליך, בהסתגלות למצב החדש, הכרה וקבלה של המציאות החדשה.
כמו איילת, גם אני הרגשתי אל בני חיבור חזק עוד מהרחם, אבל שהוא הגיח לאוויר העולם, פתאום הציפו אותי חרדןת ושאלות באשר לתרומה.
אני מניחה שכל אחת ואחד עוברים את התהליך שלהם מול ההחלטה הזו, והתהליך אינדיבידואלי.
היום אני לגמרי מאוהבת בבן שלי, הוא המתנה הכי מקסימה שיכולתי לקבל!!! הוא הכי הבן שלי, בלי שמץ של ספק!! היה שווה לחכות לו, שווה את כל המאמצים וגם את כל הפחדים והבלבול (שעדיין קיימים בעוצמה זו או אחרת...).
את מוזמנת לצפות גם באירוח שיתקיים בפורום ביום שני ולהעלות שאלות כבר עכשיו, אולי זה יעזור לך גם עם הבחירה העתידית...
בהצלחה בכל בחירה שתעשי, מאחלת לך שיעבור בקלות, ותצאי במהרה בידיים מלאות ובריאות, שמחה ואהבה גדולים בלב!
 

PIZB

New member
תודה!

עשית ivf לפני שהחלטת ללכת על תרומת ביצית?
 
למעלה