מצטרפת חדשה...
שלום לכולן, אני אכן כותבת בפורום פעם ראשונה אך אני קוראת את כל מה שנכתב כאן כבר כמעט שנה.
הבנתי מכן את כל המסלולים נתתן תשובות לכל השאלות שחלפו בראשי ואכן גם אני בתהליך של
תרומת ביצית. הפעם החלטתי לכתוב כדי לקבל קצת תמיכה ואולי הזדהות עם אותן נשים שעוברות אות אותו תהליך. כאשר החלטתי והפנמתי בלב שלם שאני עולה שלב לתרומה ציפיתי בתוך תוכי שזה יהיה הרבה יותר
זריז ואולי בידיתי את עצמי שאני אקלט "אולי" בהחזרה הראשונה. (הרי הסיכויים אמורים להיות גבוהים בתהליך זה). אז החזרה ראשונה של טרי לא צלחה והחזרה שניה של מוקפא גם לא צלחה.חשוב לציין שהעוברים הם בלסטוציסטים! אז אני שואלת את עצמי למה ? הרירית יפה מאוד,על פניו הכל מוכן ומזומן , הגוף הגיב יפה להורמונים (פרוגינובה+שבוע זריקות גסטון+ תמיכה של נרות לאחר ההחזרה) ועדיין התשובה שלילית. אוף בנות כמה שזה מוריד את האויר לקבל תשובה שלילית. אז למה זה לא קורה? יש לציין שאני מחזירה עובר אחר מכיוון שיש לי עבר של 2 ניתוחים קיסריים מהנישואים הראשונים ועל מנת לא ליצור הריון מרובה עוברים הרופאה מציעה שהכי נכון להחזיר עובר אחד.כי הרחם שלי לא יעמוד בהריון של תאומים.
אז מה הלאה ?? כולנו יודעות ומרגישות את זה בכיס בנוסף להכל ,ורציתי לבדוק איתכן בנות באיזה שלב זה יכול להגיע? מי חוותה תוצאות שליליות ? אני כל כך מפחדת מהפעם השלישית... זה מרסק.
אני מצטרת שזה כל כך ארוך אך יש לי לכתוב כל כך הרבה דברים והאמת שהכי רציתי לשפוך את המעוקה שלי כי חוץ מבעלי אף אחד לא שותף לתהליך. ( אתן בטח תשאלו ולכן אענה 2 הילדים נולדו בהריון ספונטני ללא קשיים , אני נשואה שנית ומנסים 3 שנים להביא ילד ללא הצלחה, הייתי מטופלת במח' ivf בהתחלה אך לאחר מעקב זקיקים שלא היו לי לאחר טיפול הורמונלי ורזרבה שחלתית נמוכה מהר מאוד עברתי לתרומת ביצית). אני כיום בת 40 ומאוד מאוד מאוד רוצים ילד משותף..
אז שוב סליחה על המגילה הארוכה , אני בטוחה שאתן מבינות לליבי.
שלום לכולן, אני אכן כותבת בפורום פעם ראשונה אך אני קוראת את כל מה שנכתב כאן כבר כמעט שנה.
הבנתי מכן את כל המסלולים נתתן תשובות לכל השאלות שחלפו בראשי ואכן גם אני בתהליך של
תרומת ביצית. הפעם החלטתי לכתוב כדי לקבל קצת תמיכה ואולי הזדהות עם אותן נשים שעוברות אות אותו תהליך. כאשר החלטתי והפנמתי בלב שלם שאני עולה שלב לתרומה ציפיתי בתוך תוכי שזה יהיה הרבה יותר
זריז ואולי בידיתי את עצמי שאני אקלט "אולי" בהחזרה הראשונה. (הרי הסיכויים אמורים להיות גבוהים בתהליך זה). אז החזרה ראשונה של טרי לא צלחה והחזרה שניה של מוקפא גם לא צלחה.חשוב לציין שהעוברים הם בלסטוציסטים! אז אני שואלת את עצמי למה ? הרירית יפה מאוד,על פניו הכל מוכן ומזומן , הגוף הגיב יפה להורמונים (פרוגינובה+שבוע זריקות גסטון+ תמיכה של נרות לאחר ההחזרה) ועדיין התשובה שלילית. אוף בנות כמה שזה מוריד את האויר לקבל תשובה שלילית. אז למה זה לא קורה? יש לציין שאני מחזירה עובר אחר מכיוון שיש לי עבר של 2 ניתוחים קיסריים מהנישואים הראשונים ועל מנת לא ליצור הריון מרובה עוברים הרופאה מציעה שהכי נכון להחזיר עובר אחד.כי הרחם שלי לא יעמוד בהריון של תאומים.
אז מה הלאה ?? כולנו יודעות ומרגישות את זה בכיס בנוסף להכל ,ורציתי לבדוק איתכן בנות באיזה שלב זה יכול להגיע? מי חוותה תוצאות שליליות ? אני כל כך מפחדת מהפעם השלישית... זה מרסק.
אני מצטרת שזה כל כך ארוך אך יש לי לכתוב כל כך הרבה דברים והאמת שהכי רציתי לשפוך את המעוקה שלי כי חוץ מבעלי אף אחד לא שותף לתהליך. ( אתן בטח תשאלו ולכן אענה 2 הילדים נולדו בהריון ספונטני ללא קשיים , אני נשואה שנית ומנסים 3 שנים להביא ילד ללא הצלחה, הייתי מטופלת במח' ivf בהתחלה אך לאחר מעקב זקיקים שלא היו לי לאחר טיפול הורמונלי ורזרבה שחלתית נמוכה מהר מאוד עברתי לתרומת ביצית). אני כיום בת 40 ומאוד מאוד מאוד רוצים ילד משותף..
אז שוב סליחה על המגילה הארוכה , אני בטוחה שאתן מבינות לליבי.
