מצטרפות ומרזות

[שריתאורן]

בנות יקרות - עזרתכן...

אני ארבעה חודשים לאחר לידה ועדיין מניקה. לפני ההריון נטלתי גלולות פמינט שעזרו לי מאוד (יחסית) לשמור על המשקל (יש לי נטייה להשמנה וגלולות אחרות התפיחו אותי מאוד!) אני רוצה לחזור אליהן כבר ולא יודעת מה לעשות.

 

[didi2 האחת]

שלום,אפשר להצטרף?

היי כולן.ביקרתי כבר בפורום בעבר והתרשמתי ממש אז החלטתי להצטרף,גם אני בתהליך ירידה במשקל כשבחודש האחרון ישנה בעיקר עלייה..אני כבר לא שומרת כ"כ.והשבוע האחרון בכלל התפרעתי.אני לא ממש יודעת איך לצאת ממעגל הקסמים הזה,אך לפני ההשתפכות והקיטורים{ויסלחו לי אלו שהודעתי מלאה אותן}אספר על עצמי מעט..ככה,אני בת 29 אימא לשני הילדים הכי מתוקים בעולם

נשואה באושר לבחור לא פחות מתוק

ומתגוררת בדרום. אחרי הלידה של הילדה הגדולה הגעתי למשקל שיא של כמאה ק"ג.בליווי דיאטנית צמודה ופרטית{שעלתה לי המון כסף,אך הייתה שווה כל שקל}במהלך שנה השלתי קרוב לארבעים ק"ג.ההישג נשמר פחות או יותר עד להריון השני שבו העלתי עשרים וחמש ק"ג.זמן קצר אחרי הלידה החלטתי לחזור לתלם,ושוב במשך שנה ירדתי 17 ק"ג.הפעם שילבתי גם ספורט שהפך להיות התחביב המועדף עליי{וזה נחשב המון למישהי שלא הזיזה את עצמה שנים}בעקרון במשך חודשים מספר שמרתי על המשקל ולמרות שהיו לפני עוד שמונה ק"ג ,הפסקתי לשמור.סופ"ש היו מהגרועים ביותר ורק הספורט הרב שעשיתי שמר עליי מעלייה היסטרית במשקל.אבל..בתקופה האחרונה,בערך בחודש האחרון..הרפתי מהמושכות.בשבועיים האחרונים כמעט ולא הלכתי למכון הכושר,אני אוכלת מכל הבא ליד ושונאת את עצמי.אבל מה שהכי קשה לי זה שכבר לא כ"כ איכפת לי.המוטיביציה הענקית שהייתה לי פרשה את כנפיה ועפה מהחלון.עליתי כבר חמישה ק"ג.המצב רוח שלי די בקרשים{למרות שאני לא כ"כ מראה זאת כלפי חוץ}אבל בהחלט רע לי. אני לא יודעת איך לצאת מהמקום הרע הזה שאליו נכנסתי.אולי תזרקו לי גלגל הצלה?אני טובעת והעלייה החוזרת במשקל נראית ממשית מתמיד.איך לעזעזל אני יוצאת מזה?

 

[אמאלה ל1]

חדשה פה - אמא ל2 כבר..

שלום לכולן אני חדשה פורום הזה והבנתי שגם הפורום חדש אז תתחדשו!!! אני אחרי לידה שניה ,ילדתי בן שני לפני חודשיים וקצת..ויש לי בן נוסף בן שנה ו5. מתה להוריד במשקל כבר, מתה!! ויש לי גם סיבה טובה לכך, חוץ מזה שאני מתה לחזור לגוף היפה שהיה לי , אחי היקר מתחתן בעוד כ3 חודשים ואני רוצה להיראות טוב, לא בשביל אנשים או משהו, בעיקר בשביל עצמי. אמרתי לעצמי שאני חייבת לשים לי למטרה יעד כלשהו וב 3 חודשים לפחות להוריד כמה ק"ג. שקלתי לפני ההיריון הראשון 54. בסוף ההריון הראשון סיימתי במשקל 69 ק"ג. אחרי הלידה של הבן הראשון ישר ירדתי ל 60 ק"ג. בלידה השנייה, עליתי 8 קילו וסיימתי אותו גם- ב 68 ק"ג. גם אחרי הלידה השנייה , ירדתי את ה8 ק"ג האלו ואני כבר חודשיים על אותו משקל מעצבן 60. אני יכולה להגיד לכן שאני אוכלת בכיף הכל, אוהבת מאוד וזאת הבעיה שלי מאפים ,רוגעלך, עוגיות שוקולד אוי שוקולד, ומה שכן אני לא עולה במשקל- רק תקועה עליו. החלטתי לעשות מעשה, צעד ראשון והפסקתי לשתות קולה , הייתי שותה ביום איזה 3 כוסות לפחות עם הסיגריה. אחרי הראיתי בתוכנית של דיאטה ביס 12 שכוס אחת יש בה איזה 10 כפיות סוכר, החלטתי פשוט להפסיק לשתות את זה ואני מחזיקה דווקא כמה ימים לא רע. לשתות דיאט לא מסוגלת- אף שתייה זה פשוט מגעיל לי. אז אני שותה מים ולועסת מסטיקים ללא סוכר. פעילות גופנית זה לא בשבילי ,אני מאוד עצלנית ואין לי גם זמן לצאת להליכה עם 2 תינוקות בבית!! מהיכרות אישית שלי עם עצמי אני יודעת שרק אם אני אפסיק לאכול אני ירזה, כשהייתי בתיכון ירדתי ממשקל של 57 קילו (היה חנוכה בדיוק אז תקעתי כל יום סופגניה) למשקל של 46 בתוך חודשיים. פשוט לא אכלתי. הפכתי להיות ממש רזה, לא אכלתי כלום מלבד תפוח או מעדן דל שומן ליום , יש לי נטייה להפרעת אכילה שאני מודעת אליה ולא רוצה ליפול בה שוב. בצבא שקלתי 48 ק"ג ,וזה משקל שהייתי מתה לחזור אליו. השאלה איך אני עושה את זה? אני משתדלת לא לאכול לחם, זה נקודת החולשה שלי אבל בעלי שיהיה בריא מפטם אותי כל יום מביא לחם טרי וחמניות ופיתות ואומר שהכל שטויות והוא אוהבת אותי לא משנה מה. אני מנסה להסביר לו שזה לא כככה ואני חייבת להיות מודעת לעצמי. הנה , אתמול לא אכלתי ארוחת ערב כי באמת לא היה בא לי, ואחרי זה כשצפיתי בטלוזיה תקעתי לחמניה של שבת בלי כלום ככה . ראיתי קלטת של חתונה של חברה טובה שלי לפני מס' ימים, הייתי שם ממש מקל ויפה פשוט בובה - גיסי לא האמין בכלל שזאת אני בקלטת וממש רציתי למות - שתי נשים שונות!! מה עושים???? אשמח לעצות או תובנות!

 

[לילית462]

בורכה הבאה, קבלי ../images/Emo101.gif עזרה ראשונה

שמחים שהצטרפת אלינו, ואולי זה הצעד הראשון בשינוי. כולנו מכירות את הלב שבו את נמצאת, כי היינו בו בעצמנו. אין לי פתרונות קסם, אבל יש לי כמה רעיונות :

לפנות לדיאטנית שכל כך עזרה לך בעבר

לחזור לחדר כושר בקטנה - אולי הגזמת ומיאסת את זה על עצמך ומינון חדש יהיה טוב יותר.

למצוא שותפה למסע (אנחנו גם נחשבות)

לשבת עם עצמך ולחשוב בכנות, אולי אפילו לכתוב - מה אוכל אותך, מה מפריע לך, מציק לך וגורם לך להתעלל בעצמך - זה קשה נורא להגיע למקור, אבל אני מאמינה שרק באמצעות חיבור אמיתי לאני אפשר למצוא פתרונות ולהגיע לשינוי. בהצלחה, ושוב ברוכה הבאה

 

[לילית462]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

נשמע שאת מדברת על 4-5 ק"ג שאת מרגישה שממש יעשו שינוי באיך שאת מרגישה לגבי עצמך, שזה באמת לא כזה נורא ויעד בר השגה. יעדים ריאלים זאת ההתחלה הכי חשובה. בתור מופרעת אכילה בעצמי, אני לא יכולה שלא להסכים איתך על מה שכתבת על הנטיות שלך, אבל אם את מודעת לבעיה ולא רוצה ליפול לאותה התבנית הפיתרון האידיאלי שאת יכולה ללכת עליו הוא דיאטה בפיקוח. או קבוצה מסגנון שומרי משקל, או דיאטנית שתכוון אותך. בכל מקרה חשוב לא לחזור לדפוסים הכפייתים של הרעבה עצמית. אני חושבת שתוכנית מסודרת יכולה לעזור לך להשיג את המטרות שלך, את יכולה לבנות לעצמך את התוכנית את יכולה להיעזר באנשי מקצוע, בכל מקרה, חשוב שתהיה תוכנית - מה לאכול, כמה, מתי, כמה להתעמל מתי וכו' אני בטוחה שבכל מקרה תהיי מדהימה בחתונה של אחיך !

 

[לילית462]

האם אלו גלולות אסורות בהנקה ?

אם אסור לקחת אותן, אולי ניתן למצוא פתרונות אחרים - התקן וכו' חוצמזה מה לגבי דיאטנית, לצורך הדרכה על תזונה נכונה בהנקה, הרי כל מה שאת אוכלת עובר ליונק....

 

[מללנ]

הגלולות המותרות בהנקה

הן סרזט הן מאוד חלשות, לדתעי אין לך ממה לדאוג

 

[יעל י]

אולי להתייעץ עם רופא נשים?

אני ממש לא בעיניינים כל אחד מילדי הנקתי עד חודשיים וחצי מקסימום וגם זה יותר מדי בשבילי...

 

[לילית462]

מצטרפות ומרזות

 

[net the jet]

אמנם מזמן אבל עם 3 הילדים לקחתי femulen

ועבר אחלה, גם ינקו אצלי המון זמן ( 9 חודשים, חצי שנה והאחרון שנה+ ) וגם לא היה לי מחזור בכל אותה תקופה ( שווה

) ולא נראה לי שזה גרם לי לעלות במשקל.

 

[micpri]

הסיפור שלך נשמע לי מוכר...

גם אצלי - ירידה ענקית ואז מאבק איתנים על שימור הירידה, כשיש תקופות שאני משחררת כל רסן ועולה ואחרות שאני שומרת בדום מתוח. אחרי נפילה (גדולה, של שבועות) יש לי שני דברים שעוזרים לי: קמה מוקדם ויוצאת להליכה של חצי שעה - זה כבר מכניס אותי למוד של עשייה דיאטטית (ורק לחצי שעה מתוך הנחה שלגוף קשה: גם נח וגם צבר שומנים...) אוכלת רק חלבונים וירקות, שלוש ארוחות מסודרות ביום בלי כלום ביניהן. לא להבהל זה לא להרבה - רק למספר ימים, עד שמרגישים חזק בדיאטה. אוהבת את הימים הללו היות וכשלא אוכלים פחמימות לא רעבים, ואז יותר קל להרתם לפרוייקט דיאטה. לפני כמה ימים קראתי דברים שמישהו כתב שהוא הבין שאין דרך מילוט, זה רק הוא מול האוכל ומול המשקל. אז צריך להחליט ש"זה מה יש" - מלחמה בתחום עד סוף החיים, ולכן לקחת בקלות את שעלה ולהתחיל יום חדש בחשיבה חיובית - הרי יהיו לנו עוד נפילות רבות במשך החיים וצריך ללמוד לחיות איתן, ולהמשיך על אף ולמרות...

 

[didi2 האחת]

את צודקת.

אין לי מלבד להסכים עם שתיכן.ברור שלאכילה חסרת הגבולות שלי יש גם מוטיב אחר,שאני מרבה לתהות על קנקנו..אני בטח אגיע לשם כי אני מאלצת את עצמי לרדת למעמקי הנפש,לנסות לראות מה הדבר שמוביל אותי לאבד שליטה באופן כ"כ חסר אחריות.אולי כעת כשאעז להביט לבעיה בעיניים אצליח לצאת מזה.או לפחות למתן את ההתפרצות. בנתיים חזרתי לעצמי.אתמול בבוקר קמתי והרגשתי שדי!שאני לא מסוגלת יותר להמשיך כך..שאפילו הגוף שלי מאותת לעזרה שכן תחושת הכבדות,העייפות,חוסר החיוניות הבולט שלטו ביד רמה בימים הקשים. אתמול,היה טוב.הכנתי מרק כתום {שאת המתכון לקחתי מכאן..ומכאן התשבוחות כי יצא מעולה

}וכשהרגשתי טיפה רעב או משהו שקרוב למשבר,במקום להתנפל על עוגה או סופגניה,פשוט אכלתי קערית מהמרק וראו זה פלא,התחממתי,שבעתי והחשק למתוק או פחמימה חלף כלא היה אך השוס האמיתי היה כשחזרנו אני ובתי ממסיבת חנוכה בגן{שהייתה נפלאה והקטנה שלי רקדה פשוט נפלא,{סתם לא שייך אבל הייתי חייבת

}במסיבה עצמה וויתרתי על הסופגניה!אני,שחולה על העגול,המשמין והמתוק הזה פשוט ויתרתי!גם את הסופגניות שהבאתי הביתה חילקתי ללא שום רצון כזה או אחר לטעום גם. בכל אופן,היום אני חוזרת למכון הכושר,בקטנה..אני יודעת שלא יהיה קל אבל אני לא אעמיס ואתן לגוף לזרום עם הרצונות שלו. מכאן,תודה על התגובות ואני כמובן אחזור לעדכן. יום נפלא לכולן.