מצוקת הבדידות. מה הפתרון?
מצבם של מי שאינם נשואים, בחברה הדתית הוא שפל במיוחד, בעיקר בגילאים מבוגרים. אדם דתי מוגבל באפשרויות שלו, אין מי שבאמת ידאג לו ליצירת קשר שמתאים לו באמת, אינו יכול להרשות לעצמו מה שרעו הלא דתי יכול להרשות לעצמו, וכך הוא ``נופל בין הכסאות`` של איסורי ההלכה, `איסורי` החברה הדתית, והאימפוטנטיות שהחברה הדתית מפגינה כלפי מצבם של מי שאינם נשואים עדיין כי אינם יכולים או אינם מסוגלים למצוא בן/בת זוג בכוחות עצמם. אני למשל בסביבות הארבעים וחמש, לא נשוי, כל אותם ``שידוכי מצווה`` התררו כ-חרטא אחת גדולה.המצוקה האישית היא קשה מנשוא. אין שום גוף או אדם רציני, אבל באמת רציני, לא `כאילו`, שיעזור במציאת ויצירת קשר עם בת זוג. לפעמים אני חושב, למה כזהו המצב בחברה הדתית? האם זה לא מעיד על משהו דפוק בחברה שאינה יודעת לדאוג למנויים עליה, שאינם יכולים לדאוג לעצמם בדבר כ``כ אלמנטרי וכ``כ חשוב? האם זה בסדר להיות במצב כל כך לא אנושי? ועוד עם איסורים והגבלות בין מהצד הדתי או מהצד החברתי? האם יש מישהי/מישהו במצב דומה? מרגיש/מרגישה מצוקה דומה? תודה על ההקשבה
מצבם של מי שאינם נשואים, בחברה הדתית הוא שפל במיוחד, בעיקר בגילאים מבוגרים. אדם דתי מוגבל באפשרויות שלו, אין מי שבאמת ידאג לו ליצירת קשר שמתאים לו באמת, אינו יכול להרשות לעצמו מה שרעו הלא דתי יכול להרשות לעצמו, וכך הוא ``נופל בין הכסאות`` של איסורי ההלכה, `איסורי` החברה הדתית, והאימפוטנטיות שהחברה הדתית מפגינה כלפי מצבם של מי שאינם נשואים עדיין כי אינם יכולים או אינם מסוגלים למצוא בן/בת זוג בכוחות עצמם. אני למשל בסביבות הארבעים וחמש, לא נשוי, כל אותם ``שידוכי מצווה`` התררו כ-חרטא אחת גדולה.המצוקה האישית היא קשה מנשוא. אין שום גוף או אדם רציני, אבל באמת רציני, לא `כאילו`, שיעזור במציאת ויצירת קשר עם בת זוג. לפעמים אני חושב, למה כזהו המצב בחברה הדתית? האם זה לא מעיד על משהו דפוק בחברה שאינה יודעת לדאוג למנויים עליה, שאינם יכולים לדאוג לעצמם בדבר כ``כ אלמנטרי וכ``כ חשוב? האם זה בסדר להיות במצב כל כך לא אנושי? ועוד עם איסורים והגבלות בין מהצד הדתי או מהצד החברתי? האם יש מישהי/מישהו במצב דומה? מרגיש/מרגישה מצוקה דומה? תודה על ההקשבה