מצד אחד
אני רק רוצה שהמטלות שיש לי יסתיימו כבר,
ומצד שני אני מבועתת מהרגע שלא יהיה לי מה לעשות.
מצד אחד יש לי הקלה עצומה שאין טיפול עכשיו,
ומצד שני אני כל כך זקוקה למפגש איתה.
מצד אחד מדברים איתי על החלמה ועל תקווה ועל עתיד (וגם אני באותם רגעים יכולה להרגיש שזה אפשרי, לרצות בזה, לדמיין את זה)
ומצד שני... .... ....
מצד שני הרבה דברים.
מצד שני, פחד מהחלמה, פחד מתנועה ומשינוי, פחד מלפלס לעצמי דרך חדשה בעולם, מליצור את עצמי שוב, אחרת, ואותו דבר.
מצד שני, פחד מהמגע עם הרגשות והתחושות והאירועים והידיעה, בלי המיסוך של ההפרעה, בלי אפשרות לברוח.
מצד שני, פחד הישאר לבד בלי הטיפול והמטפלת.
מצד שני הרבה דברים.
[יאללה, חזרה לדוח שאני צריכה לכתוב. צריך לסיים, לא? צריך להחלים, לא?)
אני רק רוצה שהמטלות שיש לי יסתיימו כבר,
ומצד שני אני מבועתת מהרגע שלא יהיה לי מה לעשות.
מצד אחד יש לי הקלה עצומה שאין טיפול עכשיו,
ומצד שני אני כל כך זקוקה למפגש איתה.
מצד אחד מדברים איתי על החלמה ועל תקווה ועל עתיד (וגם אני באותם רגעים יכולה להרגיש שזה אפשרי, לרצות בזה, לדמיין את זה)
ומצד שני... .... ....
מצד שני הרבה דברים.
מצד שני, פחד מהחלמה, פחד מתנועה ומשינוי, פחד מלפלס לעצמי דרך חדשה בעולם, מליצור את עצמי שוב, אחרת, ואותו דבר.
מצד שני, פחד מהמגע עם הרגשות והתחושות והאירועים והידיעה, בלי המיסוך של ההפרעה, בלי אפשרות לברוח.
מצד שני, פחד הישאר לבד בלי הטיפול והמטפלת.
מצד שני הרבה דברים.
[יאללה, חזרה לדוח שאני צריכה לכתוב. צריך לסיים, לא? צריך להחלים, לא?)
