מצגת של משרד החקלאות- מזיקי שלד ונוברי גזע

avi5199

New member
מבהיל


 

drorim69

Active member
מישהו ביצע את העיטוף ברשת של צואר השורש

נגד נוברים?
יש לי בגינה חדשה מספר עצים עם פוטנציאל היפגעות ואני רוצה לעטוף אותם בצורה מספיק אסתטית שלא תפריע ללקוחות, שתחזיק מעמד כמה שיותר שנים, גם כשהגזע יתרחב ויגבה, ושלמרות המצאות הרשת באדמה, בכל זאת אפשר יהיה לשתול בסמוך לחלק מהעצים צמחיה נוספת.

אשמח לכל עצה, הערה, הארה..
תודה!
 
איני משוכנע כי הרשת עוזרת

החיפושיות מגיעות בתעופה אל הענפים/גזעים, לאחר ההטלה הזחלים יורדים להתגלם בצוואר השורש
הרשת מפריעה אך מעט לאלו לרדת לקרקע
בעצים רכים הקפידי על מתז ליד צוואר השורש, החיפושית מבכרת יובש
אגב, שכבת פרלייט בחלק העליון של הקרקע מונעת בצורה יעילה נוברי גזע למיניהם.
 

drorim69

Active member
שאלות

עצים רכים הכוונה לכאלו שהקליפה שלהם רכה? צפצפה למשל? או צעירים? אין לי פה עצים קטנים מ "2

ולמה שכבת הפרלייט מונעת את המזיקים?

תודה
 
צפצפה, תאנה, מילה, ורדניים - בית גידול מעולה

לכלל נוברי הגזע ולחיפושית הקליפה בפרט.
פעם לפני שנים נוכחנו כי מטעים שבעת נטיעת העצים הניחו כריות ממולאות בפרלייט סביב הגזע- שגשגו ופחות נתקפו בידי נוברים
ההנחה הינה שבשל צפיפות החומר- דרני החיפושית לא ירצו להתגלם בחומר

לדעתי המלכודת עם הפרומון שבתמונה אינה פועלת ,היא פרי מחקר של אוניברסיטה נחשבת בהולנד ומוצבת במטע של עצי דובדבן
וזו שבתמונה המצ"ב צולמה שם - אני לא התרשמתי מיכולתה.

והחלק הכי הכי חשוב במצגת- שימי לב שאין המלצות לשום חומר הדברה
 
תמונת המלכודת מקרוב

החלק הכי-הכי חשוב בשמירה על עצי הפרי כנגד הנוברים למינהם הינו
שמירה על סניטצייה גבוהה והרטבת צוואר הגזע בתדירות גבוהה.
 

drorim69

Active member
תודה, מדובר בעצי נוי אבל אני מניחה שגם

אצלם הרטבת צואר הגזע תמנע התקרבות של הנוברים.
כמה זה תדירות גבוהה? שווה למתוח קו מתזים בין העצים המועדים להתקף במזיקים לצורך זה, שלא יהיה הקו המשקה ?

זה ממש בניגוד לאינסטינקט הגנני שלי, לייצר לחות תמידית באזור צואר הגזע. אתה מכיר את הטיפול הזה מהחקלאות או מהגינון?

יש לי גם מפלצונת משלי. תפסתי אותה בגינה של לקוחות. כשהראיתי להם, אמרו- בטח, כבר כמה שנים יש לנו כאלו...
 
הוא כותב בפירוש

"הדברה משולבת של קפנודיס
שימוש משולב במספר אמצעים: סניטציה, איסוף בוגרים,
ריסוס, איבוק, הגמעה בתכשירים סיסטמיים"
הוא לאר מציין שמות כדי לא להסתבך עם חברה כזו או אחרת.
מה עוד שחומר שטוב היום לא בטוח שיהיה יעיל מחר....
 

drorim69

Active member
גם אני חושבת שהמצגת אינפורמטיבית

מבחינת המזיקים עצמם ולא מפרטת חומרים כי זה כרוך גם בירידה לרזולוציות ספציפיות, סוג הגידול, נוי/חקלאות..

נוף רועים, אתה עטפת ברשת?
 
את היית עוטפת

בערך 800 עץ ( אף פעם לא ספרתי במדוייק כמה עצים "בסיכון" יש
תחת המטרייה שאני מטפל / מחזיק... ( כי יש אצלי כמה מאות
שאינם בסיכון של מזיקי גזע...)
ועוד משהו חשוב לעניין הכיסוי, מה עושים נגד מזיקים שמתחילים את
התקיפה מהחלק העליון של העץ ? ( איך תמנעי את זה ) ?

מה עוד שיש אנשים ( שמשלמים כסף עבור השירות ) ובגינה של 200k
לא רוצים לראות רשתות עוטפות את הגזע.....

בקיצור אני בד"כ עובד נכון עם
1. גיזומים- לכל עץ יש את זמן הגיזום האופטימלי שלו
לא יוצר כמות פצעים גדולה ביחס לגיל וסוג העץ
לא יוצר שבר בשום צורה.
מורח כל פצע מעל קוטר חצי אצבע, מחדש מריחת פצעים
גדולים מעובי אצבע וחצי. עובד עם מישחת גיזום
מסויימת שלא "נשברת": ונסדקת וחודרת טוב למקום החיתוך
בסוף העבודה מעביר חומר נגד פטריות על כלי החיתוך
עובד רק עם כלים מתאימים לקוטר החיתוך הנדרש....
ומעל הכול לכל עץ ( או קבוצת עצים) יש את צורתהגיזום המומלצת
שלה ( הדרים יגזמו שונה מנשירים ואלה יגזמו שונה סוב טרופיים וכו)

2.ודישונים- לכל גידול יש את הדשן המומלץ לו ביחס למטרה שרוצים להגיע אליה
( עץ בתחילת גידול שלא נותן פירות בכוונה, יקבל דשן שונה מעץ בן 12).
השוני יתבטא בעיקר בכמות הדשן ובהרכבו.
אני משתדל לא להאיץ גידול מכיוון שזה יוצר בעיות רבות ( חלקן קשורות
בהחלשת העץ ע"י היבנות שלד מרכזי חלש).
בגידולים מסויימים הוספת חומרים מסויימים ( אשלגן ,ברזל, אבץ ) גורמים לחיזוק
בריאות העץ. ההוספה תיעשה בעונה האופטימלית ולפי כמויות
מדוייקות של גיל הגידול.



3. והשקייה - לכל גידול (תלוי השימוש הספציפי תוך הבדלה בין שימוש גנני בעץ או
שימושו כעץ מטע) יש את כמויות המים האופטימליות תלוי גידול עונת השנה
וגיל העץ
4. דילול- בעצי פרי חשוב מאוד -לא להעמיס כמות פירות על העצים, אני מדלל
כל הזמן בכל העצים, כאשר לכל עץ יש את הזמן האופטימלי לדילול.
דילול תדיר וסדיר מונע עומס על העץ ובריאותו למשך שנים רבות.
גם פה יש מפרט ( במטעים) על הכמות האופטימלית של פירות תלוי גידול.
5. כללי- היכרות עם הגידול עצמו מבחינת רגיש או לא רגיש לאיזו סוג של מזיקים
לדוגמא הקלורוטריה בצעירותה רגישה לאפטה גדולה וכל העצים מהסוג הזה
אצלי ( 50 בערך) מנוטרים קבוע בזמן שהסיכון מבחינת עונת השנה עולה להימצאות
המזיק.
6. מניעה- אם אני יכול להשפיע על בחירת הגידול ( בעצי נוי למשל) ובמקום לבחור עצים
רגישים יותר למזיקי גזע אבחר עצים שאינם רגישים בכלל למזיקי גזע אעשה זאת.
7.מניעה -הדברה אני עובד בצורה קבועה עם חומרי הדברה ( במקומות שיש סיכון גבוה ולא ניתן
להשפיע בעזרת הגורמים האחרים שנמנו פה ). מסורול, מץ , טלסטאר גרגירי והרשימה
ארוכה ( אין מדובר בהמלצה כשלהי לשימוש בחומרים אלה).
 

drorim69

Active member
לא חשבתי שעטפת את כולם, אולי ניסוי

ובגינה בוודאי שזה צריך להיות אסתטי

תודה על התשובה!
 
עוד משהו קטן עבורך...

1. לאנשים ( גם כאן בפורום) יש נטייה לעשות דייסה, דהיינו לקחת
כלי מסויים ( לדוגמא: הרשת מסביב לגזע) ולהניח או לגרום לאחרים להניח
שהיא תעזור מול מגוון רחב של נוברי גזע. ( בדיוק כמו שחומרי הדברה נגד הסס
לא יטפלו/ימנעו את הקפנודיס).
2. מי שמניח שהרשת לבדה ללא כלים נוספים ( גיזום,דישון, השקייה,
הדברה מבוקרת כשנדרש וכו וכו) שאת חלקם פירטתי בתשובה
שנתתי לך יגנו על העץ, לעניות דעתי משלה עצמו ואת אחרים.
 

avi5199

New member
גזע התאנה שלי , בנתיים אין נגיעות

שנה שעברה היתה נגיעות טופל בבנזין ונעטף ברשת .
 

drorim69

Active member
תודה, מה קורה למטה?

עד איזה עומק עטפת מתחת לפני האדמה?
למה החצץ?
 

avi5199

New member
מפני האדמה ועד התפצלות של הענפים

החצץ שומר את הרשת צמודה לקרקע.
הרשת מונעת מהיקרונית להטיל את הביצים על הגזע
היקרונית מטילה את הביצים שלה בתחום הזה (בדרך כלל בבית השורשים.) היא לא יכולה להטיל מתחת לפני הקרקע.
 
למעלה