לא בטוחה שהבנתי בדיוק
מי בדיוק היה כעוס בסוף היום אבל בטח שקרה....
בתקופות הראשונות אחרי הפרידה שלי מאב'שלהם הגורים היו חוזרים בכל פעם עצבניים וכעוסים מביקור אצלו. אחרי כמה זמן המצב השתפר אבל עדיין יש מקרים ש"ביום שאחרי" כולנו במצב רוח נאחס כזה...
לא יודעת מה הביצה ומה התרנגולת אבל זה קורה... מודה שלפעמים אני לא מתמודדת עם זה "יפה" ומתפרצת וכועסת ואח"כ כמובן מצטערת..
אני מניחה שעם ילדים גדולים יותר קל יותר פשוט להכיר בעובדה שכולנו במצברוח לא-מי-יודע-כמה ופשוט לתת לזה לעבור מעצמו... מקווה שקמתם בבוקר קצת יותר מחויכים
עפ