מצב עמום

[נועית*]

מצב עמום

לא כ"כ יודעת למי אני פונה,וקצת קשה לי עם המימד הוירטואלי.אבל אני חייבת לנסות.אחרי 14 שנים של נישואין אני מרגישה שהרבה מהדברים שקשרו אותנו יחד,כמו משיכה,אהבה וסערת רגשות נגמרו.כמו אצל רוב הזוגות מתחילים להסתכל קצת החוצה ולראות שיש עולם,ושניתן למצוא קשר אחר,מהצד.לא במקום הקשר שיש,אלא בנוסף.חשוב לי להרגיש עדיין נאהבת,מחוזרת ושלא "אבד עלי הכלח". האם זה מוגזם?

 

[האלי]

כלום לא יעזור

אם בפנים בלב את לא מרגישה נאהבת ומחוזרת שלא אבד עליך הכלח, שום זיון מהצד (סליחה על הלשון המדייקת) לא יעשה לך את זה. יותר מזה, אני יכול להגיד לך שמלשקר לאיש שאיתך לא תשיגי שלוות נפש. הכוון הנכון לחפש את התשובות התשובות הוא פנימה, לא החוצה. שלך, האלי.

 

[italic]

מראה אוהדת.

ואולי, גם בשביל שינוי פנימי צריך לפעמים מראה אוהדת ?

 

[שושן אדום]

גם אם המצב עמום

וצריך מראה אוהדת. אני לא חושבת שצריך למצוא את המראה בקשר אחר מחוץ למסגרת הקיימת, ובמקרה שלך קשר אחר מחוץ למסגרת הנישואים מעבר לקשר הקיים. חכמים אמרו לפני שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. לא בטוח שקשר מבחוץ יהיה טוב עבורך. כמו שאמר האלי חפשי את הדבר שאבד לך בתוכך, תתחילי מראייה שונה שלך את עצמך. לא נידבת פרטים על האיש שאיתך כבר 14 שנה פרט לזה שאין כבר ריגושים, ריגושים לא באים מאליהם, ודברים נשחקים עם השנים. הצעתי לך, אם שוררים ביניכם יחסים של כבוד והבנה...חפשי את הריגושים בתוך הבית שלך....דברי עם האיש שאיתך...מצאי יחד איתו את מה שאת מבקשת... לא מן החוכמה לומר לא מרגישה נאהבת, מחוזרת וכו´...צריך להבין שיש שחיקה... וצריך לדעת להתמודד איתה....ולעורר את הדברים שרוצים לעורר. ודבר אחרון לכל מטבע יש שני צדדים...אולי גם הבעל שלך לא מרגיש מחוזר.. נאהב..אולי גם לו חסרים אותם הדברים???.

 

[זיו ברוך]

אני מסכימה עם כל הנאמר, ועוד משהו

בעצמך ציינת משפט שמשתמעת ממנו נורמטיביות מסויימת ("כמו אצל רוב הזוגות מתחילים להסתכל החוצה, לחפש...." וכו´) "כמו אצל רוב הזוגות..." - כלומר, זה לא כורח המציאות. עובדה שיש זוגות שאצלם זה לא קורה... כנראה שאפשר לבנות זוגיות טובה ומספקת, בכל-זאת. זה כנראה רק דורש הרבה יותר השקעה, ומאמץ, וחשיבה בונה וחיוביות, וקבלה, וחוסר שיפוטיות....בקיצור - הרבה עבודה. וכמו שהאלי אמר, ואני מסכימה עם כל מילה, סטוץ או ריגוש או קשר אלטרנטיבי, מבחוץ - אולי יביא לך "אושר", ותחושה שכוחך עוד במותנייך, ואת סקסית ומושכת כבעבר... - אבל - אחרי הכל, זוהי תחושה ריגעית, ארעית, חסרת בסיס כמעט, שתיעלם כמעט יחד עם סיומו של אותו הקשר/סטוץ....לכן - אל תחפשי חיזוקים מבחוץ. השתדלי למצוא אותם מבפנים. בתוכך. ואז תתמלאי בתחושות שאיש לא יוכל לערער עליהן, או להעניק לך כאלו.... נסי למצוא את הכוח והעוצמה בתוכך, ואל תצפי ממישהו אחר שיעניק לך אותם. אני יודעת שבטח דבריי נשמעים עבורך קצת תלושים מהמציאות.... זו עבודה נורא קשה, נורא....אבל - גם נורא מציאותית. בהצלחה. זיו

 

[נועית*]

קודם כל תודה

קודם כל תודה על ההתיחסות.אני חולקת על הגדרת קשר כ"זיון מהצד".ויש,כניראה,קשרים שהם הרבה יותר מזיון.אני מצאתי קשר כזה,אז מה זה כ"כ רע?ואגב,אני מסתכלת במראה ומרגישה די טוב.גם בפנים וגם בחוץ.אז למה לא לחלוק את הכיף הזה עם עוד משהו? הסכמתי עם המשפט שאי אפשר לאכול את העוגה וכו´.זאת באמת בעייה.אני לא רוצה לחשוב אפילו מה קורה אם הוא עולה על זה...

 

[האלי]

אז בדיוק על זה תחשבי

הנושא הזה עלה כבר לדיון בפורום, נדמה לי שזה אחד מהם. אבל אם תחפשי אחורה, בטוח שתמצאי עוד כמה. אין כמעט ספק שהוא יעלה על זה במוקדם או במאוחר. ובאיזה שהוא שלב אני מעריך שגם את תרגישי לא נוח עם החיים הכפולים. אבל אולי אני טועה... שלך, האלי.

 

[איש המערות]

תחושת ערך עצמי נובעת מבפנים

והטוב ביותר היה אילו מצאת את הדרך לחוש תחושה זו מתוך הכרה עצמית ולא מכך שמישהו אחר חושק בך ואת "עדיין" נאהבת ומחוזרת. אינני מביע עמדה נגד או בעד קשר מהצד. אם הצרכים שלך אינם מסופקים בבית במלואם ואת מרגישה צורך להשלימם בחוץ כי אחרת את מטפסת על הקירות, מבחינתי שיהיה לך לבריאות (למרות שהייתי מציע לבדוק קודם כל את האפשרות להשלימם בבית!). אם את קושרת בין הרגשתך כבעלת ערך לכך שיהיה מישהו שילטף לך את האגו בחיזורים, אזי את בצרה כי את משאירה את המפתח לאושר שלך בידי אחרים. הרגשת ערך עצמי היא ענין פנימי וקשור בהערכתך את מה שטוב בך, ידיעתך מה פחות טוב וקבלתך את עצמך בלי קשר ליחסו של בעלך או של אדם אחר אליך. כי את היא זו שצריכה להוקיר אותך, לאהוב אותך ולשים את עצמך בראש סדר העדיפויות, עם או בלי מאהב.

 

[yisrael]

מסכים עם מה שנאמר ומוסיף ש..

אין ארוחות חינם. ההחלטה היא שלך ואם את שלמה עם זה אז good for you. אבל תדעי שלכל דבר בחיים צמוד גם תג מחיר ומה שתעשי, יוודע בסופו של דבר וגם אם לא, יש לזה מחיר בהסתרה ושקר ומה שזה עושה לך עצמך. אני ממש לא מטיף מוסר ולא רוצה לקלקל (במידה מסויימת אני במקום דומה) רק מזכיר שיש עוד צדדים שנוטים לשכוח.

 

[אישה1 פשוטה]

אפשרות הבחירה

***משהו שכתבתי פעם... אהב את עצמך לפני שתאהב אחרים קבל אותך מבלי לקבל על כך אישור מזרים או קרובים, היה נאמן לדעותיך,כמו גם ללבטיך ופחדיך או אז תגיע להחלטות נכונות תגיע לשלימות,,, הדרך אינה קלה - ידידי היקר מלאת מהמורות ומכשולים, אך אם תאמין בעצמך תאמין ביכולותיך תאמין שניתן ומותר לממש כמיהותיך תצליח לך דרכך ויהיו "נפילות" כואבות יותר, כואבות פחות ותקום, תיישר הבגדים תנער האבק ותאמר "ממשיכים" כי ברגע שתדע מה טוב - בשבילך אתה בדרך הנכונה ונכונה לך הצלחה היה מאושר בחלקך על שניתנה לך אפשרות הבחירה. לבחור בטוב על פני הרע

 

[נועית*]

בוקר טוב!

בוקר טוב לכל חברי הפורום! קמתי הבוקר עם איזושהי תובנה לגבי מה שכתבתי ולגבי התגובות שלכם.אני חושבת שלא הבהרתי את עצמי מספיק,ולכן רוב התגובות שלכם היו שיפוטיות.חשוב לי שתבינו שהצורך לקשר אחר לא נובע מתוך איזושהי התפנקות,של "בא לי שיהיה לי משהו נוסף" או בגדר מותרות. הצורך בקשר נוסף נובע בדיוק מחוסר שקיים בבית.הזדההתי מאוד עם ההודעה שכתבה יעל (ההודעה שמעלי) על הבעל שלא אוהב לרקוד,על התסיסה הפנימית, על התסכול הקשה.אני גם חווה דברים דומים.רק שלי יש 3 ילדים וזה באמת לא פשוט לקום וללכת.אני גם לא יודעת אם זה הוגן כלפיהם,ואני בשום פנים ואופן לא אעשה צעד שיפגע בהם ואין מה לעשות-גרושין דופקים לילדים את החיים!!! אני כן נסיתי,לפחות 10 שנים לשנות.נסיתי להגיע לכיוון שלו,להבין מה מניע אותו,למה הוא כ"כ רציני,קר קשה ולא נהנתן.נסיתי גם לקרב אותו אלי,לקבל אותו כמות שהוא,לא להיות שיפוטית.להיות בכיף.זה לא עזר.בסופו של דבר אנחנו שני אנשים שונים מאוד זה מזה. ולכן,בגלל הקושי,בגלל החוסר מצאתי לי אפיק צדדי שיש בו את החום והאהבה,ואת ההשלמה של מה שאין בבית.הוא בשום פנים ואופן לא לפני הבית או הילדים,אני לא מאבדת את הראש,או משהו כזה.הוא רק כתוספת כיפית שמזכירה ש... אני יותר ברורה עכשיו??

 

[adam33]

נועית

אנחנו רוצים המון דברים אך פוחדים לפעמים לעשות את הצעד ולאבד את הקיים השאלה הנשאלת מה בדיוק חסר לנו שאנחנו נביט לאדם אחר יש שיאמרו התשוקה החיזור האהבה אני אומר שמה שחסר לנו בעיקר זה התקשורת ברגע שהבן זוג שלך לא מתקשר איתך השאלה אם זה בר תיקון או לא וזה את צריכה לשאול את עצמך וגם אותו ביהדות מדברים על אהבה בין בעל לאישתו ובד בבד הגרושין כרוכים גם ביהדות ללמדך שקודם כל צריך לעשות את הדברים בנישואין ואם לא הולך אזיי האלטרנטיבה תמיד פתוחה וביושר לא כהתגנבות יחידים מהצד מאחל לך שתמצאי את התשובות מבפנים...

 

[פלסטיק]

נביט שניה לוגית על העניין

אני אביע עמדה פחות פופולרית (לוקח סיכון

) יש לך 3 אופציות: 1. להמשיך ככה 2. לפרק הכל ולחפש משהו חדש בחייך 3. להשלים חוסרים מכיוון שהגעת למסקנה שלהמשיך ככה את לא מוכנה, והאופציה של לפרק הכל לא נראית לך, נשארת עם האופציה השלישית. זאת אומרת שנראה לי שבחרת את האופציה היחידה הסבירה שנותרה. לגבי סיכונים, לא נראה לי שלקחת סיכון רגשי גדול. אם יתפסו אותך תעברי לאופציה מס´ 2, לפרק הכל. משפטית אין לי מושג מהי רמת הסיכון.

 

[זיו ברוך]

על לוגיקה ורגשות ומה שביניהם...

לוגיקה ורגשות, בד"כ לא הולכים יחד... הניתוח הלוגי שלך מאוד משכנע, אבל - אם החיים הרגשיים היו כ"כ לוגיים ופשוטים ומובנים (מלשון: מובנה) - לא היה צורך בפורום הזה, ובפורומים דומים. מסתבר, שזה לא כך. השואלת אומנם בחרה באופציה מס´ 3, אבל - עצם שאלתה, מוכיחה, אולי, שלוגיקה ורגשות - הם כמעט שני קצוות. תחשוב על זה, איש לוגי שכמוך...

 

[פלסטיק]

כזה אני.....

אולי צריך לסדר לי אזניים מחודדות? אבל עדיין לא פגשתי מישהו שהראה לי שיש יותר משלוש אופציות אלה כל האופציות אינן טובות, לכן צריך לבחור את ה"פחות גרועה" ולא את ה"הכי טובה", לכן הבחירה קשה ותמיד מעלה תהיות.

 

[זיו ברוך]

וככה אנחנו אוהבים אותך !../images/Emo24.gif

 

[פלסטיק]

../images/Emo9.gif

 

[נועית*]

פלסטיק יקר!!

כניראה שגם לי צריך לסדר אוזניים מחודדות,כי הניתוח הלוגי שלך כ"כ קולע בול.זה בדיוק העניין-בחרתי באופציה הפחות גרועה,אחרי ששקלתי את שאר האופציות.ואני מדגישה-אחרי ששקלתי!אין ספק שיש שיבחרו אחרת,היא לא תתאים לכל אחד.במיוחד לא ליפי-הנפש ששואלים "איך ניתן לחיות בשקר הפנימי",וכן,תודה לך מיקה היקרה.תודה על התגובה התומכת,האוהדת והלא שיפוטית.חיממת לי את הלב!!את יודעת-כל אחד מאיתנו ניתן לתקוף על הבחירות שלו,אפשר גם "להכניס" ולשאול איך את חיה עם רגשי האשם.אבל אני לא אשאל.לא כי אני יפת נפש,אלא סתם כי אני מניחה שלא היתה לך ברירה,אלא להתגרש. ואגב,פלסטיק,גם עניין ה-100% נכון בעיני.כי כולנו מכירים את הסיפורים על הזוגות שלפי ה"נתונים היבשים" מתאימים לאללה.על הנייר-הם זוג פצצה.אבל בפועל זה לא הולך,אפילו בגלל בעייה מהותית אחת,ואין מה לעשות.בכלל,מי הביא את הנתון המגוחך של 70%? וכן,חג שמח לכולם!!

 

[פלסטיק]

שניים קטנים לפני פסח....

יפה נפש לדעתי זו מחמאה, בכל אופן לפי דעתי ולפי אבן שושן. 70% פשוט נשמע מאוד "מדעי" אז איזשהו שרלטן המציא את זה. בטח יש מין טופס עם 10 שאלות ואם התשובה "מתאימה" לפחות בשבע מהן אז צפויים לנבדק חיים מאושרים ומלאי כל טוב. כשהייתי ילד היו שאלונים כאלה ב"מעריב לנוער" ונקראו "בחן את עצמך"

וחג שמח לכולם

 

[mika2]

אני לא יכולה...

מה אגיד לך נועית ? כל הכבוד על שאת יכולה לחיות במערכת כפולה, ולתת לילדים שלך את המסגרת של המשפחה שכל כך חשובה להם. אינני יודעת אם כל הכבוד זו המילה הנכונה. אני יודעת שאני ל א יכולתי לחיות בכפילות הזאת. לא יכולתי לבגוד בעלי גם כשלא היה לי איתו כלום. ממש כלום. ואין לי ספק שהיה אולי (אדגיש אולי ) לילדים שלי יותר טוב, אם הייתי משאירה את המסגרת לילדים ומחפשת את האושר הפנימי שלי בחוץ. אני לא יכולתי, והעדפתי לפרק את המסגרת שנשארה חלולה עם כל הכאב. ולהיות עם עצמי ועם משפחה חסרה. אבל הייתי שלמה. ואמיתית. נראה לי שאם אכן תמצאי אהבה אמיתית בחוץ - אז את תפרקי מאד בקלות את המסגרת. האם זה עניין של זמן ? האם את רוצה להבטיח לך את המקום הבא לפני שאת עוזבת את האחד ? האם הילדים הם תירוץ ? האם דוגמת הנישואין שישנה היא כן נכונה לילדים ? האם מחיר השקר הפנימי לא כבד מידי ? ואם תתגלי - האם המחיר שישלמו הילדים ואת לא יהיה גבוה יותר ? השאלות קשות. התשובות עוד יותר.