מצב לא קל....

[kolevi]

מצב לא קל....

הי...

אני נשואה עשר שנים ועוד 8 שנים של חברות... יש לנו שני ילדים (5 ו 2) ואני בהריון (לא מתוכנן) וכבר לקראת לידה...
לפני שבוע כבר לא יכלתי יותר והחלטתי לעזוב את הבית (השכור) ולעבור לגור עם הורי. ההחלטה לא נעשתה ביום אלא לאחר יותר משנה של התלבטויות, עליות ומורדות (בעיקב מורדות),מצב נפשי שלי מאוד לחוץ וקשה עד כדי כך שזה כבר משפיע על המצב הבריאותי שלי.

עם העזיבה הרגשתי הקלה עצומה, כאילו השלתי מעל כתפי משקולת כבדה. אנחנו לא מדברים ביננו על כלום, רק על הילדים ובעיקר דרך אס.אם.אסים. הוא פתאום נהיה יותר פעיל עם הילדים (לוקח, מחזיר) מה שלא היה לפני.. הוא לא עובד כבר המון זמן ובשלילת רשיון ובכל זאת מתאמץ לקחת אותם באוטובוסים ולבלות איתם את שעות אחה"צ.

עד אתמול הכל דפק כמו שעון.. אתמול הבת התחילה לתת סימים שהיה ברור שיגיעו.. בכתה מגעגועים לאבא, שאלה שאלות על למה היא לא עושה דברים עם אבא ואמא ביחד,מתי היא תראה אותו...

אנחנו כרגע במצב של בירור, כל אחד עם עצמו, לאן ממשיכים מכאן - ביחד או לחוד... אני דיי בטוחה שכבר לא נחזור לחיות ביחד.
איך מתמודדים עם הילדים? מה מסבירים להם כשהדברים עדיין אל ברורים וסגורים?
בנתיים אמרתי שאני צריכה עזרה עם ההריון והלידה במיוחד בגלל שלאבא אין רשיון...

 

[מריוס זכריה]

עם ילדים יש שתי דרכים

האחת היא לומר את האמת כפי שהיא, במלים שמתאימות לגילם.
השניה היא לשמור עליהם ולהמציא סיפורים מרוככים (אבא בחו"ל, הכלב הלך לחפש את אמא שלו).

בדרך הראושנה הילדים נפגעים ממערכת היחסים של ההורים והפרידה.
בדרך השניה הם נפגעים הרבה יותר. הפגיעה הראשונה נשארת, כי מה שלא מספרים להם, שי הורים אוהבים עדיין אין להם. ובנוסף העולם הופך להיות מקום לא הגיוני, אנטי-אינטואטיבי, ההורים שם שקרנים ואי אפשר לסמוך עליהם, יש מלא בושה והסתרה ופחד. בקיצור: הרבה הרבה יותר גרוע.

ילדים בכל גיל, גם שנתיים וגם חמש, יכולים להבין שאמא כבר לא רוצה לחיות עם אבא כי הוא כבר לא חבר טוב, או כי היא לא אוהבת אותו, או כל סיבה פשוטה ואמיתית. לשאלה של הילדים "מה יהיה", גם כן מסבירים את האמת: כנראה שנתגרש ונחיה בשני בתים, וכולי. ריך לענות לכל שאלה: מתי נראה את אבא, איך יהיה. אין מנוס.

האמיני לי: זה הרבה יותר פשוט ונכון, וזה נכון מגיל אפס.

 

[V i n a]

לא פשוט..

קודם כל, מן הסתם, אתם חייבים להיות בטוחים בצעד הבא שלכם. השיחה עם הילדים צריכה להגיע רק לאחר שהגעתם להחלטה סופית ומשותפת.

במידה והחלטתם להתגרש, חשוב שתשבו יחד ותגיעו להסכמה על הדרך בה מבשרים לילדים את החדשות.
במידה ויש עוינות ביניכם, זה הזמן לשים אותה בצד יחד עם כל שאר המשקעים, לתאם גרסאות ולעבוד בתיאום.
לילדים יש נטיה כזו, להאשים את עצמם בדברים שלא קשורים אליהם, לכן חשוב להסביר להם שהפרדה לא קשורה אליהם כהוא זה.
חשוב שתשבו יחד ותסבירו לילדים בצורה נעימה ונינוחה, שלמרות שאבא ואמא נפרדים, הם תמיד יהיו שם בשבילם ואוהבים אותם באותה המידה.

הימנעו כמו מאש מזריקת האשמות הדדיות מול הילדים, או כל דבר שאפילו מרמז לכך.. אתם צריכים להיות יחידה מתואמת ומחייכת. (גם אם קשה).
היזהרו מלזרוק באויר הבטחות שיהיה קשה לבצע, וודאו שההבטחות שלכם אכן יתממשו, אחרת תצרו חוסר אמון של הילדים בכם ושאר תסביכים.
בגדול, הרבה חיוכים.. הם לא צריכים לדעת כמה זה כואב לכם.. השתדלי לא לבכות על-ידם בזמן השיחה, ולהפוך את השיחה לקלילה ככל האפשר.

לא מומחית במה שנוגע בילדים ובנושאים כ"כ רגישים, אך זה מה שנראה לי הגיוני..

בהצלחה.

 

[niva99]

בדיוק אתמול הייתה התוכנית על גירושין

והיה שם זוג עם ילד כבן שנתיים.
בני הזוג פרודים מאז שמלאה לו חצי שנה - והאמא התייעצה עם פסיכולוגית של ילדים "מה עושים ואיך מספרים לו והאם בכלל"...
הפסיכולוגית בתגובה הייתה מאד נחרצת- היא טענה בתוקף כי הילד מרגיש הכל בכל תא מגופו וכי עליהם לספר לו כי האבא לא בעבודה ( כפי שהאמא מספרת לו) אלה שהם נפרדו - (הכל כמובן בהתאם לרמת ההבנה של הילד).

 

[I C E M A N 7]

הפסיכולוגית דפוקה במוח

היא גם חירטטה שהילד מרגיש בתוך מאית שנייה את היחס האמיתי של ההורה למשנהו, ואז יעצה להם לשחק אותה מכבדים אחד את השני.
אם לילד הרך יש אנטנה כל כך משוכללת, היא לא תצליח לקלוט זיוף?

גם האב לא קנה את השטויות שלה.
אולי כי היא מסוג היועצות שמדברות גם לאנשים אינטליגנטים כמו אל ילדים מאותגרים שכלית.

 

[niva99]

הכל נתון לפרשנות אישית

מה צריך לעשות לדעתך- לא לספר?

 

[I C E M A N 7]

אמת משווקת

אם זה עובד על ההורים "לילד הרך עדיף הורים שלא ביחד אך מאושרים", זה יעבוד גם על הילדים.
משהו כמו "אבא ואימא אוהבים אך לא מסתדרים, אבל אתה תרוויח כי יהיו לך שני בתים עם המון צעצועים (כי אנחנו הולכים לפצות על עוגמת הנפש) והמון חברים".
מה זה משנה? הילד יהיה עצוב ויכעס וינטור ואולי כשיתבגר יהיו לו כמה תלונות והאשמות, אך בסופו של דבר הוא ישלים עם זה ויסיק את המסקנות שלו, לטוב או לרע או לשניהם.

אין באמת שליטה, רק אשליה של שליטה.

 

[niva99]

לגבי המשפט האחרון

גם סורגים, ביטוחים ופלדלת הם אשליה של שליטה.

האמת העגומה...