מצב הפורום

[פנס כחול]

מצב הפורום

בעקבות הודעות שהעלו את הנושא,
אולי כדאי לדון בצורה מסודרת בעניין.
כמה נקודות שחשבתי שאפשר להתייחס. אפשר להוסיף / להתעלם...
1. מי כאן?
2. מה היית רוצה שהפורום יהיה? מה צריך להיות כדי שזה יקרה?
3. איזה חלק היית לוקח/ת בתקופה הזו אם תהיה פעילות? שיתוף / תמיכה / בקשת עזרה / אחר...

 

[פנס כחול]

שלי

1. כאן, קוראת כל הזמן. כשמסוגלת מגיבה.
2. שתהיה יותר פעילות. ונראה לי שאם יהיו יותר קוראות שידעו שהן לא היחידות כאן, ושקוראים את מה שכותבים, זה יעודד את הפעילות. לכן כדאי להגיב להודעה הזו או אם קראתם...

 

[פנס כחול]

ולא כתבתי

שהייתי רוצה להיות יותר
בעצמי קצת אבודה עכשו אבל מקווה שיהיו תקופות אחרות.
&nbsp

 

[Kalphana Vera]

כואב הלב לראות את הפורום ככה

אני לא 100% (או 50% למען האמת) כאן אבל נכנסת מידי פעם לבדוק מה קורה איתכן. אני בתקופה בחיים שלי שאני מנסה להמעיט ככל הניתן את ההתעסקות במחלה ולא לנבור בה שוב ושוב אלא פשוט לחיות, לכן גם לא כותבת מהרגע שהפורום איבד את המימד החברתי שלו. באמת עצוב לראות את הפורום ככה ולחשוב על מה שהוא היה פעם. כל הכבוד לך על ניסיון ההצלה, מקווה שתצליחי.
&nbsp
ורה.

 

[levshavur]

לפנס ולוורה

שלום לכן,
צר לי על הרגשה הכללית שנוצרה...אני תוהה כמה מזה זו האחריות שלי כלומר כמה אני 'תרמתי' לכישלון הזה...
אולי אין לי את הכשרון הנחוץ לנהל סוג כזה של פורום ואולי זה גם בגלל שאני לבד בניוהול - שזו משימה קשה...ואולי זה גם כי אין לי ראש מלא רעיונות לפינות/ שאלונים וכל שאר הדברקים היפים שהיו פה בעבר...
ואולי זו גם אני שפשוט מתמודדת עם הרבה מאוד עומס והצפה (ברמה הרגשית וגם עומס גדול של פעילות ברמה הפיזית) אז אולי אני כבר לא נותנת מעצמי באותה המידה כמו שהקדשתי לפורום בעבר (והייתי יושבת שעות רבות, כולל אפילו במצבים של מיגרנות וקושי ברמה הפיזית...)
כרגע ממש קשה לי פיזית לשבת ליד המחשב (בגלל כאב) ובכל זאת אני כאן, מתוך האהבה שיש לי אל הבית הזה...ומתוך שאני יודעת עד כמה הוא היה משמעותי בתהליך ההחלמה שלי...
אני מקווה שאולי כותבות וקוראות ימצאו דרך להכניס תוכן נוסף לפורום...
וחשוב לי מאוד שתזכרו שגם אם מסיבה כלשהי אני לא כאו - זו סיבה מוצדקת וזה לא שאני מתחמקת או נוטשת או סתם מתחמקת מלהיכנס למחשב...אני לעולם לא אזרוק את הפורום ולא 'אעלם' מכאן...הכמה ימים האחרונים היו באמת יוצאי דופן במובן הזה שלכאורה נעלמתי בלי הסבר...היה ערב אחד שאני כמעט ונסעתי למיון...(לא פסיכיאטרי חחח אלא מיון רגיל...בסוף הרופאה מהמוקד של לחצן המצוקה אמרה שזה יכול לחכות לבוקר...)
מקווה שתבינו...
לבשה.

 

[Kalphana Vera]

לבשה מתוקה,

כישלון של פורום הוא אף פעם לא באשמת המנהלת, שהיא זו שיש לה את הרצון הכי גדול שהפורום יצליח.
אנחנו יודעת שאת מתמודדת עם הרבה מאוד בחיים הפרטיים שלך ובבקשה אל תרגישי אשמה או תהיי עצובה, ובטח שאל תתנצלי.
את מקסימה וטובה ותודה שהסכמת לקחת את הפורום על אחריותך כשאף אחת לא התנדבה לכך.
&nbsp
מה שאני חושבת שקרה זה שרוב הכותבות הותיקות היו בפורום כי זה הפך לבית חברתי שלנו עם בדיחות וחברויות של שנים. רחלי מאד התאמצה לשמור על המימד החברתי של הפורום עם השאלונים והמשחקים והדברים שפחות קשורים להפרעה, וזה היה נחמד בשביל כל מי שכבר לא עמוק בפנים. כשרחלי עזבה לאט לאט בנות עזבו והפורום הפסיק להיות חברתי ועסק רק בהפרעה, מה שהקשה על בנות כמוני למשל להישאר כאן כי אני כבר לא עמוק בפנים ולא רוצה להתעסק 100% מהזמן בחולי. כך, עוד ועוד בנות עזבו והפורום הפך לשומם. המסקנה מכל זה היא שחייבות להעלות כאן את המורל ולהקדיש שרשורים שלמים לנושאים שלא קשורים בהפרעה כמו שאלונים ומשחקים.
&nbsp
רק בריאות יקירה ובבקשה אל תרגישי רע מאיך שהפורום נראה.

 

[levshavur]

תודה...(לוורה ולכולן)

וורה שלום,
תודה רבה על המילים החמות...זה קצת נותן הקלה...
אבל זה גם מחדד לי מה היה החסר בניהול שלי...כמו שכתבת : הצד החברתי...גם אני אהבתי אותו מאוד...כל הפינות הללו לתחילת השבוע /אור וגאווה/פינת הפרגון/ שאלונים לשבת/ראיון פעם בחודש כל פעם עם מישהי אחרת זוכרת שגם אותי ראיינו פה לפני שנים חחח...ואני מה? מייבשת אתכן...כמעט בלי פינות ובלי יוזמה...אז נכון שאני עוברת תקופה קשה ועמוסה הן מבחינת הצפה רגשית והן ברמה הפיזית (כנראה שאסחב את הכאבים האלה להרבה זמן ואין לי מושג איך אני אסתדר במיוחד שאני אמורה גם ללמד...וללמוד...ואך אסתדר בסדנת תנועה??? ועם הפרויקט שלי??? והמון קשיים...ועם זאת הייתי רוצה לתת יותר לפורום הזה...אז אולי תרימו את הכפפה ופשוט תפתחו את הפינות השונות גם כשאני לא כאן?...ואולי תעלו רעיונות לפינות חדשות...וכד'...
ואני מרגישה שהחיים קצת גדולים עליי (לא לדאוג סתם מוצפת...)
לבשה.

 

[פנס כחול]

תודה

מוכנה לנסות. כשרק אנשום קצת.
מקווה שיהיו עוד...

 

[אלומת האור]

תשובות

1. אני כאן, לפעמים.
2. הייתי רוצה שהפורום יהיה חי, דיונים, פינות, מפגשים, כמו פעם.
3. לא יכולה להתחייב כרגע באופן רשמי לשום דבר. לתמוך אני מנסה כשיש לי כוחות, אפילו רק לשים חיבוק שקראתי (יש כאלה שזה מעצבן אותם, אז אני לא יודעת אם לעשות את זה או לא). וכמובן, אם יש לי מה להגיב ויש לי כוח להגיב אני מגיבה. יש אנשים שאני לא מתחברת לבעיות שלהם ולא מבינה בזה, אז אני לא מכריחה את עצמי להגיב בכל מקרה.
&nbsp
תודה לך

.

 

[פנס כחול]

תודה

אולי אצליח קצת לאסוף את עצמי בסוף השבוע. אולי תהיה לי סיבה. ותודה שאת כאן.

 

[someone343]

אני

1. אני כאן, בעיקר קוראת כל כמה ימים
2. מה שהיה פעם, עם דיוני גאווה, פינת הפרגון, שאלוני היכרות, דיונים לחגים.. לא כ"כ יודעת להצביע מה צריך להיות כדי שייקרה, אבל בעיקר קודם לדעת מי כאן..
3. קוראת, מנסה לתמוך למרות העומס אצלי, מנסה לענות לשאלונים,לכתוב קשה לי אבל אם כבר אז רק בפורום הזה אני מרגישה נוח (למרות שאני מרגישה נטל על הכל) ,קשה להבטיח אבל אפשר לנסות..

 

[פנס כחול]

תודה

טוב לשמוע ממך...