העובדות מדברות בעד עצמן
מסופר על אחד מאנ"ש שהפגין בעיה"ק ירושלים תובב"א בשבת נגד יהודים המחללים שבת.
ניגש אליו יהודי אחר ושאל אותו למה הוא עושה זאת.
- "מה זאת אומרת? יש עלי חובת מחאה!" ענה לו.
האיש לא התרצה ושאל אותו: "רגע, וגם ברוסיה הסובייטית היית מפגין ככה?".
- "מה פתאום! שם זה סכנת נפשות."
האיש הביט על המפגין בתמיהה ושאל: "מה?! אתה סומך על הציונים שלא יהרגו אותך? כנראה שגם אתה אביסע'לה ציוני".
והלך לו.
----------------
ולשאלתך- אני חושב שמצבנו מצויין.
אין לי ספק שהנושא מורכב. ברור לי שצה"ל לא יקרוס אם החרדים לא יתגייסו (גם ככה יש מספיק בטלה בצבא). אבל מצד שני- הגיעו מים עד נפש. נמאס שהציבור החרדי מתבדל באופן טוטאלי.
לא מזמן שמעתי הרצאה של בחור ירושלמי, דתי (כיפה סרוגה) ממוצא אמריקאי, מתכנת במקצועו, שנחה עליו רוח התנדבות- והוא מנסה לעשות "קירוב לבבות" על ידי העסקה של מספר גבוה יחסית של מתכנתים חרדים בחברה שלו. הוא סיפר שהקושי הגדול הוא תמיד שכל החרדים מגיעים בגישה לא מוסברת של מגיע לי, ולוקח לו כמה שנים טובות כדי להוריד להם את האגו, ולהבין שהיחסים הם מערכת של "קח-תן", וכדי שיכבדו אותך- אתה צריך לכבד אחרים, ולספק את הסחורה.
החרדים יכולים להפגין- אבל הם צריכים לשאול את עצמם אם זה באמת יעזור.
שוב- אני ממש לא חושב שצריך לגייס את כולם (במיוחד לא במתכונת הנפרדת שיש להם היום), אבל אולי באמת הגיע הזמן שהם יעשו חשבון נפש עם עצמם ויחשבו אם יש להם רצון או יכולת להתחבר לחברה הישראלית.