מצבי ה- ``לא נעים``

[yofiel]

מצבי ה- ``לא נעים``

תרשו לי לשתף אותכם בהבנה קטנה שהיתה לי. הרבה פעמים הייתי מגיע למצב שאני עושה משהו (או לא עושה משהו) רק בגלל ש``לא נעים לי`` ממישהו... ואז הייתי עושה דברים לפעמים נגד רצוני כדי לרצות אחרים. אז מצאתי פיתרון לבעיה! כל פעם שיש הרגשה של ``לא נעים לי`` אני ישר אומר בלב ``כוס אמק!`` (תסלחו לי על השפה...) ככה יש לי מצד אחד ``לא נעים לי`` ומצד שני ``כוס אמק``. שני הצדדים מבטלים אחד את השני , ואז אני חופשי לבחור מה אני באמת רוצה לעשות... ואתם יודעים מה , זה באמת עובד... באור ואהבה יופיאל המלאך

 

[שני.ר]

יופיאל?

אני מקווה שהכל אצלך בסדר, מרגיש טוב. אז יש לי סיפור (אני יודעת, עוד פעם הנודניקית...) אז אחד החברים של אח שלי היה אצלנו הרבה בבית לפעמיןם היה יושן כאן ולאחרונה הוא קנה בית בישוב (כשאני אומרת לאחרונה אני מתכוונת קצת לפני סיום החיים שלו). הוא היה תמיד גורם לי לעצבנות, היתה לו מין מרות כזאת שהייתי עושה מה שהוא מבקש. לפני בערך שנה וחצי ההורים שלי נסעו לחוץ לארץ עם אחי הקטן. ואני ואח שלי הגדול נשארנו בבית. באחד הימים האלה אח שלי לא היה בבית ואותו חבר שלו הגיע לישון אצלנו כשאני לבד אח שלי שבעצם הוא החבר שלו לא כאן ואני איתו לבד, לפחות שיבקש רשות. כאן אני הצחלצי להצעבן משיא החוצפה. השתדלתי לא להיות לידו כשהוא בא אלינו (הסתגרתי בחדר) אבל הוא נכנס (בלי לדפוק, בהתאם לכללי החוצפה) ועוד מבקש ממני דברים. אמרתי לאח שלי שיגיד לו שלא יבוא אלי, הוא לא חבר שלי (כל הקטע היה שלא סבלתי אותו, והוא ידע את זה וניצל אותי) זה בערך מה שאני זוכרת. כאן החלטתי להפסיק להיות מנוצלת. אחרי חודשיים הוא הגיש עבודה (לא שלו) באוניברסיטה וגילו שהיא מועתקת. הוא פחד שיעיפו אותו מהלימודים ומהעבודה (הוא גם עבד שם) ונכנס לדיכאון, אח שלי דיבר ניסה לעודד אמר לו שלא יקח ללב. הוא הלך לחבר אחר שלו, ישן אצלו, באמצע הלילה לקח לו את האקדח הסתובב בחוץ והתאבד. (וכל זה גילינו כשחזרנו מחופשה באילת, רק אח שלי הגדול נשאר בבית) כמה חודשים הגופה לא נמצאה. עשינו חיפושים ביער מאחורי הישוב בדרכים מקדימה. עמדנו (אני, אחי הקטן ומתנדבים) בכביש יציאה מהישוב ושאלו כל אחד אם הוא ראה אותו במקרה. עד שגופתו נמצאה אחרי כמה חודשים. ואני נשארתי עם רגשות האשמה שלי. פשוט לא ידעתי להתמודד איתו, אבל התחרטתי. היום אני משתדלת לא לתת לאחרים לנצל אותי, אבל אותו זיכרון... יופיאל, שום מסר אין לי כאן, סתם סיפור אישי.